לא מצאתי שם אחר
New member
אני זוכר..
שהבטחתי שאני העלה את הכתבה על הבן זוג של עברי בראשון הוא בשבת.. אבל מסיבות שאני מעדיף לו לציין כרגע, לא יכולתי לעשות זאת.. אז ברגע זה העתקתי חלק מהכתבה(ידנית!
): נ.ב: זה לא כל הכתבה, פשוט הידיים מתעייפות מהר כשאתה מקליד 23 שורות שלקוחות מכתבה בעיתון.. אני יעלה את שאר הכתבה בהמשך השבוע: "הרגע הכי דרמתי בשבע שנות שירותו של ינב ויצמן בצבא הגיע בשיחה, שקיים עם המח"ט שלו לפני השחרור. אחרי שהיה מ"פ מצטיין, והפלוגה שלו זכתה בלא מעט אותות הוקרה, קיבל ויצמן את המינוי היוקרתי למפקד פלוגת הנ"ט של חטיבת הנח"ל. בעולמם של החיילים הקרביים מדובר באחד התפקידים הנחשקים, קרש קפיצה לקצונה הבכירה. בעולמם של מי שלא בטוחים שזית הוא צבע מחמיא, המשמעות העיקרית של התפקיד מסתכמת בעובדה שיוצאים הביתה פעם בשלושה שבועות. הימים היו טרום הנסיגה מלבנון, ויצמן היה אמור לעלות לרצועת הבטחון ולהתחיל חפיפיה. במקביל הוא גם היה אמור לחתום לכמה שנים נוספות בקבע במסגרת תכנית "אופק" לקצינים מצטיינים, שתבטיח לו לימודים על חשבון הצבא. בקיצור, היה ברור לכולם מסביבו שכשמדברים על עתודת הקצונה בצה"ל, מדברים עליו. אבל ככל שהתקרב המועד, ויצמן הרגיש שהוא לא מסוגל לחתום לעוד כמה שנים. "הייתי מאוהב", הוא הסביר, "לא יכולתי להשלים עם זה שהנה, אני מגלה חיים חדשים, מגלה את עצמי, ודווקא עכשיו צריך לוותר על הכל." הוא הבריז פעמיים מחפיפה ופיזר תקוצים, עד שהבין שכמו בהרבה מערכות יחסים אחרות, גם במקרה הזה, זה לא הם, זה הוא. אחרי לילה ארוך של התלבטויות הוא החליט סופית, וזימן את עצמו לשיחה אצל המח"ט דאז, טל רוסו. ויצמן נכנס לחדרון בברכיים רועדות והודיע למפקד שהוא רוצה להשתחרר מסיבות אישיות. לא היה לו קל לוותר על הדרגות, על ההצלחה, על הילת הקצונה, על היכולת לעצב ולחנך עשרות חיילים. מכל הבחינות זו היתה פשרה גדולה, ובכל זאת הוא החליט ששם הוא לא נשאר. המח"ט שלא תכנן לוותר כ"כ בקלות על אחד המפקדים המוצלחים בחטיבה שלו, הסתכל לויצמן בעיינים ושאל כלא מאמין, "מה זה סיבות אישיות. בבית קשה?" ויצמן ענה שזה לא קשור, אבל לא. "מה, יש איזושהי חברה? משהו בריאותי?" לא, לא, ענה ויצמן. ואז המח"ט שאל: "אתה רוצה שאני אגיד את זה?" ויצמן לא תיאר לעצמו שהמח"ט מבין משהו וענה: "תגיד, אם אתה רוצה. זה סתם יביך אותך ואותי, כי אתה בטח לא בכיוון". והמח"ט שהיה דווקא מאד בכיוון פשוט אמר את זה. "הוא שאל אותי אם זה קשור לזהות המינית, ועניתי שכן." הוא אמר שהוא מבין אותי ולמה אני רוצה לעזוב, והוא גם הוסיף שאם היינו עשר שנים קדימה- וכל העניין של להיות קצין מחוץ לארון היה נפוץ יותר- אז אין סיכוי שהוא היה נותן לי להשתחרר. אבל הוא ישר הבטיח לי שאף אחד לא ידע שום דבר, ושהוא ידאג שהשחרור שלי יהיה כה פשוט, וככה באמת היה. מהשיחה איתו יצאתי רועד בעיקר בגלל שהבנתי שאין לי דרך חזרה. אני, יניב ויצמן, אמרתי למח"ט שלי שאני הומו. ואי-אפשר להתחרט."
שהבטחתי שאני העלה את הכתבה על הבן זוג של עברי בראשון הוא בשבת.. אבל מסיבות שאני מעדיף לו לציין כרגע, לא יכולתי לעשות זאת.. אז ברגע זה העתקתי חלק מהכתבה(ידנית!