אני יודעת....

[יעל24יעל]

אני יודעת....

את כל מה שתענו לי פה אם אספר מה אני מרגישה אני כבר יודעת. שמחשבה יוצרת מציאות, שהכל מתחיל מבפנים שאם אאמין חזק במשהו זה יקרה וכו'.. נכנסתי ללופ! לא יודעת איך לצאת ממנו.לפני שנתיים סיימתי קשר של 4 שנים ומאז כל מי שרציתי לא רצה אותי וכל מי שרצה לא רציתי. אני מאד מצליחה בכל התחומים חוץ מבזוגיות... המצב רוח שלי במשך היום די מרומם אבל אני מרגישה במין המתנה כזאת, מין מצב שהכל סובב סביב השאלה מתי אכיר את אהבת חיי, כאילו אז הכל יהיה יותר טוב. הרצון שלי לזוגיות יותר חזק מהכל, זה מעסיק את המחשבה שלי ברוב שעות היום. אולי אני רק מרחיקה את זה ממני כשאני כל כך מחכה לזה אבל זה חזק ממני... עצה מישהו??

 

[hilabarak]

נניח שאת עובדת בעבודה מסודרת

ויש בה איזה תהליך תקול. נניח שכל שבוע בימי שלישי ורביעי המשאיות מאחרות להגיע ללקוחות. הכל בסדר בחברה (רווחית ויחסי עבודה מעולים וכולי) חוץ מאשר התקלה הזו, שעלולה לעלות לחברה בלקוחות שלה. המנכ"ל מדבר עם עם המנהלים והם מדברים עם העובדים ושום דבר לא זז. אחרי 3חודשים כבר המנכ"ל מבין שיש כאן בעייה שהיא הרבה יותר רצינית. הוא מזמין את כל הצוותים ואת הנהגים ויושבים יחד ומנסים לפתור. נחזור אלייך, העובדה שנתיים את רק "מדברת" עם עצמך ובסוף את מתייאשת מעידה על כשל מסויים. ברור שיש כאן בעייה שהיא קשורה בעוד גורמים פנימיים ועלייך לטפל בכולם, שכנוע עצמי או חשיבה חיובית לא ינטרלו בעיות רגשיות לא פתורות. הבנה וניתוח של הבעיות שגורמות לתוצאה עגומה של שנתיים ללא קשר, הם אלו שיביאו את הפתרון. האם לא התגברת על החבר הקודם ? האם יש לך בעייה לזהות את ה"גבר" הנכון בשבילך ובשביל זה הקשר הקודם נגמר (אם הוא היה טוב הוא בטח לא היה נגמר) והיום שוב קשה לך לאתר את המתאים ? האם יש לך בעייה עם ערך עצמי ? האם באמת יש לך צורך חזק בזוגיות (לא יכולה להסתדר לבד) או שסתם הפחד שלא תמצאי זוגיות (המיוחד לאור פרידה מקשר ארוך) מטריפה אותך ? אלו סתם בעיות שאני תמיד נתקל בהם בהקשר הזה. בקיצור, בעיני שנתיים ללא מערכת יחסים, זו רק תוצאה של בעיות אמיתיות מתחת לפני השטח. ללא פתרון אמיתי לשאלות הללו או אחרות, באמת תוכלי להמשיך לנסות לחשוב חיובי ללא תוחלת.

 

[יעל24יעל]

מנסה לענות לך...

החבר הקודם לא מהווה בעיה בכלל וזה חד משמעי, הרגש שם נגמר עוד לפני שהקשר נגמר. הצורך בזוגיות לא נובע מפחד להיות לבד, אני מסתדרת לבד לא רע לי אבל כן קיים הפחד שלא אמצא זוגיות כמו גם הרצון להיות מאוהבת ונאהבת, להעניק למישהו ואין ספק שגם ההשפעה של החברות שמסתדרות לאט לאט בזוגיות. במשך שנתיים היו דברים שהתחילו (עד חודש), היו גם כאלה שנורא רציתי שימשיכו אבל להם זה לא התאים. הבעיה היא שרוב הקשרים נגמרו לי בפתאומיות, בחור מראה עניין, מדבר איתי על תוכניות לשבוע-שבועיים הקרובים ולמחרת מצלצל להגיד שזה לא זה. הנקודה הזאת גרמה לי לחשש בכל קשר שמתחיל. חוסר ביטחון שמתבטא במתח נוראי בין פגישה לפגישה ושיחה לשיחה. מה גם שתמיד התחושות שלי צדקו, למרות שהכל היה נראה כלפי חוץ בסדר גמור אני בתוך תוכי הרגשתי שזה עומד לבוא. הבעיה היא שעכשיו זה כבר הפך לחלק מכל קשר שאני מתחילה: יוצאים, נחמד לי, אני מתחילה להתלהב ואז מתחיל הפחד ואכן תוך כמה זמן זה נגמר. ולא, אני ממש לא משדרת לצד השני את הפחד, אני כבר מתורגלת בלהסתיר אותו...

 

[hilabarak]

לפני שאני אענה, רק הבהרה

קצרה. כשמטפלים בבעייה מסויימת, יש שלושה שלבים : 1. שלב המודעות. 2. שלב הניתוח הבסיסי של האירועים. 3. שלב הניתוח המפורט לצורך מתן פתרון. שני השלבים הראשונים הם נחשבים לחשובים, אך ללא השלישי אין להם ערך. כי המודעות אמורה לשמש לצורך פתרון ולא לעמוד בפני עצמה. אני מבין שכבר עברת את שלב 1 ו 2 וראית בעצמך שהם לא מובילים לפתרון (לא סתם לא מעט אנשים נתקעים אצל פסיכולוגים שנים ללא פתרון אמיתי, כי הם לא עוברים לשלב 3). בשלב 3 יש חוק אחד בסיסי - "אנחנו לא יודעים שום דבר שאין לנו הוכחה מוחלטת לגביו, הרגש שלנו אולי מוצדק ואולי לא". לכן כשאת אומרת לי "אני לא משדרת פחד, אני כבר מתורגלת בהסתרה שלו", מבחינתי כרגע זו רק ספוקלציה שלך. אולי זה שעומד מולך קולט בכל זאת את הפחד ואולי לא. אני גיע לעניין עצמו. האינטואציה שלי (על סמך ניסיון רב) מובילה אותי לחשוד שאת מראש בבסיס מסתכלת על אנשים שאינם מתאימים לך. את רוצה מהקשר דברים שונים ממה שטוב לך. ואני אתן דוגמא : היתה לי חברה שהבינה דרך טיפול פסיכולוגי שהיא נמשכת לגברים כוחניים כלפיה כי אביה הוא כזה כלפיי אימא שלה. היא החליטה לשנות ואז ניסתה למצוא מישהו נחמד, אבל הוא היה קצת "לימך" והיא הרגישה שהוא לא שווה. אני מכיר חבר שחיפש מישהי שתיראה טוב בציבור, אז היא נראית טוב ומתלבשת טוב רק הוא אוכל מרורים. אינני יודע אם הסיפור שלך כזה או אחר, אבל אני מריח משהו בסגנון. שתי סיבות עיקריות מניעות אותי לחשוד : 1.גם הקשר הקודם, הרי טענת "הרגש שם נגמר לפני הקשר" זה לא טרוויאלי. קשר בין שני אנשים מתאימים מתחזק אחרי 4 שנים. מהניסיון שלי רגש נגמר בקשר כי אנשים לא מתאימים, אבל בהתחלה זה נסבל ועם הזמן זה פשוט בלתי נסבל, אבל מהתחלה הם לא התאימו. כי מי שמתאים הקשר מתדהק עם הזמן. 2. העובדה שאת נמשכת ומתלהבת והגברים לא, הווה אומר יש בעייה בזיהוי ההתחלתי. מכאן הייתי שואל מספר שאלות : 1. מה את מחפשת באמת בגבר ? 2. האם את מאמינה שאת יכולה להשיג זאת ? בואי נניח ששאלתי אותך לפני שנה (כדי שלא תדברי מתוך הכישלונות של השנה האחרונה, אלא מתוך הבסיס של מי שאת). 3. מה בדיוק נגמר שם בקשר הקודם ? 4 שנים מחייך זה בהחלט מדגם מייצג על מי שאת. אם יש לך מחשבות נוספות בכיוון אחר, אולי אני טועה לחלוטין, זה גם יעזור. כשמישהו מגיע למצב מיואש מהבעייה, אין חוקים בחקירה, הולכים לכל כיוון אפשרי עד שמשהו תופס. לי יש סבלנות לחקור עד שנמצא (אני נהנה הנאה מלאה מחקירות מסוג זה), הכדור אצלך.

 

[וויט פאנג]

על מה אתה מדבר ?

מה קשור, אתה נפגש עם כל בן אדם, אז אתה ישר מחשיב מישהו למשהו, כשאפתור את המשואה הפשוטה, או המורכבת שלי, אז אנוח, עד אז זה שלי.

 

[girl181]

לא נראה לי שאתה בכיוון...

הוא נהנה כי הוא נותן מעצמו, ונותן לעצמו. הלא?

 

[שלהבת המקורי]

../images/Emo24.gif ליעל 24 - זוגיות

בחלק האחרון של כתיבתך כתבת תשובה לבעיתך הפחד שלך מוסתר לפי דבריך את יודעת להסתיר את הפחד - אך קולטים אותך מבפנים. פחדים מרחיקים ולא מקרבים אצלך זה בתת מודע ואת חושבת שלא קולטים אך קולטים ועוד איך. עצתי לך תשחררי תרפי, על תחפשי בשלב זה זוגיות תהני מהלבד יש לו יתרונות תחזקי את עצמך אין לך מה לדאוג כרגע את לחוצה וגברים מרגישים בכך ובורחים.גם אם את חושבת שאת יכולה להסתיר. תפתחי את עצמך תתמלאי בבטחון עצמי תלכי לקורסים סדנאות תבלי עם חברות הזמן הזה חשוב לך להתפתחות - ולא תמיד צריך להיות צמודים לבן זוג כדי להרגיש טוב הזוגיות שלך צריכה לבוא ממקום של בטחון בעצמך ועצמאות . מאחלת לך בהצלחה שלהבת

 

[יעל24יעל]

על זה בדיוק אני מדברת....

זה בדיוק הלופ שהתכוונתי שאני לא מצליחה לצאת ממנו...לא מצליחה לשחרר ולהרפות. אין לי בעיה של ביטחון עצמי, ממש לא, אבל כבר לא מצליחה להנות מהלבד למרות שבמשך הרבה זמן נהנתי ממנו אבל די, זה כבר נמאס...

 

[שלהבת המקורי]

|אבטליעל 24 את צריכה למצוא עיסוק או

תחביב שאת נמשכת אליו כדי ללמוד ולהעסיק את חשיבתך בכיוון שונה. להנות מהלבד אנו לומדים באמצעות קורסים של מודעות עצמית (את יכולה לברר עם מיכל מנהלת הפורום בקשר לקורסים) ברגע שאדם מלא פנימית בתוכן עצמי הוא מקרין בטחון חוזק ועצמאות כלפי חוץ ומהווה חברה נעימה ולא לוחצת למין השני. את יכולה לצאת מהלופ את רק צריכה לרצות - הרצון הוא הקובע. תעשי את הצעד הראשון ואז הכל יזרום מאליו. ביי שלהבת

 

[hilabarak]

יעל שלום, תשובתי ניתנה לך בדיוק

מתוך ההבנה שאי אפשר לצאת מלופ רק בגלל ההבנה שאת בלופ (יותר נכון כמעט בלתי אפשרי). צריך להבין את הכוחות שמניעים את הלופ (הארכתי בתשובה למעלה) ואיתם להתמודד. זה כמו שגילית היכן נמצא נפט מתחת לאדמה. כדי ליהנות מהנפט תצטרך לחפור לעומק באותו מקום. ההבנה הבסיסית איננה פותרת, התשובה נמצאת רק בהבנה המעמיקה.

 

[happylove]

לדעתי קוראים לזה טבע...

והטבע- אם נרצה או לא, הרבה יותר חזק מכל הרעיונות שיש לנו על החיים. גם אצלי מופיעים מדי פעם 'לופים' שקשורים בכל מיני דברים ובעיקר בנושאי זוגיות ומיניות. לא אחת אני מוצא, שכל הנסיונות שלי לפתור אותם בכלים התרבותיים/פסיכולוגיים/מדעיים וכו'- עולים בתוהו. גם הנסיונות הופכים לחלק מה'לופ'! וכשתם שלב הנסיונות, מגיעה תקופה בה לכאורה 'עברתי את זה', והכל 'מסתדר'. העניין הוא, ש'לופים' יש תמיד; מקטנים שנמשכים רגעים או ימים, דרך בינוניים שנמשכים חודשים ועד לארוכים שחוזרים על עצמם כל כמה שנים. מחזור, כמו כל דבר בטבע, הוא הבסיס לקיומנו! אני מעדיף לראות בכל 'לופ', הזדמנות ללמוד משהו חדש, על מנת להתפנות ל'לופ' רחב יותר- ובכך אני מודה על כך שה'לופ' לא עוזב אותי, עד שאני לא משכיל ממנו וזו ברכה! לפי דעתי, הפרספיקטיבה אותה את מרשה לעצמך כדי לבחון את המציאות, אינה רחבה דיה לקיומך (שאיני מתיימר חלילה להגדיר אותו, כי הוא שלך ורק שלך!). אם תרשי לעצמך לבחון את הדברים בצורה יותר רחבה, יכול להיות שתמצאי שם 'הסברים' שיפטרו אותך מעומס שאינו נובע כלל ממשהו התלוי ברעיונות ובמחשבות הממלאות את ראשך! אם תרשי לעצמך למשל, לבחון את הטבע שמבקש ממך להשלים מטרה נשגבת כמו הריון, תוך שהוא אינו מוכן ל"התחשב" ב'רצונות' שלך לדחות את זה לטובת דברים אחרים, וז תבודדי אותו מקישורים רחבים יותר- אולי יקל עלייך העומס במקצת. במילים פשוטות- יכול להיות שיש בך דחף עז להרות, שבתרבותנו ה"נאורה" מנסה למצוא את דרכו באמתלות שונות של זוגיות, בית, משכנתא ועוד שאר קישקושים שאינם קשורים בטבע הבסיסי הבועט. אינני קורא לך להימנע מהם חלילה, אלא רק מציע לך לבודד אותם על מנת שתוכלי לקרוא לילד בשמו (תרתי משמע...), במקום לקשור סבך שלם של תחומים אחרים מחייך, שאינם אמורים להיות כרוכים גורלית בהוויתך. כמובן שמאוד יכול להיות שאני לא בכיוון, או שאני אומר דברים 'קיצוניים' מדי מבחינת תפיסת המציאות אותה את מרשה לעצמך. בכל מקרה, אני שולח לך הרבה אהבה ומקווה שתתחזקי מעצמך, כי יש בך כבר הכל מעצם קיומך!

 

[danors]

תגובה

היי יעל חיה שכל כך רוצה עכשיו היא בסך הכל חיה שכעת רוצה תענוג לעצמה ואינה יכלה לראות מעבר. היא אינה שואלת את עצמה את השאלה:מהיכן מגיע לי הבשר אותו אני כל כך אוהבת ובו אני כל כך חושקת. טבעי. הרי היא חיה. אך..לשנייה בואי נדמיין שהיא רוכשת בינה נוספת וכעת היא כבר חוקרת מהיכן היא מקבלת את הבשר..יתכן שתוכל לדאוג לעצמה לבשר יום יום?? וככה החסרון שלה יהיה יותר בטוח.. אז מה שונה האדם מהחיה?? יש לו בינה נוספת. הוא כן חוקר וכך דואג למחסוריו... ומה איתך? רק לרצות גבר זה טוב. נורמלי, אנושי, אין ספק שלאישה גבר זה תענוג גדול ואפילו הכרחי..אני בטוח שאפ יהיה לך היום גבר אז את "תירגעי" ...תחושי מילוי..הכל יחזור לקדמותו.. אך בעוד יומיים שוב יקרה משהו ואז מה ??? מי שולט בדברים ?? את ?????? אז מה כן את יכולה לעשות? יש תשובות. אשמח לעזור