אני והבריטי שלי
היי לכולכן/ם.. שמחתי למצוא את הפורום הזה בתקופה מוזרה זו של חיי. אני בת 27 וחיה מזה שנתיים עם בן זוג בריטי ולא יהודי, לי אישית מעולם לא היתה בעיה עם זה אבל כמובן שלסביבה לפעמים יש מה שיוצר כל מיני בעיות אחרות... לאחרונה התחלנו לדבר על נישואין והקמת משפחה ואני מקווה שזה יצא לפועל כי אני חושבת שזה יגרום לו להרגיש יותר שייך. דיברנו גם על ניסיון לחיות באנגליה וגם זה נפל מכלמיני סיבות הגיוניות ולא הגיוניות, כמה שהוא אומר שקשה ולא טוב לו פה לפעמים - הוא מפחד לעשות את השינוי כמעט כמוני, לעזוב עבודה ודירה ויציבות מסויימת. אם הייתי נוסעת איתו לאנגליה היה לי קשה ולא ברור לי אם זה היה עובד אך לא אדע עד שלא אנסה אני מניחה. הוא לבד פה, חוץ ממני הוא לבד,המשפחה שלו שם ולמרות שהוא טס פעמיים בשנה זה קשה, הם מפחדים לבוא לכאן ועכשיו בכלל... בקיצור, אשמח להיות בשבילכם ואשמח אם תהיו בשבילי. חבל שאין מצב בו הכל יכול להיות פשוט יותר, בלי סיבוכים, בלי לבטים ובלי לחץ פיזי מתון... מהמשפחה ומאחרים. אני רק רוצה חיים שקטים ושלווים עם אהובי, האם זאת שאיפה גדולה מידי?
היי לכולכן/ם.. שמחתי למצוא את הפורום הזה בתקופה מוזרה זו של חיי. אני בת 27 וחיה מזה שנתיים עם בן זוג בריטי ולא יהודי, לי אישית מעולם לא היתה בעיה עם זה אבל כמובן שלסביבה לפעמים יש מה שיוצר כל מיני בעיות אחרות... לאחרונה התחלנו לדבר על נישואין והקמת משפחה ואני מקווה שזה יצא לפועל כי אני חושבת שזה יגרום לו להרגיש יותר שייך. דיברנו גם על ניסיון לחיות באנגליה וגם זה נפל מכלמיני סיבות הגיוניות ולא הגיוניות, כמה שהוא אומר שקשה ולא טוב לו פה לפעמים - הוא מפחד לעשות את השינוי כמעט כמוני, לעזוב עבודה ודירה ויציבות מסויימת. אם הייתי נוסעת איתו לאנגליה היה לי קשה ולא ברור לי אם זה היה עובד אך לא אדע עד שלא אנסה אני מניחה. הוא לבד פה, חוץ ממני הוא לבד,המשפחה שלו שם ולמרות שהוא טס פעמיים בשנה זה קשה, הם מפחדים לבוא לכאן ועכשיו בכלל... בקיצור, אשמח להיות בשבילכם ואשמח אם תהיו בשבילי. חבל שאין מצב בו הכל יכול להיות פשוט יותר, בלי סיבוכים, בלי לבטים ובלי לחץ פיזי מתון... מהמשפחה ומאחרים. אני רק רוצה חיים שקטים ושלווים עם אהובי, האם זאת שאיפה גדולה מידי?
