אני והשאלות שלי..

[בחושך אלוהים לא רואה]

אני והשאלות שלי..

נניח שדמות מקבלת את היכולת להיות מודעת לסביבתה בזמן השינה.. ובעקבות זה היא לא ישנה.. מאד פשוט להעביר לשחקן את המסר של הדמות שלך מודעת לעצמה בזמן השינה ברגע שהוא הולך לישון.. אבל אם לי כשה"ם ברור שמחסור בחלומות יגרום בתהליך ארוך לאיבוד שפיות.. איך אני מעביר את זה לשחקן בלי לשבור את ה sod זתומרת.. נראה לי מאד צולע באמצע פגישה לאמר לשחקן טוב תשמע בגלל שהדמות שלך לא חולמת היא משתגעת לאט לאט.. תכניס את זה למשחק טוב ? יופי.. ועכשיו חזרה למשחק.. קצת צולע.. יש דרך יותר טובה ?

 

[BluePrint]

חידוש מרענן

לדעתי זה הרבה יותר מעניין מלשאול שאלות את אלוהים. וההצעה שלי: אל תצפה שהשחקן ישחק את עצמו משוגע, תשגע אותו. זה יעבוד הכי טוב אם תצליח לשכנע את שאר חברי הקבוצה לשתף פעולה, ופשוט תתאר לשחקן את מה הדמות שלו רואה\שומעת\מריחה ששאר הקבוצה לא. זה מתחיל בפתק אישי, וממשיך בקולניות כשהדמות מנסה לשכנע את שאר חברי הקבוצה ש"יש שם משהוא" שהם לא שמים לב אליו. פתק: אתה שומע נקישות על הקיר לימינך. שחקן משתגע: "חברה תהיו בשקט רגע, שמעתי משהוא." רגע של שקט, ואף אחד לא שומע כלום. שחקן משתגע: "'גנב', בוא הנה ותקשיב אל הקיר, שמעתי נקישות." גנב ניגש לקיר ומקשיב, לא שומע כלום, אבל השחקן המשתגע שומע שוב. שחקן משתגע: "שמעת את זה?" גנב: "לא שמעתי כלום." משוגע: "איך לא שמעת, אני שמעתי את זה שני מטר ממך!" גנב דופק על הקיר: "אין שם כלום, שמעתי אותך נושם." משוגע: "הא! הנה זה שוב." גנב: "זה הייתי אני, דפקתי על הקיר להראות לך שהוא אטום לחלוטין." משוגע: "לא, שמעתי לחישות. לפחות שני אנשים." בעצם פתק לא יעשה את העבודה, כדאי שתשב קרוב אל השחקן כדי שתוכל ללחוש לו באוזן כל פעם שצריך.

 

[בחושך אלוהים לא רואה]

גם התשובות יותר לעניין ../images/Emo13.gif

תודה.. זה נמשע יעיל

אבל עדיין פתקים ולחישות זה נורא מסורבל.. אין משהו יותר נוח ?

 

[BluePrint]

a Neuro-Cyberspace Interface

Mind Meld? Standard Telepathy? אם רק תשכנע את הקבוצה לתת בך מספיק אמון, ולא לחשוב שאתה מעדיף מישהו אחד על פני האחרים, זה יספיק. אבל בטח, לא תצטרך לחלק מידע שונה לשחקנים שונים למשך הרבה זמן, תוך רבע שעה לכל היותר השחקנים יבינו מה קורה, ותוכל להמשיך לנהל את המשחק כרגיל כששאר השחקנים מבקשים אישור לראות\לשמוע את מה שהמשוגע טוען לראות\לשמוע. האם השחקן יוכל להמשיך את המשחק בצורה אמינה גם אחרי שהבין מה קורה? אנחנו יכולים רק לקוות.

 

[בחושך אלוהים לא רואה]

אתה יוצא מנקודת הנחה שהשחקנים

יבינו.. אני לא..

 

[backdoorslam]

אני לא מוצא כל אפשרות אחרת

הייתי רוצה להאמין שblue-print טועה, וישנה דרך לשלב פרספקטיבות תחת הנחייה יחידה- אבל אין... תחשוב אולי להריץ אחד-על-אחד, להוסיף עוזר-מנחה או פתקים.

 

[BluePrint]

בילבלת אותי

(וגם את השם שלי, דבר שקשה לי להבין אחרי כל כך הרבה זמן

) אז אני מציע רעיון תקף או בלתי אפשרי? ד"א, הנה סיבה לקחת עוזר-מנחה. וכמובן שהשחקנים האחרים יצטרכו לקבל הסבר, או לפחות תידרוך, על המתרחש. אלוהים, אתה צריך לגרום לשחקנים להאמין בך, להסביר להם שהכל In-Play, ושאתה לא נותן יותר תשומת לב למישהו מעבר לכמה שהמשחק דורש. אם אתה חושב שהשחקנים יכולים\מוכנים (מבחינה שיכלית) להתעלם מידע מוקדם, ולשחק את הדמויות (מבחן ליכולת "משחק עומק"?) רק לפי הידע שלהן, אז פשוט תגיד להם מה אתה הולך לעשות. לדעתי שאר השחקנים יסכימו לנסות, אפילו אם רק בשביל "לשגע" את השחקן המיועד. (I know I would) -אני "מת" על כל כפלי המשמעויות שאפשר לקשור בשמך

 

[בחושך אלוהים לא רואה]

הממ..

עוזר מנחה זה לא ממש אופציה כי אני מסתמך על 99.9% אילתורים.. וגם אני לא חושב שצריך להקדיש בנאדם בשביל זה.. they will follow me blindly or they will die ! מספיק כפל משמעות ?

אני בהחלט מתכוון להעביר את המסר שכל מה שקורה אין פליי קורה אין פליי מסיבה מסוימת.. זה אחד הלקחים שלמדתי מנסיוני כשה"ם.. (אחרי שעות של ויכוחים מיותרים) אני חושב שהם יכולים להתעלם מ"ידע" קודם אבל אני גם חושב שזה מוריד מערך המשחק.. כמו שהגדרתי קודם "טוב אתה משתגע.. תתרגל לזה" נשמע לי קצת צולע.. מאד צולע..

 

[BluePrint]

באם באם באם!!! (דרמטי?)

וזה בדיוק מה שהתכוונתי, אל תגיד לשחקן "אתה משתגע", אלא תשגע אותו והוא יבין לבד. ואם לא, מישהו בטוח יקלוט מה קורה תוך זמן קצר, ויתאים את דמותו ל"משחק תומך". (בשה"ם)

עוזר מנחה הוא אף פעם לא "אופציה", לכל היותר, אפשרות. (זה מה שאני אעש"ה)

 

[בחושך אלוהים לא רואה]

עוד חוזר הניגון.. ושוב ילדים..במעגל

את השלב הזה הבנתי וקיבלתי.. ואז הגיע השלב של השיטה להעברת ההשתגעות (פתקים ולחישות) ושאלתי אם יש איזהשהי דרך יותר נוחה/יעילה ופחות מטרטרת להעביר את המסר..

 

[iguessgrampy]

רעיון חמוד אבל...

אני לא חושב שיש דרך יותר יעילה לעשות את זה חוץ מלחשושים או פתקים ואני מניח שתדרוך השחקן לפני הפגישה לא בא בחשבון.

 

[backdoorslam]

התבלבלת - לא בלבלתי

פשוט הבעתי צער על זה דבריך נכונים; אתה לא מציע פיתרון זהב, אלא כמה פתרונות חלופיים שהם הטובים ביותר במסגרת קבוצתו של אלוהים. מצטער על עיוות השם ומצפה לפגושך בפרוגי.

 

[BluePrint]

you can't take me on semantics

לבעיה המסוימת הזו אין "פתרון זהב". (אולי שיבוטי שה"ם בזמן אמת) אבל הנה רעיון נוסף: כיסוי עיניים. השחקנים לא רואים מה השה"ם עושה והוא יכול לעבור וללחוש למי שצריך את מה שצריך, בלי שאף אחד אחר ידע. טוב, די עם השטויות. הדרך הכי טובה היא להסביר לשחקנים שכל מה שקורה הוא In-Play, ולקוות שהם יעמדו בזה ולא יתווכחו יותר מדי.

 

[Grud]

החיים והמוות בידי אלוהים

*איך זה בתור משחקי מילים??* אולי כותרת יותר מתאימה הייתה השחקן והשה"ם בידי הדמות. אני חושב שהדמות לא שייכת בלעדית לשחקן (אלא אם זה משחק חי), והשה"ם, או אפילו שחקנים אחרים יכולים לעשות "גיחות" לתוכה. לדוגמא - אם מישהו מטיל על הדמות היפנוט או קסם דומה - השה"ם חייב להגיד לשחקן, שהדמות שלו מתנהגת בצורה שונה ממה שהוא היה רוצה... לדעתי, כזה המצב הוא גם פה. אתה צריך לסמוך על השחקנים שלך כדי להגיע לרמה כזו של מורכבות (הדמות לא ישנה בגלל קסם או יכולת דמוית-קסם, ובגלל זה היא לא חולמת, ואז היא מתחילה להשתגע, הייתי מצפה שיוצרי הקסמים יעלו על הפשלה הקטנה הזו ויתקנו אותה "build-in" ביחד עם קבלת היכולת...), או לא לתת להם כאלה סיטואציות. במקרה שכן קורה מקרה כזה - אז, לדעתי, צריך להסביר לשחקן אוף-פליי מה שאתה רוצה, או לחילופין להשתלט לו (קצת!!) על הדמות ולהחליט שהיא "שומעת דברים" או עושה דברים אחרים. מה אתם חושבים?

 

[רמץ]

עוד אפשרות...

סכם עם החבורה כולה שכשאתה מתחיל במילה מסויימת או עושה סימן מסויים, עליהם לדעת שרק הדמות של המשוגע רואה ושומעת מה שאתה מתאר. למשל - מילת הקוד היא "פתאום לפתע" אז: "אתם ממשיכים להתקדם במחילה, פתאום לפתע זזה צללית באפילה שמולכם ונשמע קול גרירה מאחוריכם. המחילה ממשיכה ישר ומתרחבת.". לדעתי זה לא ישבור את הSOD ויהיה נוח יחסית.

 

[BluePrint]

לא יותר פשוט...

להגיד לדמות מסויימת שהיא שומעת\רואה משהוא? כמו כשדמות מאזינה לרחשים ורק היא מקבלת את המידע. לדעתי יהיה קל יותר לשחקנים להתעלם ממידע שהשה"ם מפנה בצורה ברורה לשחקן מסויים, מאשר לשים לב לסימן חזותי\קולי שקדם למשפט מסויים. (הרי רק דמות אחת "שומעת קול גרירה", לא כל החבורה) מכיוון השה"ם כנראה משקיע הרבה בנושא, שבירת הSOD תהיה תלויה לחלוטין בשחקנים, והשאלה נשארת: כמה הם מוכנים "לשחק את הדמות"? (זאת אומרת לפעול רק על בסיס הידיעה שמשהוא קורה, מבלי לדעת למה)

 

[רמץ]

אתה יודע...

כשכתבתי את ההודעה באותה שעה מאוחרת (אני כבר לא זוכר איזה ומסורבל מדי לבדוק עכשיו, אבל הייתי עייף - זה בטוח) חשבתי לעצמי: מה שאני כותב עכשיו נשמע כמו רעיון טוב, אבל יש לי הרגשה שלאור יום הוא יראה ממש דבילי. - והנה - הוציא הכחול את המרצע מן השק, ולי לא נותר אלא להגיד: "אהה... נכון. זה באמת יותר פשוט..." אז זה מה שאני אומר.

 

[בחושך אלוהים לא רואה]

את התשובה לשאלה הזאת נגלה בחופש

 

[ד ג י]

מבצע איש החול

אני יודע שאני לא כותב פה אבל אני תמיד קורא והשאלה שלך הזכירה לי סרט שיכול לעזור לך יש סרט שנקרא "מבצע איש החול" שבו נותנים לכמה חיילים זריקות כדי לא לישון, בגלל שהחיילים לא ישנים אין להם דרך "לשחרר" את התת מודע שלהם, ובגלל זה הם מתחילים לראות דברים שפעם הם חלמו אליהם במציאות ובמקרה וקורה משהו הגוף הופך את התת מודע לאמיתי. לדוגמה: בסרט יש חייל שתמיד היה לו חלום על איזה ילד שמתפוצץ לידו אם רימון, בגלל שהתת מודע לא יכל לשחרר את עצמו בחלום האיש ראה במצב של מודע את הילד, וראה את הילד מתפוצץ לידו, בגלל שהגוף ברמה מסויימת מודע הגוף עשה בעצמו פצעים כאילו באמת התפוצץ לידו רימון והרג את עצמו" זאת הזדמנות טובה מאוד גם להכניס אירועים מההיסטוריה של הדמות