אני והמקצוע שלי...

snowhite

New member
אני והמקצוע שלי...

אני חייבת להגיד לכם שאני ממש שונאת את זה זה לא עושה לי כלום אני שונאת לקום בבוקר להתלבש ולצאת לעבודה אני רגישה שבזבזתי ארבע שנים מחיי וארבעים אלף שקל(בתום השנה זה יהיה יותר)לחינם. במשך שלוש השנים הראשונות של הלימודים נהניתי באמת נהניתי לקום בבוקר גם להתנסות, אבל עכשיו שנת הסטאז` שלי אני שונאת את זה שונאת כל רגע. אני שונאת להיות מורה!!!! אני מלמדת בבית ספר יסודי, ואני לא זוכרת שכך התנהגתי פעם, בטח שלא בתור ילדה. אבל היום הילדים זה משהו לא מן העולם הזה חייזרים ממש. במשך שנה הזאת - שלצערי עדיין לא נגמרה - הספיקו לזרוק עלי פעמיים שולחן, לקלל אותי ואת כל משפחתי, ואפילו כמעט להרביץ... ואני לא מלמדת בחינוך מיוחד אלה בחינוך רגיל לחלוטין ילדים נורמלים לחלוטין! ואני שונאת את זה אני קמה בבוקר בדיכאון והשמש לא זורחת, אני חוזרת הביתה עצבנית וגורמת לכל הסובבבים אותי סבל... אני מחכה שהשנה הזו תגמר והיא כל כך ארוכה. והלכתי ללמוד הוראה כי האמנתי בזה, תראו מה שנה אחת מעוללת לבן אדם. ואני סובלת אני שונאת את זה כל כך!!!!!!!! מצטערת על המונולוג הייתי חייבת לפרוק את ליבי
 

tairon

New member
שלגיונת

בזמננו שהמורה אמרה ללכת למנהל רעד לנו הפופיק היה כבוד למורים היום הדור של היום לא יודע חת ומורא אני חושב שהיום המקצוע שלך צריך להחשב ברמת סיכון גבוה אני מתאר לעצמי את הסבל ועוגמת הנפש אותם את חשה אולי לעשות שינוי במקצוע כי למרות הכל אף אחד לא צריך לסבול ככה מעבודה ומוטב מוקדם מאשר מאוחר
 

snowhite

New member
הבעיה היא...

שכל חיי רציתי להיות מורה, מילדות, אפילו שהייתי קטנה היה לי לוח כזה עם גירים ושיחקתי במורה ותלמידים עם חברותיי...שהתחלתי ללמוד הרגשתי שהגשמתי חלום.. והיום שהכל התנפץ אני עומדת בפני דרך ללא מוצא אני לא יודעת לאן לפנות מרגישה שהכל חסום בפניי והכל שחור...
 
שלגי יקרה

מאוד כואב לשמוע זאת,אבל זאת המציאות,וצריך להתמודדת איתה. ראשית אולי נפלת לכיתה ממש בעיתית,ואיתכן שבכיתה אחרת המצב יהיה שונה.ילדים לפעמים הם אכזריים,ומה עוד,במצב של הנוער העכשווי.זה גם מעגל,ילדים מעתיקים התנהגות מחבריהם,כדי להרגיש מקובלים,וזה כמו שדה קוצים.הם גם בודקים אותך, אולי את רכה מדי איתם,מנסיוני צריך מידה של קשיחות, ממה שכתבת ניראה שהם שולטים בך ולא ההיפך.והם מפרשים זאת כחולשה. אני לא חושבת שאת צריכה לותר על חלומך זה,אולי תעשי הסבה להוראה לילדים יותר מבוגרים או הוראה בתחום אחר. בכל אופן...בהצלחה.
 

dafna l

New member
שלגיונת להיות מורה

זה יעוד חשוב ומאד קשה מזלך היום ישנו זרם חינוך ישן חדש החינוך הדמוקרטי אך הוא חדשני מבחינת מדינת ישראל אני מאד שמחה שיותר ויותר בתי ספר מאמצים את הרעיון סיימי את לימודיך עיברי את הטראומה ולכי להורות באחד מבתי הספר האלה שם הם לומדים כי הם בוחרים ללמוד כי הם רוצים ללמוד אף אחד לא מכריח אותם להכנס לכיתה או להכין מערכת לימודים הם בוחרים ועצם הבחירה מאפשרת להם לאהוב את הלימודים תתענגי להיות שם בהצלחה
 

שקדית

New member
עצה מחברה למקצוע.....

היי שלגיונת גם אני מורה בבית ספר יסודי - זן השנה ה15 שלי ואני בהחלט מבינה על מה את מדברת אני חשה בהדרדרות של התנהגות התלמידים כלפינו המורים אם תשמעי לעצתי....חשבי כבר עכשיו על הסבת מקצוע.... אני גם חושבת על זה רק שאצלי ....זה די קצת מאוחר.... אם את רוצה לשוחח על זה עוד כתבי לי... ביי ציפי
 
למעלה