אני לא בוכה רק מתגעגעת..

אני לא בוכה רק מתגעגעת..

מתגעגעת בטירוף. הוזה בלי סוף על "אילו היית כאן.." מבקשת כמעט כל יום שתבואי בחלום.
אמרה לי פעם חברה שאמרו לה איך אפשר לזמן אנשים לחלום. נראה לי שכדאי שאגיע אליה. מי יודע? אולי משם תבוא איזושהי נחמה.
כל כך צריכה את הנוכחות שלך את החוכמה שלך.
אני לא בוכה רק מתגעגעת... הדמעות יוצאות בקושי. הגוש בגרון משום מה לא מצליח להשתחרר. לא יודעת למה.
 

mykal

New member
הידעת שאלו מילות שיר

שכתבה ושרה חוה אלברשטיין?
כששמעתי לראשונה את השיר, בכיתי עד כמה היא דיקה את הרגש.
אני מצרפת אותו לכאן.
אני שומעת אותו המון כי הוא עוזר לי.
(אם לא אצליח תעלי אותו ביוטיוב קוראים לו 'געגועים'.)
https://www.youtube.com/watch?v=pGhNdxbFWwk
 
בודאי שידעתי..

אמא שלי הייתה גרופית רצינית של חווה. אני מוצאת את עצמי לא אחת "חושבת" מילים של שירים שלה
 

אשבל1

New member
וואוו, החזרת אותי המון שנים אחורה..

אחרי שאמא שלי נפטרה המון הייתי שומעת את השיר של יעל לוי "לא בוכה" ...ובכיתי...

https://www.youtube.com/watch?v=m5BIgNdbtQY

הים הסוער הזה עם הגלים שאנו חיות בו, בכלל לא פשוט, אנחנו כאן בשבילך, אם תרצי להוסיף ולספר..
 
יש המון דברים על הפרק לאחרונה

שאמא חסרה לי בטירוף!! דבר ראשון אני בהריון (סיפרתי לכן לא מזמן) ועובר עלי הריון לא להיט, אני די סמרטוטה ומה שמוסיף זה שהקרובים (אבא שלי או יותר נכון אשתו) כל פעם שהיא רואה אותי אומרת לי שמזל שההריון עובר בקלות יחסית.. נכון, אני לא מהמספרות ולא ממש משתפת אבל זה לא ממש עוזר.
זה ישר זורק אותי למקום הזה של כמה היה יכול להיות אחרת.. אילו רק הייתה אמא פה שידעה לקרוא אותי כמו את כף ידה.
יש גם דברים טובים - אחותי מפתיעה אותי בהתעניינות שלה בי (או יותר נכון בהריון). בזמנו אני חושבת שסקאלי כתבה שצריך להתאים את הציפיות שלנו לאנשים. אני החלטתי להנמיך אותן עד לאפס, כך שאם אכן יש משהו, איזשהו קשר אני בהחלט נהנית ממנו אבל אם אין אני לא מתאכזבת...
מקווה שהייתי מובנת. בכל מקרה זו תקופה של געגוע. פעם הייתי כועסת יותר שלא מבינים אותי, שלא "קוראים" אותי, היום אני פשוט נזרקת לגעגועים אינסופיים, מתוך הבנה שאין את הפשטות הזו שמבינים אותי בלי שאני אומרת.
רק טוב שיהיה לכולן
 
למעלה