דודו הסופר שפם
דודו זה היה בתקופה שאוזה הייתה במכון גמילה מגירוד בתחת. דודו התחיל להתחרמן מכל מיני דברים שטוטיים. הוא התחרמן מכל דבר שראה בדרכו. אפילו משקית גרעינים ריקה שהייתה מונחת על המדרכה. פעם אחת, דודו בא אליי עם הצעה שאי אפשר לסרב לה - לעשות לו ביד תמורת סאדיזם והתפרעויות על סבא נחמן העלוב בדרכו לבית הכנסת כמדיי יום שישי. מכיוון שלא היו לי ידיים - הייתי חייב למצוץ לו. השפיך של דודו חנק אותי. התחלתי לפרפר על הרצפה. דודו, שלא שם לב אפילו שמצצתי לא - התחיל להשמיע קולות של חתול מיוחם. בסוף לקחו אותי למיון. טוב, הגיע יום שישי. סבא נחמן אכל את הארוחה שלו. הוא יצא מהבית כשחומוס ואורז וחמין תקועים בשפמו העבה שהסתיר חצי מהפרצוף שלו. דודו הורה לי לזנק עליו ראשון. הסכין שהייתה תקועה בפה שלי ננעצה בצווארו המדולדל של סבא נחמן. סבא נחמן התקפל על הרצפה והתחיל לבלוע חול. דודו זר השמן זינק עליו. הוא פשט את מדי הבית-כלא שלו. מתחת להם היו בגדים של מתאבקי הFWW . דודו פצח בשירת "אבל אני תמיד נשאר אני". דודו קפץ עם המרפקייה אבל פגע בקיר בשל ראייתו הלקוייה. קהל רב התאסף ליד זירת ההיאבקות. כולם חשבו שהוא מתאבק סומו מהWCW. דודו זר אימץ את הרעיון ותפר לעצמו תחפושת של "סופר שפם" מתוך רצון עז להיות גיבור על. דודו פרץ למחסן של אולפני "פרפר נחמד בע''מ" וגנב כל מיני חפצים שמהם בנה כלי נשק חדשים כמו ה"שמקמק-שמצמצת" וה"מיראבג בהוא אינה" )יעני, "אני אוהב גברים" בהפוך(. וכמובן, הוא לא שכח את האקדח-וויברטור שגורם לך לשקשק. חליפת ה"סופר שפם" של דודו הייתה צמודה והדוקה. כ"כ הדוקה עד כדי כך שנוצר קרע באיזור החזה ושיער החזה המסולסל שלו נחשף לעייני כל. דודו תפס אותי בגרוני ואמר בצעקה: " אתה תהייה האסיסט שלי". הסכמתי בעל כורחי. דודו הוסיף :"לי ייקראו סופר-שפם ולך.. לך ייקראו 'מנדבושקעס-מן'". דודו נתן לי בתור נשק מדביק-מחירים שגנב מהסופר-סל, משאף אסטמה, שדכן וגלולות נגד הריון. למחרת, יצאנו לסיור השכונתי. דודו זינק על שוטר תמים וגנב לו את מכשיר הקשר. מייד אחרי כן נמלט בריצה מגושמת. השוטר החל לרדוף אחריו. דודו האיטי והנואש - שמהירותו לא עלתה על חצי קמ"ש, זינק מעל גדר תייל וחליפתו נתפסה בגדר. דודו המשיך בריצה והחליפה נקרעה. האיזור של הישבן נקרע לגמרי. ישבנו של דודו נחשף כשהוא לא מנוגב וזנבו הקטנטן מבצבץ מאחורה. דודו נמלט היישר למחסן. מאחר שלא היה לו עוד בד אדום, שיתאים לחליפה - הוא לקח בד מהשמלה האדומה של עפרה. גזרתי חתיכה בצורת לב, ותפרנו לאיזור הישבן הקרוע את זה דרך העור )כך שהוא לא יכל להוריד את החליפה במסדר-זיהוי ]שנערך אח"כ במהלכו חטף דודו מכות רצח[(. דודו סיכם איתי על קוד מיוחד שהוא יגיד לי כל פעם כשהוא יירצה להעביר לי מסר, משהו כמו "רות עבור". סיכמנו על צירוף המילים "יש לי" ואח"כ את הכינוי שלי )יעני, יוצא "יש לי מנדובשקעס"(. הבוקר הגיע. דודו התעורר כשאצבעות רגליו בפיו. הוא הכריז בקול ילדותי: "טוב, עכשיו הולכים לפעולה הראשונה". יצאנו לרחוב. דודו מלפנים ואני מאחור. תוך כדי כך הוא מספר לי שהוא תפר את החליפה הזאת כדי להיות מוסווה. איזה מוסווה ואיזה בטיח? כל האנשים הסתכלו על דודו כאילו הוא נפל מהירח. לפתע הוא שמע במכשיר קשר שיש פריצה במועדון "פנויים פנויים". דודו התחיל לרוץ כמו אינפנטיל ברחוב כשאני מזדחל אחריו. אנשים התחילו לירוק עליו ולשים לו רגליים. הוא נפל משהו כמו 71 פעם. לבסוף הגענו למועדון "הבולבולייה". האחראי של המועדון תפס את דודו ואמר לו בקול של יוסי סיאס:"בחורצ'יק - מה עם הריקוד שהבטחת לנו?" דודו התבלבל וצעק:"על איזה ריקוד אתה מדבר?" האחראי אמר:"נו אל תבלבל את המוח, חמודי, הזמנו איש עם בולבול בחוץ, לובש חליפה צמודה, עם חזה חשוף ותחת בולט עם לב תפור ותלתלי זהב. - זה בדיוק איך שאתה נראה". דודו חשב שבע דקות ואמר:"אני מקבל כסף על זה?", "בטח, חמישים שקל" דודו קפץ על הבמה והתחיל לזמר: "חיפשתי עבודה באוטו זבל אבל כולם חשבו שאני טמבל תמיד רציתי להיות ni אבל בסוף דקרתי ת'מעביד עם סכין... לקחו אותו לפסיכולוג והייתי 9 שנים בבית סוהר דפקו אותי בתחת חזק..." )כל האנשים במועדון הזילו ריר( ..."והוציאו לי פיפי בלי שרציתי אחרי זה לא יכולתי לשבת יומיים, אבל.... אבל אני תמיד אני תמיד נשאר עני תמיד נשאר רומני אבל אני תמיד נשאר איתי תמיד נשאר איטי תמיד נשאר אי-טי...." בעל המועדון סימן לו לשיר עוד שיר, דודו פצח בשירה: "הנה אנו המתולתלים, בדברים פשוטים אנו מתקשים, לא, לא מאוננים, רק קופצים תלתלים תלתלים תלתלים פעם הייתי ילד משופם לקחו אותי בכח כל בוקר למוסד הזריקו לי קוקאין וזרחן, פעם הייתי ילד פלצן פעם הייתי ילד פלצן, כל נאד שתקעתי נראה כמו ענן כולם חשבו אותי לעבדול רחמן פעם הייתי ילד נבחן והגננת היתה מרביצה לי מכות ויריקות והגננת אמרה לי כל יום: "כשתגדל - תחטוף מכות" עברה זונה ועוד זונה, והזין שלי לא השתנה עברה שנה ועוד שנה, והזין שלי לא השתנה פעם הייתי ילד רחוב לא למדתי לקרוא, למדתי לירוק ציירתי על דף קקה צהוב פעם הייתי ילד רחוב" דודו בא לרדת מהבמה אך הפצירו בו בבעיטות לשוב ולשיר עוד ממזמוריו: "יש לי מיליארד תלתלים מסורבלים ואני מי אני מה אני? עם החיים שלי התלתלים ועם הזין שלי שלא עומד לי כבר ארבע שנים אני חושב על זה אבל אני לא מבין, ככה זה תלתלים 052 מיליון כינים ואני מה אני מי אני בין הסדינים של עוזי הקרועים מנסה לקיים עם השכן שלי יחסים אני חושב על זה ואחר כך מורח ככה זה תלתלים 08 מיליון הומואים ואני מי אני מה אני מחטט בתחת עם חברים ומוצא שם דברים מעניינים ומדחום שתקוע לי כבר 4 שנים אני חושב על זה ואחרי זה צורח ככה זה תלתלים" ואחר כך פצח בשיר נוסף: "יש לי תלתלים יש לי תלתלים יש לי תלתלים ואין לי רחצה יש לי כלבת יש לי כלבת יש לי כלבת בלי קצף יש לי קצף יש לי קצף יש לי קצף בלי... כלבת!! אז מתי יהיה לי כסף להסתפר???" הקהל זרק עליו קונדומים
