אני חסרת אונים

אני חסרת אונים

היי, בעלי ואני נשואים 5 שנים ויש לנו ילד בן 3 ואני בהריון שני עכשיו, מעולם לא חויתי או הרגשתי תמיכה , פרגון ועדוד מבעלי בכלום, ולהפך בתחילת הקשר אפילו המון ירידות על איך שנראית, מתלבשת וכו...( בעניין הזה יש שיפור). אבל...עדין, עדין הריקנות בעלי איש מעשי, בא ממשפחה מזרח אירופאית, חום ואהבה, פרגון ועידוד רחוק ממנו כמו מזרח ממערב, אני מרגיה אבודה וחסרת אונים, אני יודעת שמגיע לי להיות מאושרת ועם זאת תקועה בויתור עצמי בהרס עצמי של בריחה לשינה ואוכל בכל הזדמנות שמתאפשרת לי. אני כועסת עליו, אני כועסת על השטחיות שלו ועל שאינו מבין מה אני רוצה ממנו ומיד מגיב בכעס או ההתגוננו, כזה תינוק בעיניי ובלי שום התפתחות ריגשית. אני בחרתי בו בגלל הגיל( רציתי כבר להתחן), הוא היה ועדיין בחור טוב מבית טוב וזהו. כשאני שואלת את עצמי במה הוא תורם לי מבחינה ריגשית- אני נאלמת דום, בכלום, כלום, כלום, ולהפך בחברתו אני בהרס עצמי. אינני רוצנ או יכולה לפרק את נישואיי , אבל... לא אשתגע בסוף? אני יודעת ומכירה כי אני חם, אוהב, מפרגן ונותן, רך ונעים ( כל הללו לא יכולים לבוא לידי ביטוי בקשר הריקני כל כך בו אני חיה), הייתי מחוזרת ואהובה, היום אני מוזנחת ובשנאה עצמית. אנא עזרו לי
 

cookie13

New member
מממממ........./images/Emo4.gif

אחרי שקראתי את ההודעה שלך, כל כך הרבה שאלות עלו לי לראש... נתחיל מהדברים שכתבת: פליז, פליז, פליז, אל תקשרי את האופי של בעלך למוצאו - זה נשמע רע! גזעני ולא פייר... יש כל כך הרבה מזרח אירופאים חמים ואוהבים!!! לפי מה שכתבת, בחרת בקשר הזה מתוך לחץ וחוסר ברירה - העיקר להתחתן, לא משנה עם מי ואיך. וככה את גם ממשיכה את החיים שלך: העיקר להקים משפחה - לא משנה איך אני בתוך המערכת הזאת. הלוווו!! תסתכלי על עצמך במראה!!! תאהבי את עצמך! אף אחד לא אפרגן לך ויעודד אותך עם את בעצמך לא נותנת את הצ'אנס הזה!!! למה את לא רוצה לפרק את הנישואים? טוב לך במקום הזה?? את רואה מקום לשיפור? ניסית?? סליחה שאני כל כך אגרסיבית ובוטה אני עושה את זה בכוונה - ובלי רצון להעליב - כי הייתי במקום הזה והשתחררתי ורק אני יודעת כמה- למרות שאני לבד עם בתי - טוב לי! יום טוב!
 

s h o o s h a

New member
על מה הכעס?

בחרת בו הנישואין שלכם לא ניכפו עליך מכורח מציאות כזו או אחרת אלא מתוך בחירה אישית שלך. כן, היתה לך סיבה, רצית להתחתן והוא (השערה שלי) הראשון שהסכים לעשות זאת (להנשא) בלי כל הקדמות מיותרות. (את יודעת, לצאת יחד, להכיר יותר, אולי לחיות תקופת מה, לראות מי, מה וכו'). את "רצת" ישר להינשא, כאמור מהסיבה שחששת שזמנך אוזל (פרשנות שלי). לאחר נישואיך, נגדיר זאת טוב יותר, מיד עם נישואיך החלו להתבקע סדקים בזוגיות. ובכל זאת, נשארת והבאתם ילד לעולם. ילד אפילו במחיר היעדר אושר שלך ותוך התעלמות מוחלטת כיצד יכולה 'התנהגותך' להשפיע על הרך הנולד. ועברו שנים, דבר לא משתנה אלא מחריף. את מרגישה דועכת ונעלמת. ולמרות כל אלו, ולמרות שאת יודעת שמגיע לך יותר, אינך עושה דבר ונכנסת להריון שני. שוב, במחיר אושרך ושוב, בלי להתחשב בעתיד הילד שיוולד. כפי שאני רואה את הדברים יש בך את הידיעה וההבנה שמהלך הזוגיות שלך אינו תקין אלא שאינך רוצה לעשות דבר כדי לשפרו למעט לשבת ולקונן על מר גורלך ולשתף את הפורום בגורל המר ש"פקד" אותך. את גם לא חושבת קדימה. הילדים תחשבי לאיזו משפחה את מגדלת אותם ועל איזה רקע הם יגדלו ויתפתחו. הרי אנו ההורים, מהווים את מקור החיקוי הראשוני של הילדים. כך היית רוצה לראותם בבגרותם? עומדות בפנייך מספר אופציות כאשר רובן ככולן היא פניה לסיוע מקצועי. ייעוץ זוגי או ייעוץ פרטני. פסיכולוג או כל יועץ אחר שיוכל להאיר את דרכך ולתת לך כלים, ראשית, להתחזק ולשפר את הדימוי העצמי שלך ושנית, להתמודד עם הזוגיות שלך ולהגיע להחלטות בלתי מתפשרות. מאחלת לך בהצלחה
 

seeyou

New member
הייתי מחוזרת ואהובה,היום מוזנחת?

בכול מערכת יחסים יש מטרטת לכול אחד בנפרד ורצוי שיהיו גם מטרות משותפות-אחרת לא ניתן להזיז את העגלה מהבוץ של החיים המשותפים.. רצית חתונה? קיבלת! ידעת מראש מה טבע שלו,אבל חשבת לשינוי? אם רע לך מאוד עד כדי שאלות כגון " אשתגע בסוף" אז אני חושב שהדרך היחידה היא להתגרש...עם כול המכשולים האחרים הוא לא צריך טיפול זוגי-אתם שונים לגמרי והבסיס היחידי שקשר אותכם זה?? מה היה באמת ? גרושה עם 2 זה לא פיקניק אבל גם להשתגע לא... תרשמי בדף את היתרונות שלך בלחיות איתו ולגדל את הילדים לבין החיסרונות שמציקות לך...
 
רק את יכולה לעזור לעצמך

לא התחתנת מאהבה ועכשיו את בוכה על זה שאת חיה בקשר בלי אהבה למה בדיוק ציפית?
 
לחסרת אונים

להיות חסרת אונים מדי פעם במצבים שונים זה דבר מובן וכולנו עברנו את זה בשלב זה או אחר בחיים,אבל לא לחיות עם דבר כזה מ"בחירה" שכן זה רק יוביל אותך ביגון שאולה ובעלך אולי אפילו לא מרגיש את כל עצמת ייגונך בלשון המעטה ולכן המלצתי לך היא לנהל איתו שיחה אחד על אחד מכל הלב ואם דברים לא יובנו כמו שאת רוצה לפחות להגיע להסכמה ללכת לייעוץ זוגי כדי לשפוך אןר על המצב ולנסות לתקן את המעוות כיועץ זוגיות אני יכול להגיד לך שיכול להיות או שהתחתנת עם גוש קרח ,דבר שלא נראה לי או שלא העברת את המסר שפשוט לא טוב לך והיגיעו מים עד נפש ... בהצלחה
 
למעלה