אני יוצאת מדעתי...

[לונלי1]

אני יוצאת מדעתי...

אנחנו נשואים למעלה מעשור + שני ילדים קטנים, היינו חברים לפני כן 6 שנים. בשנה האחרונה אני פשוט משתגעת. אני גם עובדת במשרה מלאה + גם מחזיקה את הבית לבד. בלי עיין רעה - וילה גדולה. גם הילדים עלי אחה"צ. והוא לא מבין מה אני רוצה ממנו. מרוב עצבים אני לא מסוגלת שהוא יגע בי, חוץ מזה שאני מתמוטטת מעייפות. כמות יחסי המין ביננו ירדה בשנה האחרונה בקושי לפעם בחודש, כאשר גם שם אני לפעמים ממש מכריחה את עצמי "לעשות את זה". למרות שאני לא חושדת כרגע, והוא מכחיש מכל וכל - לא יכול להיות שהוא מסתפק בזה. בכל מקרה אני לא מסוגלת ליותר ולפעמים אני אפילו יושבת ומנהלת עם עצמי מו"מ - כן סקס /לא סקס. מה עדיף - שאני ארגיש "נאנסת" או לעשות את זה על מנת שלא יחפש בחוץ... והוא עדיין בטוח שהכל בסדר... (בטוח שהוא לא בטוח, אבל לא יגיד את זה). מה עושים?!

 

[רונתי]

מה עושים?

עושים קצת למען עצמך- עוזרת בית פעם בשבוע, בייבי סיטר פעם בשבוע אחר הצהריים ואת בספא או בבית קפה עם חברות או בחוג ציור ופיסול- מה שהכי עושה לך את זה. תתקשרי לסוכן נסיעות שלכם ותארגני לכם סוף שבוע מהסרטים. לי יש בעיה דומה והבנתי שאי אפשר לתפקד כשהילדים נמצאים איתי בכל דקה שאני לא בעבודה. תשקיעי בעצמך ופתאום גם הקשר עם בעלך ישתנה כי תהיה לך סבלנות ולא תהיי ממורמרת על זה שכל הבית על כתפייך, מנסיון, זה מאוד מתסכל. בעלי מגיע הערב מאוחר כל יום אחרי שהם כבר שיחקו, אכלו ,התקלחו ושמעו סיפור,שלא לדבר על הבידור שלהם אחה"צ- חברים, חוגים,לשבת איתם על חוברות ועבודות-כשהוא בא הם כבר ישנים או לפחות במיטה.

 

[adam33]

מהארגה

אז בהודו לפני שנים היו מהרג"ות היו יושבים והנשים היו מספקות להם את הכל אבל בעלך אינו כזה ואחרי תקופה את בעצם אומרת דיי הבעיה היא כזו האם הרגלת אותו רק לקבל ולא לתת? אין ספר שצריך תקשורת אבל לא באמצעות המיטה המיטה היא רק התסמונת והקלף האחרון למיקוח אבל יש קלפים אחרים ואת לא משתמשת בהם תסתכלי על ההתנהגות שלך את מבשלת לו את מכבסת לו את מסדרת את המיטה ידידה... האמיני לי שאם תתני לו במיטה ומצד שני לא תבשלי לו או שתניחי לו את הבגדים בדיוק היכן שהוא השאיר אותם ולא תגעי בהם ואם לא תשטפי לו את הכלים זה הרבה יותר חמור מאשר לא לתת לו סקס מכיון שסקס הוא משיג גם בדרכים אחרות ואילו את שאר הדברים זה יהיה הרבה יותר בשבילו וגם ישקף את המציאות כי את לא צריכה עזרה במיטה אלא עזרה במטלות הבית בהצלחה

 

[המשכינה שלום]

שתפי אותו

כל הכבוד לך שלקחת על עצמך כל כך הרבה משימות אך אליה וקוץ בה: מרוב משימות את מתמוטטת. אנחנו הנשים חושבות לפעמים שהדברים לא ייעשו בדרך הטובה אם אנחנו לא נעשה אותם. יתכן והפתרון הוא לשתף אותו רגשית ומעשית בהרגשתך. תציעי לו לעזור לך בבית משום שקשה לך לשאת את העול לבד, כן מותר להודות בקושי שיש לך ובסופו של דבר שניכם תצאו נשכרים מהשיתוף. בסופו של דבר אנחנו שותפים, לא? עצתי לך לא להעלות על דעתך כלל שהוא מוצא ספוק מחוץ לבית זה רק יגרום לכם לקשיים נוספים ואתם באמת לא צריכים את זה. חוץ מזה, האם חשבת שאולי גם לו קשה כל המצב ביניכם וזה משליך על הקשר הרגשי ביניכם גם מבחינתו? נסי לחשוב חיובי והדברים יסתדרו. בהצלחה!

 

[s h o o s h a]

האם את מוכנה לאבד אותו לטובת

עבודה/קריירה?

בית (טפו טפו טפו) וילה גדולה?

ילדים? קוראת אותך ומחפשת אותו בתוך כל בליל המילים והתיאור שהעלית כאן. Sorry, לא מוצאת. מוצאת רק אותך, קורסת (לא מפתיע בהתחשב בעובדה שאינך Wonder Woman) רק דקה לפני שאסיים-האם שיתפת אותו בתחושות שלך? או שאת מניחה שהוא רואה ומבין ולכן את מתמרמרת על כך ש"הוא לא מבין מה אני רוצה ממנו"? אמרו לפניי ואני רק אשוב ואחזור-אם חשובה לך הזוגיות תתחילי לחשוב במושגים של "הוא ואני", "אנחנו" ותראי שיש מקום להביא שיפור לכל פינה כמעט בחיים המשותפים שלכם. אין זה אומר כי לא קיימים משקעים אחרים עליהם אינך מדברת/מספרת ויתכן כי אלו יצוצו. אולם, כל דבר בזמן שלו. בהצלחה

 

[איש המערות]

להרגיש "נאנסת"

נראה לי שלהרגיש "נאנסת" זה מוטו שמלווה אותך שנים רבות. את עושה דברים כי "צריך" ואת מעדיפה לעשותם בעצמך כי "רק את יודעת איך" ורשימת ה"זכויות" שצברת ארוכה מאד, אבל צברת אותה במחיר של שחיקה עצומה וויתור על עצמך. גם ביחס למין עם בעלך, את אומרת ש"לפעמים ממש מכריחה את עצמי 'לעשות את זה'" ועדיין מתלבטת אם זו הדרך שתמנע ממנו "לחפש את זה בחוץ". אני קורא ומצטיירת לפני אישה שעסוקה רק במטלות ובמשימות. מילא אם התוצאה היתה מתבטאת בהרגשה טובה יותר שלך, אבל ההיפך מזה מתרחש. את גם מצפה שבעלך יבצע משימות (אבל את לא משאירה לו הרבה מרחב, נכון?) וכנראה מתעקשת שיבצע אותן בדרכך וגם ייזום אותן בעצמו ובעיתוי שנראה לך מתאים. אמרתי בתחילת התגובה שצברת "זכויות" רבות. לא סתם סימנתי במרכאות את המילה "זכויות". אני מניח שאת רואה ב"הצלחתך" בעמידה בעול שלקחת על עצמך איזושהי "הוכחה" לאיכותך (הוכחה עבור מי?). הגיבו לפני שאת יכולה להקל על עצמך בכמה מישורים. אני מצטרף להמלצות, אבל מציע לך גם להשתחרר מבחינה מחשבתית מאיזושהי תבנית שיש לך בראש על "איך דברים צריכים להיות" ובמקום זאת לחשוב על מה היית רוצה שיהיה. ברגע שתעשי דברים כי את רוצה בהם תפסיקי להרגיש "נאנסת", בכל המישורים. בהצלחה.

 

[seeyou]

כן סקס /לא סקס?../images/Emo11.gif

....בשנה האחרונה אני פשוט משתגעת. ...לא מסוגלת שהוא יגע בי... ... מתמוטטת מעייפות... כמות יחסי המין בייננו ירדה בשנה האחרונה בקושי לפעם בחודש, כאשר גם שם אני לפעמים ממש מכריחה את עצמי "לעשות את זה". ???????????????? אם יש עייפות-ברור שאפשר לתכנן מפגשים אינטימיים לפי מצבך...אבל אני חושב שפשוט-נשבר לך ממנו! זה לא חשוב אם הוא עוזר לך בבית או לא פשוט זה חשוב את היחס שאת נותנת למערכת היחסים שלכם מה שלך קשה לעשות יעשו אלפי נשים אחרות!! לשכב עם בעלך לא צריך להיות "פרס"-זה חלק מהחיים המשותפים גם אם לא נהנים לפעמים... תמורת תשלום סמלי הוא יקבל כול מה שהוא חולם... יחסי מין "סבירים" 2-3 בשבוע...תוך גוון לעשות מזה שיחרר מתחים ולא עונש...