כשאנו אוהבים
אנו נותנים את הכל שבנו אנו חשופים לחלוטין,אבל אנחנו גם מאד פתוחים לקבל. באהבה יש לא מעט כאב,אבל כמה אושר היא מסבה לנו.וגם אם האושר הוא רק לרגעים,הרי שכל רגע כזה,ערכו לא יסולא בפז. היום,לא חושבת שהייתי מוותרת על רגעי האהבה הגדולים בחיי,למרות ועל אף.... האהבות וההצלחות הגדולות ביותר מכילות סיכונים כבירים ומלחמת-הישרדות ושמירה אינסופיים. אבל גם אז כדי להגיע אל ההצלחה או האהבה הגדולה,צריך לדעת לנתב,לדעת לרדת מהדרך אל הצד ולא לתת למשאית שממול להתנגש בנו. לדעת לעצור להתרעננות. אהבה זה רגש!!! ורגשות אי אפשר לווסת לפי רצון . צריך רק לדעת שכל דבר שגורם לביטול ה"אני שלך" הוא רע מיסודו. לאהוב ולכאוב זה כמו הכפתור של הווליום. אם נוריד אותו למינימום לא נשמע את כל הפרסומות והחדשות המעצבנות,אבל גם לא תשמע את השירים היפים שאנחנו אוהבים. כמו הריח של קפה בבוקר ולחם טרי ועוגה ופרח ובושם,אבל מה,גם מריחים סירחון של אשפה מהולה בעובש... ככה זה.. פשוט צריך להחליט מה אנחנו רוצים בחיים. להרגיש או לא... אם נגביר את הווליום של הרגש אנחנו עלולים להרגיש בעוצמה כל רגש,משמח או מעציב, אבל אם ננמיך אותו,גם רגשות משמחים ייעלמו ממך. זה עניין של החלטה שכל אחד צריך לקחת בחשבון את היכולת שלו להכיל והבחירה הזו,זה עניין אישי של כל אחד. עצם הנתינה ממלאה,לא בתנאי לתמורה. פשוט יש לזרום עם הנתינה להיות גאים בכח שלנו לתת. אהבה לא בהכרח פוגעת.אהבה,כשהיא מלווה בכבוד הדדי ויכולת הקשבה היא יכולה להימשך לנצח. היש משהו נעים ומושלם יותר מרגש טהור ונקי?! אהבה,כשהיא באה בעוצמה גבוהה,היא נותנת עניין..כח..שמש..ראיה אופטימית.. חיים ללא אהבה,משולים בעיני לחיים ריקניים...חסרי תיבול... להימנע מלהרגיש-זה להימנע מטעם החיים..זה להיות חלשלוש ופחדן. מי שפוחד לקחת סיכון של אכזבה ופגיעה, סוגר את עצמו ולעולם לא יוכל לחוות אהבה נצחית.. מי שמנתב את חייו ע"י פחדים-מפסיד. אגב, אני חופשי מאוהבת-באהבה.