אני זוכרת...

[תותי-בת]

אני זוכרת... אני זוכרת את אותו האביב... האביב של שנה שעברה, אותה עונה חמימה איתך, איך שליטפת והענקת לי חום ואהבה, וגם כשלא היית מוחשי איתי תמיד טילפנת ונתת לי הרגשה שאתה אך ורק שלי, צילצול ביום ועוד צילצול ועוד אחד ועוד צילצולון לשאול מה שלומי ואם סיימתי שיעורים ואיך אני מרגישה ושוב אותן שאלות של איך היה בבי``ס מתי יש לי מבחן, מתי אתה תראה אותי... חחח כאילו שזה לא היה ברור לך, הרי היינו נפגשים כל יום באותה שעה... היית בורח מהבסיס למעני... בורח.. עוד יחשבו שאתה פושע... היית יוצא לארבע חמש שעות, היינו יושבים איפשהו.. לפעמים באוטו החדש שלך... היינו יושבים, צוחקים, מדברים, שרים, ובעיקר מביטים, מביטים אחד לשנייה בעיניים... אח!!!!! איזה עיניים יש לך... אלוהים... ירוקות, כמו הדשא, ירוקות כמו גבעול של צמח, ירוקות כמו עלי עץ רענן, ירוקות כמו הגן... ואני הייתי שוקעת בהן, הייתי בוכה לך כמה שרע לי שהוא מטריד אותי שהוא מתקשר ומציק, ואתה, היית כמו אח גדול כמו אבא, רצית לפרק אותו, רצית לשבור אותו רצית לטפל בו... לגמור אותו חד וחלק! ואני ביקשתי שלא... אמרתי שאני אטפל בהכל בעצמי, ואחרי הבקשות החוזרות ונשנות שלך לקבל את הטלפון שלו שוב הייתי מפצירה בך שאין צורך, אני כבר אדאג להכל. נתת לי את הכתף היא, את החיבוק את הנגיעה, את הליטוף והנשיקה, והיית כל כך מדהים! למה כל זה היה צריך להיגמר אוי אלוהים... ואחרי שעליתם בפעם האחרונה ללבנון... אמרת שאתם הולכים להביא את הציוד שנשאר שם, להחזיר את הכל לארץ, וחשבתי שאחר כך ניפגש והכל יהיה טוב ואני אקבל אותך לזרועותיי שוב, אבל לא, אותה השיחה בצ`אט עם אחד מהחברים שלך שנעשתה ממש בטעות גרמה לי להבין כמה אתה אוהב אותה.. את הארוסה שלך... או יותר נכון זו שהייתה אמורה להיות.. ואמרו שהיא חוזרת לארץ והכל בשבילך, רק למענך אביר שלי, ואני החלתי לבכות, דמעות הציפו את פניי ישבתי בדומיה אל מול המחשב שהביא עליי את אלו הבשורות, ואתה לא ידעת שאני יודעת, בבוקר התקשרתי, הייתי עצובה, אני בטוחה שלא שמעת את הבכי כי אם היית שומע היית נחרד, היית דואג יותר, לא היית מגיב ככה כשאמרתי שיהיה לכם בהצלחה ביחד, היית יותר שם כשהייתי צריכה אותך, אבל אין לי כעס כלפייך, לא ולא אני יודעת ששום דבר לא עומד בפני אהבה, אני יודעת שהיא הייתה לך האחת והיחידה, ואז כשדיברתי עם יונתן באותו לילה והוא אמר שעשיתם תאונה הייתי בשוק - היא נהגה אבל היא לא הייתה אשמה, זה אותה נהג מטורף שלא עצר בעצור... כמה פחדתי עלייך, אבל לך לא קרה כלום, היא זו שנפגעה, כמה דאגתי לה כאילו שהייתי החברה הכי טובה שלה ובעצם בכלל לא הכרתי אותה רק ידעתי את שמה, שם של מלאך יש לאהובתך, וכמלאך אט אט מהעולם היא נלקחה, כשחזרתי מגרמניה, אחרי שבועיים קיבלתי את הבשורה, לא חשבת אפילו בצחוק לספר לי על כל העיניין ואת הכל סיפר לי יונתן, אותו שליח.. שליח עצב שליח של חוסר תקנה שליח של מוות הייתי אפילו קוראת לו, את כל הדברים הרעים הוא ידע לספר לי וכשהיינו ביחד אפילו התקשר אלייך החוצפן לשאול אם הוא יכול לקבל את הטלפון שלי, ואתה בשיא התמימות שאלת אם לתת לו!!! חה! באמת חשבת שהייתי מוכנה להיות שלו ולוותר עלייך?! למה זה נדמה לך?! צעקתי עלייך! אמרתי מה פתאום?! מה אתה נורמלי?! אני שלך ויונתן יכול לקפוץ לי... ואז אחרי שיונתן סיפר לי את כל הסיפור של אהובתך... התחלתי לבכות שוב.. דמעות הציפו את עיניי כאילו מישהו קרוב אליי נפטר, אבל לא... לא הכרתי אותה בכלל... ואז כשדיברנו... היית כל כך רגוע כאילו הכל נשאר אותו הדבר והכל מושלם ומדהים בחייך כאילו הכל כל כך נפלא! אבל לא, אף אחד לא ידע שאתה מבפנים קרוע! לאלפי חתיכות ורק אני שמעתי בקול שלך את העצבות.. נסעת לאילת.. חשבת שזה אולי יוצא אותך מהקטע... נהיית ברמן לפי מה ששמעתי... זה לא מתאים לך העיסוק הזה חשבתי אבל שתקתי, לא הגבתי ואחר כך... אחרי חודש וחצי רצית לטוס לקנדה! בלי לאמר מילה! אפילו לא שלום קטן! אפילו לראות אותי לא התכוונת.. כל כך נפגעתי אבל לא הראתי... ואז אחרי חודש או חודשיים התקשרתי.. היית חולה הופתעת לשמוע את הקול שלי, שמעו את זה עלייך היית עם חיוך, מלא באושר, אני לא יודעת אפילו למה... נשמעת כל כך טוב והייתי מאושרת שטוב לך ושאתה שוב שמח ומאושר ושהכל דופק טיק טק כמו שצריך.... אמרת שאתה בא לארץ לכמה ימים... ובאמת באת... ואפילו ראיתי אותך, אלוהיי! איזה בחור! מדהים השתפרת באיכות מדהימה, התחתכת נהיית יפיפה כמו ברבור ועינייך הירוקות, שוב חזרו להיות כמו הגן והעץ הרענן! לא כמו הפעם האחרונה שראיתי אותך כשאהובתך היתה בבית החולים... שוב היית מאושר ומלא חיוכים ואני... אני הייתי אלייך כל כך קשוחה, אפשר לאמר שהייתי אפילו קצת רגזנית באותו לילה... זה היה שוב פעם כמו אז בשעה המאוחרת הזו שהיית בורח מהצבא... אבל אז היית עם מדים או ``סתם`` בגדים... אבל עכשיו עם המעיל של המדינה שאתה הכי אוהב בעולם - קנדה... הדבקת אותי בנושא, רציתי כל כך לעבור איתך, אבל אל דאגה - כי אני באה! אני באה בקיץ! אבל זה לא אומר לגביינו כלום... כי אנחנו כבר לא בקשר... אמרת לי לבוא שתפנק אותי שתדאג לי שתתן לי הכל ותדאג שאני אעשה את הכיף של החיים איתך.. אבל אנחנו כבר לא בקשר... אז מה לעשות... אתם חושבים שאני צריכה להתקשר אליו?.. לחזור להיות בקשר? כי אני כבר לא יודעת ואני מתגעגעת... אך אני פוחדת שאתאהב בו שוב באותו הבחור... עד שיצאתי ממצבי הגעגוע ומהשפל ועד שאני שוב בטופ... מה לעשות?.. תעזרו לי, אוהבת, ליאת.

 

[t@gel]

תותית מקסימונת שלי... קראתי את מכתבך וצמרמורות זיעזעו את גופי. נרעדתי מכל משפט. כמה עברת ואת כה קטנטונת שלי...כל כך כואב. קמתי למזוג לי כוס מים, כיביתי את הרדיו, נשמתי עמוק ובאתי להגיב לך. כן יקירה, את זקוקה לעיצה...את זקוקה לאוזן קשבת, לאהבה... אני לא מתכוונת לומר לך מה לעשות, אך בהחלט לייעץ לך מה אני הייתי עושה. ייתכן מאוד כי אם הייתי בת גילך, הייתי חושבת אחרת ממה שאני חושבת כיום...אבל ייתכן אף שלא. אני מעדיפה לנצל את היותי בוגרת ולתת לך עיצה מאחת למודת ניסיון, אני. תותינה שלי...הקשר בינכם עבר תלאות כה רבות. האהבה שאתם רוחשים אחת לשני היא אכן אהבה אמיתית אך לא כל כך נראה לי שהיא אהבה מהסוג שחולקים זוג חברים מאוהב. ידידך רוחש כלפייך אהבת חברים טובים ולא אהבת גבר לאישה. את שואלת מהיכן אני יודעת ואין אני מכירה אותו כלל...פשוט אני קוראת בין השורות של תיאורייך...את לו חברת נפש ולא אהובה...כך היית כשהייתם בקשר בארץ. כך תהיי כשתגיעי לקנדה. האסון הכי גדול מבחינתך הוא שתסעי לקנדה עם ציפיות ותחזרי מאוכזבת ושבורה. אל נא תשכחי כי את נמצאת בגיל רגיש מאוד. אני לא חושבת שעליך להמנע מהנסיעה, נהפוך הוא, סעי ותהני, אך הציבי לעצמך כלל חשוב...את לא תתמכרי לפיתוי...לא תיכנעי לאהבת הידידים הזו...כי לא נראה לי שאהבה תצמח מזה. כמובן שזוהי עניות דעתי בלבד...אני לא הייתי לוקחת שום סיכון של פגיעה בלב. אבל שוב, את עודך צעירה ורק מניסיון תלמדי. אני מקווה שהענקתי לך פרספקטיבה נוספת למצב... אוהבת אותך מאוד תוגית...

 

[חוקרת פרטית]

לתותי....... את מזכירה לי מיקרה קרוב מאוד אני ממש מזדהה איתך.. אני חושבת שלפעמיים צריך ללכת ולעשות צעד.. ולא לחשוב כל כך הרבה מה אם כן? ואיך הוא יגיב? פשוט לעשות מה שהלב אומר,,ונסות... בכדי שלא תהייה לך את ההרגשה שפיספסת, או שלא ניסת, אז בכדי לדעת , צריך לקום ולעשות צעד... כדי להפסיק לנחש,ולהפסיק לשאול... לקום ולעשות... רק מדרך הנסיון לומדים. ואת זה אני למדתי!!! תותילה שיהיה לך רק בהצלחה האהבה זה רגש מדהים אז צריך להעיז באהבה ולא לחכות... שיהיה לך ערב וחיים מתוקים מדבש חוקרת

 

[אוסי]

תותי .... אתמול בדיוק מישהו אמר לי .... שלא משתתפים בהגרלה אם לא קונים כרטיס... כלומר אף פעם לא תדעי (או תזכי )אם לא תנסי... תלכי על יותר גרוע כבר לא יכול להיות ... או שיהיה יותר טוב ...או שפשוט תחזרי למצב קודם ... שגם הוא לא נורא לפי דברייך ... אגב אני חולה על השם תותי ... זה שמי השני . אוהבת ומאחלת את כל האושר שבעולם . בתצלחה!!! אוסי.

 

[עופרי-]

זה מאד אישי מאד קשה לייעץ במצבים כאלה, כי זו סיטואציה אישית מדי. אני אגיד לך מה שלי אמרו אחרי אחת הפרידות היותר קשות שהיו לי : תעשי איך שאת מרגישה, כי רק את מרגישה את זה. זה לא מאד עוזר כרגע, אבל בדיעבד, רק את תדעי לשקול את הרגשות שלך ולהבין אם עדיף לך לחזור להיות בקשר ולהכיר שוב מצבים שהיית בהם או שעדיף לך להמשיך מכאן הלאה ורק הלאה.

 

[רוזנה]

ואני שואלת... למה את דוקא רוצה לנסוע לקנדה?!? יודעת שלפעמים רק המחשבה שאולי תפגשי את האהוב כך קרוב, שתדעי לפחות שהוא שם יעשו לך את החיים למתוקים יותר... האם לשם כל את נוסעת לשם?!?? והרגשות שלו?!? יקירה, אני מאמינה שאם הוא באמת היה רוצה הוא היה לוקח אותך איתו, היה אומר לך -לא היה מוותר... והרגשות שלך?!? תשאלי את עצמך למה את עדיין כל כך רוצה אותו... תשאלי את עצמך עמוק מה הרגשות אליו נותנים לך, ואולי תצליחי להתשחרר ממשהו שאולי כובל אותך למסלול נסיעה אחד, שממנו אין לך הרבה בשביל עצמך... תחשבי על זה ובהצלחה...

 

[יונית-36]

היי תותי מיונית היי תותי, דעתי, ודעתי בלבד, שאין לך מה להתחבר איתו שוב, מאחר והיו לך רגשות כלפיו, הצעד הנבון עם כל הכאב הכרוך בזה להתנתק לגמרי. אלא אם כן את יודעת שהפגישה לא תשאיר לך משקעים , כי אם כן חבל לך על הזמן. מאחלת לך הרבה אושר ושתהיה חזקה. והכי הכי כדאי לך ללמוד בחיים , זה דוקא כן להצליח להפגש עם אהוב לשעבר ולעשות הפרדה בין הרגש להגיון. שלך יונית

 

[תותי-בת]

עשיתי צעד חשוב.... התקשרתי.... ה-ת-ק-ש-ר-ת-י-!!!!!! ומה אני שומעת?!.... אני שומעת איזו פוסטמה בהקלטה... איזו הקלטה?... שהמכשיר לא מחובר... כמעט בכיתי... עד שהחלטתי שזה הרגע.. באמצע בייביסיטר... באמצע סרטים מצויירים שאני כל כך אוהבת... וואי אני נשמעת כמו תינוקת!!!!! דיי... אז התקשרתי... ובכלל לא השגתי אותו... ועכשיו כל מה שנותר לי הוא, לחכות עד שהוא יצור איתי קשר... כי אין לי את המספר שלו בדירה... אני מקווה שהוא יעשה את זה... תודה לכולם על התגובות, אני אוהבת אתכם!!! ליאת.

 

[candybox]

מתוקה.... בד``כ אני טוב בלתת עיצות, אבל.... הפעם.... קראתי, הפנמתי, מזדהה לחלוטין, לכולם יש אהבות מוזרות שכאלה... אם את מרגישה אהבה, תרגישי, מותר.... ואם רע לך קצת, אז תבכי, גם זה מותר.... ואם בא לך להתקשר, אז תתקשרי.... אבל ממי, תזכרי, הבחירה היא שלך בלבד כי את זו שתצטרך אח``כ לחיות עם הרגשות שיציפו אותך, באם זו תהיה שמחה או עצב..... זה נשמע נדוש, אני יודעת, אבל את עדיין ילדה, כל החיים עוד לפנייך, ותאמיני לי , החיים צופנים בתוכם ים של הפתעות והרבה מהן יעלו לך חיוך ענקי על השפתיים.... אוהבת,