אני חסרת עונים. help!

[lili2001]

אני חסרת עונים. help!

שלום רב לכולם. אני אמא טריה לפשוש בן 3 חודשים. ואני נקרעת לגזרים. מצד אחד אני רוצה להיות איתו בחופשת לידה, מצידי עד גיל 8 חודשים ומצד שני אני משתגעת מלהיות איתו בבית, אפילו שאני כל הזמן פעילה ויוצאת החוצה. ובעלי עובד עד מאוחר. אז החלטתי לחפש לבן המתוק שלי מסגרת - משפחתון או מטפלת. ואני הולכת לעיבוד בים של אינפורמציה, בעיקר בגלל שיש הרבה מספרי טלפון ללא מידע נוסף. אומרים לי, תצאי לגינה, תשאלי אימאות שימליצו. אבל אני לא מסוגלת לגשת סתם ככה, יש לי מחסום. ובפורום "גננות" לא מצאתי שום אוזן קשבת. אף אחד לא הגיב לבקשתי להמליץ על משפחתון או מטפלת באזור פ"ת ומה שהכי קשה בכל הסיפור הזה, זה שאני כל יום דוחה את הרעיון הזה שבעוד 3 חודשים הפשוש שלי יילך למשפחתון ואני אחזור לעבודה. אני כן רוצה להיות איתו, לראות אותו גדל. אבל מצד שני אני משתגעת מלהיות איתו יום שלם. מה עושים?

 

[hiraש]

לילי חמודה, אני מאמינה שיש עוד הרבה בדילמה של

להשאר או לא. אני יכולה להציע לך פשרה- והיא תלויה ביכולת כלכלית וזה להשאר איתו בבית אבל יומיים בשבוע לקחת מטפלת /ביבסיטר ולקחת לך זמן חופשי להפגש עם חברה / לחוג/ קניות/ קפה ועיתון בבית קפה לגבי המלצה על מקום. אני מפ"ת. לא מכירה כל כך מטפלות ומשפחתונים יש כמה גנים באזור כפר גנים החדשה/נווה עוז שאני מכירה. אבל זה באמת ככה ללכת לגינה לראות אמהות ומטפלות להתחיל לדבר בקלילות (בן כמה הילד? את איתו? איזה חמוד ) ולהגיד בצורה ישירה שאת מחפשת מטפלת או משפחתון באזור האם מכירים תראי שתוך שבוע יהיו לך כמה מקומות ואז תלכי לבדוק בעצמך. את יכולה לנסות גם בפורום פתח תקווה כאן בתפוז. בהצלחה

 

[UmaGuza]

עונה

לגבי עד מתי להישאר איתו זה תלוי בך ורק בך, אף אחד לא יכול ליעץ לך בנושא. לגבי משפחתונים מומלצים, יש כל הזמן שרשורים בנושאי מסגרות (גם כאן ובעיקר בפורום הורים לתינוקות), תעשי חיפוש ומן הסתם תמצאי המלצות שניתנו על משפחתונים בפתח תקוה. ומעבר לזה , כמו שכבר אמרו לך, לשאול אמהות/מטפלות בגינות זו הדרך הכי טובה לשמוע על מקומות. אל תגשי סתם ככה (מבינה את המחסום שלך), תתיישבי בקרבת מקום למישהי, תחייכי לתינוק שלה, תשאלי בן כמה הוא ואיך קוראים לו, מכאן ועד לשאלה האם הוא הולך למעון/איזה/האם מרוצים/האם מכירים נוספים, הדרך קצרה... לאחר מכן לכתת רגליים ולבדוק כל מקום בעצמך. שיהיה בהצלחה.

 

[slkw]

ללכת ולשאול הורים

מציעה לך לבדוק איפו יש מסגרות (משפחתונים /גנים ) במרחק קרוב מביתך, להיכנס ולקבל פרטים להתרשם בעצמך, אפילו לבקש לשבת בצד ורלאות מה קורה שם, איך הדברים מתנהלים. אח"כ לחזור שוב בשעה שרוב האנשים לוקחים את הילדים שלהם ופשוט לשאול את ההורים מה הם חושבים על המקום. מעבר לזה עם אפשר כדאי גם לעמוד בחוץ בקרבת מקום ולהקשיב לאיך המקום מתנהל.

 

[פץ ולולי]

דילמה כל כך מוכרת

גם אני השתגעתי בבית בהתחלה עם הפצפון אפילו שהסתובבתי כל היום איתו גם בגינות וגם בסידורים וגם הלכתי לפעמים לאבא שלי. הבעיה היתה שלא הכרתי עוד אמהות עם ילידם בגילו וגם אני לא הרגשתי שאני מסגולת ככה לפתוח בשיחה עם מישהי בפארק. לקח הרבה זמן לשבור את המחסומים האלה, ובאמת כמו שייעצו ל, הכי טוב זה להתחיל שיחה דרך התינוק שלה- לחייך אליו, לשאול בן כמה הוא? איך קוראים לו, להציג את הבונבון שלך וכו'... בלי לשים לב, נשארתי עם הפצפון שלי בבית עד גיל שנה ו-9 ולמרות רגעים קשים, אני יכולה לסכם ולהגיד שנהניתי מכל רגע לראות איך הוא גדל ומתפתח. אני שמחה שהתגברתי על הקושי של החודשים הראשונים. אבל... אם את מרגישה שאת משתגעת, אז חשוב שתמצאי לו מסגרת, אפילו חלקית, או עזרה של מטפלת. ככה תהיי יותר רגועה ושמחה בזמן שתהיי איתו, וזה הכי חשוב. בכל מקרה, כשאני חיפשתי מקום לפצפון שלי ויתרתי על שלב ההמלצות מההורים כי מהר מאוד הבנתי שכל אחד מחפש משהו אחר בבגן/מעון/משפחתון ולכל אחד מפריעים דברים אחרים. בסוף פשוט לקחתי ספר טלפונים, התקשרתי ועשיתי סינון ראשוני בצורה כזאת. אחר כך פשוט כיתתתי רגליי בין הגנים ועשיתי סינון נוסף. בסוף, כשצמצמתי את האפשרויות ל-2-3 מקומות, הלכתי לשם לכמה שעות (כמובן עם הפצפון כדי לראות גם איך הוא מגיב לגננות ולמקום) וככה החלטתי. בהצלחה