אני ועבודה

[שיבא2]

אני ועבודה

אני בת 35 וסובלת מההפרעה הבי פולארית שזה תנודות רציניות במצבי הרוח עד כדי אשפוזים פסיכיאטרים. לאחרונה פסיכולוגית הציעה לי עבודה מוגנת ואני חטפתי חררה בעור אני עם תואר שני, מוכשרת בטירוף. האם עזרה מקצועית יכולה לעזור לי ולהשתלב רגיל בשוק העבודה מחכה לתגובות מה גם שעברתי חיים זוועה. אבל לא פה המקום לפרט בברכה שיבא

 

[אריק אימון הוליסטי]

כן בהחלט

יש אפשרות לעזור לך.. ישנם מאמנים ששיכולים ומוכנים לסייע לך להתמודד עם האתגר הזה (למרות שיהיו כאלה שיגידו ש"זה מחוץ לגבולות האימון") אם את רוצה בשינוי ומאמינה שזה אפשרי אז ניתן ואפשר להגיע לתוצאות מעולות אור ואהבה

 

[שיבא2]

אני בטח אלך לפסיכולוג תעסוקתי

צר לי , אבל מאמינה בזה יותר אלה אנשים שלמדו שנים

 

[אריק אימון הוליסטי]

בכיף... אם בזה את מאמינה.. בהצלחה

 

[ענבל כהן חמו]

השתלבות בעבודה

האימון לא נועד ולא תפקידו לטפל במצב נפשי כפי שאת מתארת. האימון יכול להיות כתוספת לטיפול התרופתי והנפשי הנדרש, ולהתמקד בנושא העבודה. כאשר את מציבה כמטרה להשתלב בתחום העבודה - מה האתגרים שניצבים בפנייך- האם האתגר הוא לדעת מה מתאים לך? האם האתגר הוא לבדוק כיצד להשתלב במקום עבודה אשר יאפשר לך להתמודד עם המחלה? מה האתגר שלך? לשאלה הראשונה אולי יתאים יותר מאמן, ולשאלה השנייה, יתאים יותר פסיכולוג תעסוקתי.

 

[שיבא2]

יש לי כבר מאמן על הפרק

מישהו פסיכודינאמי שלא יפחד מהמניה דפרסיה שלי או פסיכולוג תעסוקתי אני בעצמי עובדת סוציאלית עם תואר שני לא אתפשר על איש מקצוע. איש מקצוע יקדם אותי הכי רחוק שהוא יכול לכן בחירת איש המקצוע משמעותית אני עדין בהלם טוטאלי מההצעה שאעסוק בתעסוקה מוגנת עם כל הכישורים שלי זה מה שיצא לי? המורים שלי באקדמיה ימותו לשמוע את זה אבל בעלי תומך בי הוא אומר שמה שארצה , אלך והוא ישלם הכל אז מה יש לדאוג.? אבל יש לי דמעות בעיניים שלזה מייעדים אותי, תעסוקה לחולי נפש מנחם בגין , אלונה קמחי, ואן גוך, צרציל, הסולן של נירוונה גם היו עם המחלה הזו אז הם לא עשו קריירות בושה לתיוג באמת מגעיל. תודה לך על התגובה

 

[שיבא2]

ענבל היקרה

ישנתי על התשובה שלך כמו שאומרים... תראי, בבי פולאר, כל עוד לוקחים כדורים מאזנים, הבן אדם רגיל. מנחם בגין היה בי פולאר והישגיו הכבירים ידועים לכל מדובר באנשים מבריקים. כמו וואן גוך. כמו צרציל. לא, מטרתי היא לא שהעבודה תשקם אותי אלא למצות את יכולותיי האינטלקטואליות והאישיות ויש לי כאלה. תקראי קצת על המחלה הזו זו מחלה מרתקת וזו לא מחלה זו הפרעה. זו לא סכיזופרניה בה הנפש מתפרקת לגמרי. ולמרות זאת פרופ' נאש (תורת המשחקים), למרות מחלתו זכה בפרס נובל. אבל פה בישראל מתייגים. מדינה שקשה לחיות בה. הלוואי שבעלי היה מאשר לי לקחת את הילדה ולעזוב לאנגליה. יש לנו דרכון אירופאי. לבעלי. ולילדה

 

[ענבל כהן חמו]

מיצוי יכולות

הי יקירה, אני בטוחה שאת ברוכת כשרונות. אני בטוחה שאימון (או פסיכולוג תעסוקתי) יוכלו לעזור לך למצוא כיוון מתאים. לפעמים, הרבה כשרונות ויכולות מקשים עלינו לראות את הכיוון - יש הרבה דברים שאנו יכולים לעשות. הכיוון הנכון יהיה במקום שבו יש לך התלהבות וענין בלתי פוסקים, שיגרום לך להוציא מעצמך את המיטב ולהנות מזה. יתכן שכיוון כזה כאשר תמצאי אותו, יעזור לך גם לעבור את התקופות הנמוכות יותר שאת חווה.

 

[שיבא2]

ענבל

את עושה קואיצינג גם דרך מיילים? פשוט פנים מול פנים זה יעלה לי הון עתק

 

[CIsaac]

גם אם את מוכשרת בטירוף

לפעמים הדבר הפשוט הזה שנקרא עבודה מוגנת יכול להיות מתנה נפלאה לך. מזמין אותך לשמוע כל שתוכלי על העניין לפני שאת פוסלת את הרעיון. מכיר את העניין וחושב שיש לך כלי נפלא לרשותך אם את מרגישה שהוא יכול לעזור לך. בכל מקרה תוכלי אח"כ לחזור ולהשתלב בשוק העבודה הרגיל. בהצלחה איציק

 

[שיבא2]

אשמח אם תספר לי על זה

ומה אכתוב בשנים שהייתי בתעסוקה מוגנת? תעסוקה מוגנת? וישאלו בריאון עבודה למה?< ואז אגיד- אני חולת נפש? ואתה מכיר את החברה הישראלית המתייגת חברה רעה מה הסיכוי שלי יהיה לקבל תפקידים? לא נראה לי ראלי לגבי העתיד שלי. אם לא היה עתיד, אז אולי כן. אבל לגבי העתיד זה ידפוק לי בגדול. ככה מרגישה אשמח אם תגיב להודעתי בוקר טוב. הילדה שלי בת שנתיים היום , כייף לי.

 

[CIsaac]

כל עוד לא עבדת בעבודה מוגנת

אינך צריכה לרשום כלום בקורות החיים שלך. אם זה לא מה שאת צריכה - בודאי גם לא תלכי על זה. מגיב להודעתך בשמחה. מה שהזמנתי אותך לעשות זה לאסוף את כל המידע הרלוונטי לפני שאת סוגרת בפנייך את הדלת הזו. אף שאוכל להשיב על שאלות שלך בעניין זה - עדיף שתקבלי את התשובות מהצוות. את לא חייבת לרשום בקורות החיים שלך שבדקת את האפשרות אם את לא רוצה. נראה לי שאת כל האתגרים שעולים לך בהקשר של תעסוקה מוגנת כדאי לך להעלות עם הצוות שמספק את השירות הזה. אחרי שיש לך את כל המידע - ההחלטה שלך תהיה ממקום שלם יותר, לעניות דעתי. הרבה הצלחה לך בכל שתבחרי. איציק

 

[שיבא2]

היי איציק

יש לך טלפון שעוסק בנושא הזה? ארגון? למרות שאוכל להסתכל גם בגוגל תודה

 

[CIsaac]

שלום לך שיבא

לא, טלפון אין לי. המקום הראשון לאסוף מידע הוא המוסד לביטוח לאומי (בדרך כלל הוא חלק מהתהליך - אני מניח שאת כבר יודעת את זה). למוסד לביטוח לאומי יש אתר אינטרנט מקיף כך שסביר יהיה להניח שתוכלי למצוא את המידע הדרוש לך שם. מקום נוסף שיתכן ותמצאי אצלם מידע שיעזור לך לבחון את האפשרויות, סיכונים ותועלות בעבודה מוגנת הוא מרכז מיל"מ בירושלים. וכמובן, כפי שכבר כתבת, תוכלי להסתכל בגוגל. תצליחי איציק

 

[מדען טילים סובייטי]

את יודעת איך זה -

מישהי שאת מכירה אומרת לך שאת שמנה - את מסתכלת בראי ואומרת לעצמך, וואלאק, באמת יש עלי כמה קילו מיותרים. רק אז מגיע העלבון - אם היית באמת רזה ויודעת שאת באמת רזה לא היית נפגעת. או במילים אחרות - תגובה רגשית מתקבלת אצלנו רק כשאנשים אחרים מספרים לנו על עצמנו משהו שאנחנו כבר יודעים. את צריכה עבודה מוגנת? את לא צריכה עבודה מוגנת? את בחורה אינטיליגנטית, תואר שני והכל, שבי עם עצמך וקבלי את ההחלטה.

 

[שיבא2]

כבר קיבלתי החלטה

החלק התעסוקתי זה ההתמודדות הכי קשה שלי בחיים כבר למצוא חתן היה לי קל יותר, ולא שזה הלך חלק אלה הם חיי

 

[amic]

"אלה הם חיי" -האם זה לכוון חיובי או שלילי?

לפי תשובתך לעצמך תחליטי איך לפעול. לםי מה שכתבת תשובתך תהיה שלילית. אם כך אזי כתבי את המשפט עם סימן שאלה בסופו ותני לעצמך תשובה. אלה הם חיי?? מה תעני?? עמי

 

[שיבא2]

עמי היקר

אלה הם חיי? לצערי כן. אם בורא עולם היה שואל אותי רגע לפני היצירה, הייתי אומרת לו - "תפיל העובר" לא צריך חבל על הסבל. אבל בורא עולם לא שאל אותי ואני נאלצת לשרוד. ושלא תבין, אני שורדת מצוינת אבל למי יש כוח לכל הבעיות האלה? אנשים מחפשים קצת שקט לא להתמודד כל החיים. ויוצא שכל שלב התפתחותי בחיים כרוך אצלי בהמון התמודדויות ודוגרי כבר אין לי כוח לזה. אני חושבת שאפנק את עצמי בילד זה דבר שאני אוהבת ביותר לגדל אצלי ברחם פרח קטן הבטחתי לעצמי שביוום הולדת 36 אעשה ילד. אז לא הלך עם העבודה שידחה עד אחרי הילד הבא. אמא אומרת- על הזין של פפו. נשיקות ותודה על התגובה המרגשת שלך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! שיבא

 

[amic]

לא הייתי מרים ידיים כל כך בקלות.

הייתי מנסה כמה שאלות. מה הדבר החשוב שאינך מוכנה לוותר עליו? מה מעורר בך שמחה? מה ההשגים הגדולים החייך עד היום? אם ניתנה לך אפשרות לשינוי מה היית משנה החייך? עמי

 

[שיבא2]

תשובות

1. לעולם לא הייתי מוותרת על המשפחה שלי. 2. מעורר בי שמחה- הילדה שלי , הכלבים שלי, ההישגים שלי באקדמיה, הדיאטה שלי 3.הישגיי- כמובן התארים שלי, רכישת הדירה, עשיית הילדה, הבאת הכלבים. הבעל המופלא שבחרתי. 4. הייתי משנה רק את הקטע של התעסוקה. למצוא עבודה . זה משגע אותי. אני יודעת שבסוף אני אצליח. הייתי משנה את תדירות המפגשים עם אבא שלי, נפגשים מעט מידיי. תודה!!!!