אני חושב ש...

פנתר333

New member
ממש לא!

אהבה זה דבר מושלם אם זה במקום! אהבה היא מתנת הקל ללא הכחשות...
 
כשאנו אוהבים

אנו נותנים את הכל שבנו אנו חשופים לחלוטין,אבל אנחנו גם מאד פתוחים לקבל. באהבה יש לא מעט כאב,אבל כמה אושר היא מסבה לנו.וגם אם האושר הוא רק לרגעים,הרי שכל רגע כזה,ערכו לא יסולא בפז. היום,לא חושבת שהייתי מוותרת על רגעי האהבה הגדולים בחיי,למרות ועל אף.... האהבות וההצלחות הגדולות ביותר מכילות סיכונים כבירים ומלחמת-הישרדות ושמירה אינסופיים. אבל גם אז כדי להגיע אל ההצלחה או האהבה הגדולה,צריך לדעת לנתב,לדעת לרדת מהדרך אל הצד ולא לתת למשאית שממול להתנגש בנו. לדעת לעצור להתרעננות. אהבה זה רגש!!! ורגשות אי אפשר לווסת לפי רצון . צריך רק לדעת שכל דבר שגורם לביטול ה"אני שלך" הוא רע מיסודו. לאהוב ולכאוב זה כמו הכפתור של הווליום. אם נוריד אותו למינימום לא נשמע את כל הפרסומות והחדשות המעצבנות,אבל גם לא תשמע את השירים היפים שאנחנו אוהבים. כמו הריח של קפה בבוקר ולחם טרי ועוגה ופרח ובושם,אבל מה,גם מריחים סירחון של אשפה מהולה בעובש... ככה זה.. פשוט צריך להחליט מה אנחנו רוצים בחיים. להרגיש או לא... אם נגביר את הווליום של הרגש אנחנו עלולים להרגיש בעוצמה כל רגש,משמח או מעציב, אבל אם ננמיך אותו,גם רגשות משמחים ייעלמו ממך. זה עניין של החלטה שכל אחד צריך לקחת בחשבון את היכולת שלו להכיל והבחירה הזו,זה עניין אישי של כל אחד. עצם הנתינה ממלאה,לא בתנאי לתמורה. פשוט יש לזרום עם הנתינה להיות גאים בכח שלנו לתת. אהבה לא בהכרח פוגעת.אהבה,כשהיא מלווה בכבוד הדדי ויכולת הקשבה היא יכולה להימשך לנצח. היש משהו נעים ומושלם יותר מרגש טהור ונקי?! אהבה,כשהיא באה בעוצמה גבוהה,היא נותנת עניין..כח..שמש..ראיה אופטימית.. חיים ללא אהבה,משולים בעיני לחיים ריקניים...חסרי תיבול... להימנע מלהרגיש-זה להימנע מטעם החיים..זה להיות חלשלוש ופחדן. מי שפוחד לקחת סיכון של אכזבה ופגיעה, סוגר את עצמו ולעולם לא יוכל לחוות אהבה נצחית.. מי שמנתב את חייו ע"י פחדים-מפסיד. אגב, אני חופשי מאוהבת-באהבה.
 
אין בזה שחור או לבן.

יש גם אמצע. זה תלוי בבגרות של שני הצדדים. אהבה שיש בה תלות היא אהבה הרסנית, בעיניי.
 
זו תלות מבורכת

אכן באהבה יש תלות,יתכן אפי` שהאהבה עצמה היא תלות.וזה אחד הדברים הכי יפים שיש באהבה.אני מאד תלותי באהבתי,ואין לי שום כוונה להכחיש את זה לא בגלוי ולא בנסתר.אתה אוהב את אלוקים?זו לא תלות?בן אדם שאוהב את ילדיו,הוא לא תלותי?מה רע בתלות? בחרתי בתלות היפה הזו,ואני גאה בה!
 
אוקיי

לא אמרתי שהתלות הזאת היא תלות פסולה. זה נושא בפני עצמו. רק כוונתי היתה שזאת ההגדרה של האהבה... רציתי לדעת מי חולק עלי ומי מסכים איתי.
 
ישנם סוג של אנשים

שסובלים מאוד כשהם לבד. נואשים,בודדים,בוכים ומרגישים דפוקים כשהם לבד. הערך העצמי שלהם תלוי באחר. כאשר הם כבר מוצאים זוגיות/אהבה הם חונקים את הצד השני,כי הם רואים בו ספק האמור לספק להם ה"חמצן" כדי שלא ירגישו שוב לבד. ואז מתחיל משחק תופסת,אחד בורח השני רודף. ואם הצד שמנגד לא יכול ,לא רוצה,או לא מסוגל בכלל לספק את כל צרכיהם הרגשיים הם נ פ ג ע י ם... עד עמקי נשמתם ומי אשם??? כמובן הצד השני בכל מיני חסרים רגשיים כאלו ואחרים. ויש את הסוג השני,אלו שיש להם חיים. הם יודעים להיות בחברה,ובמקביל הם יודעים איך להעסיק את עצמם לבד. לא מדובר על כאלו שטוב להם יותר להיות לבד מאשר בחברה,הם טיפוסים חברותיים. אבל אם הם לבד,הם יודעים ליהנות גם מזה. כאשר הם פוגשים בן זוג,כאשר הם מוצאים אהבה הם לא מצפים ממנו למלא את כל עולמם ואת כל חסרונם הרגשי. אלא זה מישהו לרוץ איתו-מישהו שלפעמים נמצאים איתו ולפעמים לא-כי כרגע הוא יכול או הם לא יכולים. ואם לא??? אז זה בסדר,יש להם עוד אלף עיסוקים מלחכות לפגישה או טלפון. היחסים לא תלותיים,אלא משותפים. כל אחד תורם לשני.אין ציפיות ואין אכזבות. הדברים זורמים.יש רוגע.
 
למעלה