אני לא הצלחתי
לעצום עין הלילה.
אתמול נסעתי לבית ההורים. הצטרפה אלי אחת מבנותי עם הנכד- התינוק.
וזהו--הצלחנו, הוצאנו הכל מהבית, רוצים להשכיר.
אני מרגישה, שגם החפצים, נפרדו מאבא--הספריה מתנתקה מהקיר.
מגרות לא הצליחו לחזור לארון.
וזהו--נסגר.
נגמר פרק..
אמרתי לבת בנסיעה חזרה, אם מישהו היה כותב את סיפור הבית הזה--
היה יכול לכתוב כמה קשה היה. אמא ניצולת שואה, בוגרת אושויץ,עלו לארץ חסרי כל.
לא היינו עשירים וכו'
אבל זה כ"כ לא נכון, היה בבית הזה כ"כ הרבה חום ואהבה, ושירה וספרות,
וכ"כ הרבה ידע עולם, והתנהגות אנושית, ומשפחתיות.
ואיזו אהבה בין אבא ואמא--אין דברים כאלה.באמת אין.
ואבא כבר לא יגיד לנו--שלאמא היה הינים הכי טובות בעולם, שהיה להם צבע 'כחול של שבת'
והצחוק התגלגל של אבא כבר לא ישמע.
והשיר שאמא כ"כ הרבה פעמים שרה בגעגוע לבית שלה---אני אשמע ואזדהה ואבכה
הנה הוא--
http://www.youtube.com/watch?v=PP2LhHBBXIg
לעצום עין הלילה.
אתמול נסעתי לבית ההורים. הצטרפה אלי אחת מבנותי עם הנכד- התינוק.
וזהו--הצלחנו, הוצאנו הכל מהבית, רוצים להשכיר.
אני מרגישה, שגם החפצים, נפרדו מאבא--הספריה מתנתקה מהקיר.
מגרות לא הצליחו לחזור לארון.
וזהו--נסגר.
נגמר פרק..
אמרתי לבת בנסיעה חזרה, אם מישהו היה כותב את סיפור הבית הזה--
היה יכול לכתוב כמה קשה היה. אמא ניצולת שואה, בוגרת אושויץ,עלו לארץ חסרי כל.
לא היינו עשירים וכו'
אבל זה כ"כ לא נכון, היה בבית הזה כ"כ הרבה חום ואהבה, ושירה וספרות,
וכ"כ הרבה ידע עולם, והתנהגות אנושית, ומשפחתיות.
ואיזו אהבה בין אבא ואמא--אין דברים כאלה.באמת אין.
ואבא כבר לא יגיד לנו--שלאמא היה הינים הכי טובות בעולם, שהיה להם צבע 'כחול של שבת'
והצחוק התגלגל של אבא כבר לא ישמע.
והשיר שאמא כ"כ הרבה פעמים שרה בגעגוע לבית שלה---אני אשמע ואזדהה ואבכה
הנה הוא--
http://www.youtube.com/watch?v=PP2LhHBBXIg
