אני לא יודע למה...
אבל איכשהו תמיד כשאני במשרד אני מתמלא חרמנות בלתי ניתנת לריסון כמעט.
וזה לא שהעבודה שלי קשורה באיזשהו אופן למין.
וזה לא שיש לי זכרונות "מיניים" מהמשרד (אף פעם לא "זיינתי במשרד").
וזה לא שיש פה עובדות סקסיות בטירוף.
אבל אולי זה קשור לזה שכן די משעמם לי בעבודה.
ושאני נאלץ לבלות במשרד ב"שעמום" הזה מעל 9 שעות ביום.
ושאני באופן כללי איש די חרמן.
אפילו מאד
חרמן.
אפילו SUPER חרמן......
ואני מוצא עצמי יושב במשרד.
הוגה בשדיים.
מדמיין ישבן פעור לעומתי על ארבע, בוהה בשני נקבים.
יכול כמעט להריח את ריח הנשיות המשתוקקת.
ומתוסכל.
כי אף אחת לא פה כדי לסייע.
במגע
בליטוף
במילה
בתמיכה.
איך שר בועז שרעבי? "תני לי יד"....
אבל איכשהו תמיד כשאני במשרד אני מתמלא חרמנות בלתי ניתנת לריסון כמעט.
וזה לא שהעבודה שלי קשורה באיזשהו אופן למין.
וזה לא שיש לי זכרונות "מיניים" מהמשרד (אף פעם לא "זיינתי במשרד").
וזה לא שיש פה עובדות סקסיות בטירוף.
אבל אולי זה קשור לזה שכן די משעמם לי בעבודה.
ושאני נאלץ לבלות במשרד ב"שעמום" הזה מעל 9 שעות ביום.
ושאני באופן כללי איש די חרמן.
אפילו מאד
חרמן.
אפילו SUPER חרמן......
ואני מוצא עצמי יושב במשרד.
הוגה בשדיים.
מדמיין ישבן פעור לעומתי על ארבע, בוהה בשני נקבים.
יכול כמעט להריח את ריח הנשיות המשתוקקת.
ומתוסכל.
כי אף אחת לא פה כדי לסייע.
במגע
בליטוף
במילה
בתמיכה.
איך שר בועז שרעבי? "תני לי יד"....