אני חושבת שמצאתי...

לקשמי

New member
אני חושבת שמצאתי...

בהמשך למה שכתבתי כאן בפעם האחרונה על שיווק עצמי ועל התהיה איך זה שבזמן שאני עובדת, מאוד מרוצים ממני ואני נחשבת לעובדת טובה בעוד שלהתקבל לעבודה מאוד קשה לי, אני חושבת שמצאתי את התשובה. בימים אלה אני עובדת במשרה חלקית מאוד, 2-3 משמרות בשבוע. כמובן שאי אפשר להתפרנס מעבודה כזאת וזה מאלץ אותי שוב לחפש עבודה. ותוך כדי חיפוש אני מזהה אצלי את דפוס ההתנהגות שנראה לי שמקשה עליי: זה מתחיל מזה שאני פשוט לא אוהבת לחפש עבודה. שונאת את התהליך הזה של להתקשר, ללכת לראיונות, לנסות להרשים... ובגלל שאני ממש לא אוהבת את העיסוק הזה בחיפוש עבודה, כנראה שזה גם מה שאני משדרת בראיונות. בלי שתהיה לי שליטה על זה סביר להניח שאני משדרת את זה שאני מחפשת עבודה מחוסר ברירה כי הרי צריך למצוא עבודה, ושכל חיפוש העבודה הזה כרוך אצלי במאמץ ובהשקעת הרבה אנרגיות. כמובן שזה שונה ממצב שבו אני כבר עובדת באופן מסודר ולא צריכה "להזיע" כדי למצוא עבודה. אני יודעת שבשעה מסויימת אני יוצאת לכוון העבודה, שם אני הולכת להעביר את השעות הקרובות (וכמובן לעבוד בצורה הטובה ביותר שאני יכולה), בקיצור יש לי יותר שקט נפשי, אני יותר "מסודרת". זה ההבדל אצלי בין לחפש עבודה לבין להיות במקום עבודה.
 

לקשמי

New member
אגב:

עכשיו, כשאני מתחילה לחפש עבודה, רק היום קבעתי ראיון עבודה ולמרות שאין שום סיבה בעולם שלא אלך לראיון עוד היום, בכל זאת קבעתי אותו למחר (למרות שהיתה לי אפשרות להגיע לשם גם היום, כאמור), שוב, בגלל שאין לי ממש כח לעיסוק הזה של חיפוש עבודה. אבל לפחות קבעתי ראיון, שזה כבר התקדמות, מעצם העובדה שעשיתי משהו שהוא מעבר לשליחת פקסים ואימיילים (שליחת פקסים ואימיילים לא כרוכה במאמץ רב, אז עד עכשיו עשיתי רק את זה). אבל אולי הצעד הראשון הזה ייתן לי גם דחיפה וכח להתקדם עוד עם העניין של חיפוש עבודה.
 
עוד עבודה

וזאת היא רק ההתחלה, לה לה שונאת את התהליך הזה של . . . יש משהו בתהליך שהוא גורם לך לרצות להתרחק ממנו את בוודאי מכירה את המושג "משיכה ודחייה" מיוגה, אולי מזן - בודהיזם, אולי . . . הגעת לזהות את את הדפוס, עכשיו עליך לנסות ולהתקרב לגורם הרגשי המצוי בתוך הדפוס הזה. הזיהוי יקרה מתוך התבוננות רגשית, מתוך חיפוש שקט של : מה עוד אני מרגישה, איזה אסוציאציות יש לי ל"ממש לא אוהבת את העיסוק הזה בחיפוש עבודה". זהו יש לך עכשיו עוד חוליה להמשך התהליך. המשיכי לברר עם עצמך יום טוב, אמיר
 

לקשמי

New member
תודה

הדבר הראשון שאני חושבת עליו, שגורם לי לרצות להתרחק מהעיסוק הזה בחיפוש עבודה הוא שזה כרוך בלחץ. אני הרי רוצה לעבוד ולהתפרנס ורוצה למצוא עבודה כמה שיותר מהר. בזמן שאני לא עובדת בעבודה שעוזרת לי להתפרנס אני לחוצה, למרות שכשאני חושבת על זה בצורה הגיונית, אז אין סיבה להלחץ. להיפך, הלחץ עלול רק להרחיק אותי ממה שאני רוצה להשיג. (במקרה הזה כאמור, עבודה ופרנסה). ובזמן שאני צריכה להרוויח כסף, אני מוצאת את עצמי מוציאה כסף לשם כך, על נסיעות וכו'. אולי זה עוד משהו שמלחיץ. מלבד העובדה שראיונות עבודה הם בעצם שיווק עצמי, ואני לא תמיד יודעת איך לגרום למראיינים לקבל אותי לעבודה. אני כותבת עכשיו אחרי ראיון העבודה הראשון שלי מאז שהתחלתי לחפש. כשהגעתי לשם (חברת כח אדם) התברר לי שבעצם כבר הייתי באותה חברת כח אדם ואפילו לאותה עבודה, רק שזה היה ממש מזמן, לפני יותר משנתיים. אז לא אמרתי על זה כלום והסכמתי שישלחו את הקורות חיים שלי לאותו מקום עבודה, אולי הפעם זה כן יילך. ובינתיים נקבע לי ראיון עבודה נוסף ליום רביעי.
 
פעם נוספת

אני מחזיר אותך להודעתך הקודמת. תזכורת - זה מה שאמרת על עצמך ועל התהליך : שאני פשוט לא אוהבת לחפש עבודה. שונאת את התהליך הזה של להתקשר, ללכת לראיונות, לנסות להרשים... יש כאן סביבה רגשית שרק את יודעת אותה ורק את יכולה לברר מה יש לך שם. נסי להתמקד רק בבדיקה מה היא החוויה הרגשית. עזבי הסברים וניתוחים - רק רגשות. עם זה קשה מדי - עזבי. יום טוב אמיר דרור
 
למעלה