אני זקוקה לעזרה!!!
אני בת 35, אם לשניים (12,8) , עובדת. הסיפור שלי ארוך ועצוב. התחתנתי בגיל 21, לא בגלל שרציתי, כולם חשבו שבן זוגי משהו מהסרטים. הוא היה חברומן וכולם אהבו אותו. הוא היה אז בן 30.ההורים שלו קיבלו אותי יפה מאוד, התחלנו לגור ביחד.אני סיימתי לימודי וחמותי עזרה לי להתקבל לעבודה.לאחר 7 חודשים עלינו ארצה. הורי נשארו שם.הייתי לבדי ולא היה לי למי לפנות.אחרי חודש נולדה לנו בת.גרנו שנה ביחד- חמותי, חמי, גסתי, גיסי ושני אחינים של בעלי. אני סבלתי מאוד והרגשתי בודדה, אבל שוב לא היה למי לפנות.אחרי שנה עברנו לגור בשכונת עוני. הייתי כל כך שמחה, שסוף סוף אעשה מה שאני רוצה. אבל בעלי מהר מאוד מצא "חברים" והתחיל "לעשות חיים" היתי כל הזמן לבד (עם תינוקת), לא ידעתי איפה בעלי, במה הוא עוסק. מייד אחרי עבודה הוא היה הולך לחברים.אפילו חשבתי שהוא הומו. אחרי שנה עברנו לדירה יותר טובה, אבל באותה שכונה. הוא המשיך בחיים שלו ואני הלכתי ללמוד. התקבלתי לקורס,סיימתי , התקבלתי לעבודה. בעלי עבד בתחנה דלק, היה מביא כל חודש ג'ק. אבל תמיד היה לו עוד כסף שהוא ביזבז בלוטו וכד'. עברו 4 שנים,חיקיתי לתינוק חדש, כשנודע לי שבעלי משתמש בסמים. ברחתי מהשכונה למרכז, ניסיתי לטפל בבעיה. זרקו אותו מעבודה,3 שנים הוא לא עבד. עבר טיפולים ושוב חזר על המסלול הרגיל "ללא סמים". אני לא רוצה לספר מה עברתי בתקופה הזו, רק תאמינו לי , אני לא מאחלת לאף אחד חיים שכאלו. עכשיו הוא שוב משתמש! ברגע הזה הוא שוכב בסלון ואני שואלת את עצמי: איך לברוח, מה לעשות? הילדים אוהבים אותו והוא לא עוזב אותנו. הוא אומר לי שיהרוג אותי עם אני אלך לרבנות (וכבר הרים עלי ידיים). הוא מבטיח ששוב ילך לטיפול, אבל עברו כבר 6 חודשים שהוא לא עובד,כי שוב זרקו אותו. מה לעשות? לי
אני בת 35, אם לשניים (12,8) , עובדת. הסיפור שלי ארוך ועצוב. התחתנתי בגיל 21, לא בגלל שרציתי, כולם חשבו שבן זוגי משהו מהסרטים. הוא היה חברומן וכולם אהבו אותו. הוא היה אז בן 30.ההורים שלו קיבלו אותי יפה מאוד, התחלנו לגור ביחד.אני סיימתי לימודי וחמותי עזרה לי להתקבל לעבודה.לאחר 7 חודשים עלינו ארצה. הורי נשארו שם.הייתי לבדי ולא היה לי למי לפנות.אחרי חודש נולדה לנו בת.גרנו שנה ביחד- חמותי, חמי, גסתי, גיסי ושני אחינים של בעלי. אני סבלתי מאוד והרגשתי בודדה, אבל שוב לא היה למי לפנות.אחרי שנה עברנו לגור בשכונת עוני. הייתי כל כך שמחה, שסוף סוף אעשה מה שאני רוצה. אבל בעלי מהר מאוד מצא "חברים" והתחיל "לעשות חיים" היתי כל הזמן לבד (עם תינוקת), לא ידעתי איפה בעלי, במה הוא עוסק. מייד אחרי עבודה הוא היה הולך לחברים.אפילו חשבתי שהוא הומו. אחרי שנה עברנו לדירה יותר טובה, אבל באותה שכונה. הוא המשיך בחיים שלו ואני הלכתי ללמוד. התקבלתי לקורס,סיימתי , התקבלתי לעבודה. בעלי עבד בתחנה דלק, היה מביא כל חודש ג'ק. אבל תמיד היה לו עוד כסף שהוא ביזבז בלוטו וכד'. עברו 4 שנים,חיקיתי לתינוק חדש, כשנודע לי שבעלי משתמש בסמים. ברחתי מהשכונה למרכז, ניסיתי לטפל בבעיה. זרקו אותו מעבודה,3 שנים הוא לא עבד. עבר טיפולים ושוב חזר על המסלול הרגיל "ללא סמים". אני לא רוצה לספר מה עברתי בתקופה הזו, רק תאמינו לי , אני לא מאחלת לאף אחד חיים שכאלו. עכשיו הוא שוב משתמש! ברגע הזה הוא שוכב בסלון ואני שואלת את עצמי: איך לברוח, מה לעשות? הילדים אוהבים אותו והוא לא עוזב אותנו. הוא אומר לי שיהרוג אותי עם אני אלך לרבנות (וכבר הרים עלי ידיים). הוא מבטיח ששוב ילך לטיפול, אבל עברו כבר 6 חודשים שהוא לא עובד,כי שוב זרקו אותו. מה לעשות? לי