אני חדשה !! ../images/Emo84.gif
שלום, אני בת 23 ויש לי חזה גדול. אני לא לסבית בכלל, אבל אני אוהבת שדיים.
את הצורה העגולה והנשית שלהם, את המגע הרך והנעים של העור, את הפטמה הורדרדה שממוקממת לה בשלמות בדיוק באמצע השד, את התחושה הממלאת כשהיד חופנת אותו, את הדימוי השורשי, האמהי והמנחם של השדיים. אני בוהה בשדיים, אני אוהבת לגעת בשדיים. ובאופן טבעי מציגה גם את החזה שלי לראווה. בקיצור, ציצי זה כייף! זו יצירת פאר. בעיני, החזה שלנו הוא נכס. וחשיפתו של הנכס שלי בפרהסיה לגיטימית. כמו חשיפת הפן ההומוריסטי שלי, לצורך העניין. רוב הביגוד העליון שלי נקנה עם מחשוף משמעותי. (לא יותר מזה שרואים בתוכניות הטלוויזיה כיום. לא ברמה של רקדנית אקזוטית. רק ברמת ה-זה יהיה חטא לשמור אותו לעצמי.)
לעולם איני מתלבשת בלבוש זול או פרובוקטיבי. גם לא כשאני יוצאת למסיבה. עד לפני שבוע, בכלל לא הגדרתי את כל הנזכר למעלה. זה היה לי טבעי כמו שזה בא טבעי. אני נמצאת במסגרת עבודה אשר דורשת צניעות מינימלית בשל הפן הטיפולי שבה. בשעות העבודה לעולם לא אבוא במחשוף. אך לישיבות הצוות , שבהן משתתפים רק עובדים, אני מתלבשת כמו שאני רוצה. כמו שהיתי מתלבשת אם היתי הולכת לסופר. לאחרונה קיבלתי דרישה מהמנהל, לשנות את סגנון הלבוש שלי. בטענה שזה מוציא אנשי צוות מסויימים מריכוז, שזה לא מכבד את המנהל והתפיסה השמרנית שלו, או את הנהלים. מאז הערה שלו, לפתע, אני שופטת את עצמי. פעם לא היתי חושבת על זה בכלל. זה היה רק איבר. כמו הזרוע שלי. כמו הראש. לא הקדשתי לזה כלכך הרבה אנרגיה. אני מרגישה שמשהו באמת לא בסדר אצלי כי אני מוגדרת "לא צנועה", כי אני אוהבת שדיים. אני שופטת את סגנון הלבוש שלי. אני מתחילה ללבוש בגדים ארוכים וסגורים אני מוצאת את עצמי מושכת ומרימה את מחשוף החולצה למעלה בכל הזדמנות לפתע אני שמה לב שאנשים (באוטובוס, ברחוב,..) מביטים בחזה שלי בצורה מבזה וזה גורם לי לאי נוחות. אני מוצאת את עצמי מודעת לחזה שלי כל הזמן !! זה מעייף! עד היום, הרגשתי בנוח עם עצמי, כמו שאני. לא התייחסתי מידי למשמעות חשיפת האיבר והקונוטציה המינית הלא לגיטימית שיש לו בקרב אנשים מסויימים. השינוי שחל בי מפריע לי. תגידו לי שהתפיסה שלו שגויה, שאני צודקת. וששדיים יביאו את השלום. תודה.
.
שלום, אני בת 23 ויש לי חזה גדול. אני לא לסבית בכלל, אבל אני אוהבת שדיים.
