אני לא יודעת למה
אני לא יודעת למה אני עדיין מדברת איתו ומתעניינת לשלומו אם ברור שהוא זרק אותי לטובת מישהי אחרת והסיבה היחידה שאנחנו עדיין שומרים על קשר היא כי הוא מרגיש לא נעים או כי הוא פשוט רוצה שאני אראה כמה טוב לו עכשיו. אני לא יודעת למה אני מקדישה לו דקות של מחשבה, כבר עבר הרבה זמן. אני לא יודעת למה גיליתי כמה אהבתי אותו רק אחרי שזה נגמר. אני לא יודעת למה אני כותבת את זה. אני לא יודעת למה אני תמיד מסתובבת עם תחושה של בדידות וניכור. אני לא יודעת למה אני תמיד מרגישה שאני ממש צריכה אהבה. אני לא יודעת למה אני לא נותנת לעצמי לאהוב ולא מאמינה שאני מסוגלת להאהב. אני לא יודעת למה אני כזאת רצינית. אני לא יודעת למה דווקא הדברים הקטנים הם מה שגורם לי לחייך. אני לא יודעת למה אני משכנעת את עצמי לא לאהוב את עצמי. אני לא יודעת למה אני מזניחה את עצמי. אני לא יודעת למה רע לי כשהמצב בכלל לא רע. אני לא יודעת למה אני לא מסולת לשמוח בשביל אחרים. אני לא יודעת למה אני מנתחת הכל. אני לא יודעת למה אני מסתובבת עם הרגשה שאין לי חיים. אני לא יודעת למה יש לי נטייה לרחם על עצמי כשממש אין צורך. אני לא יודעת למה אני פסימית כשבניגוד לזה יש לי גישה ממש חיובית לחיים. אני לא יודעת למה. אני לא יודעת איך. מה שאני יודעת זה שאני לא יודעת ואין לי תשובות חוץ מתשובה אחת: אלה החיים.
אני לא יודעת למה אני עדיין מדברת איתו ומתעניינת לשלומו אם ברור שהוא זרק אותי לטובת מישהי אחרת והסיבה היחידה שאנחנו עדיין שומרים על קשר היא כי הוא מרגיש לא נעים או כי הוא פשוט רוצה שאני אראה כמה טוב לו עכשיו. אני לא יודעת למה אני מקדישה לו דקות של מחשבה, כבר עבר הרבה זמן. אני לא יודעת למה גיליתי כמה אהבתי אותו רק אחרי שזה נגמר. אני לא יודעת למה אני כותבת את זה. אני לא יודעת למה אני תמיד מסתובבת עם תחושה של בדידות וניכור. אני לא יודעת למה אני תמיד מרגישה שאני ממש צריכה אהבה. אני לא יודעת למה אני לא נותנת לעצמי לאהוב ולא מאמינה שאני מסוגלת להאהב. אני לא יודעת למה אני כזאת רצינית. אני לא יודעת למה דווקא הדברים הקטנים הם מה שגורם לי לחייך. אני לא יודעת למה אני משכנעת את עצמי לא לאהוב את עצמי. אני לא יודעת למה אני מזניחה את עצמי. אני לא יודעת למה רע לי כשהמצב בכלל לא רע. אני לא יודעת למה אני לא מסולת לשמוח בשביל אחרים. אני לא יודעת למה אני מנתחת הכל. אני לא יודעת למה אני מסתובבת עם הרגשה שאין לי חיים. אני לא יודעת למה יש לי נטייה לרחם על עצמי כשממש אין צורך. אני לא יודעת למה אני פסימית כשבניגוד לזה יש לי גישה ממש חיובית לחיים. אני לא יודעת למה. אני לא יודעת איך. מה שאני יודעת זה שאני לא יודעת ואין לי תשובות חוץ מתשובה אחת: אלה החיים.