אני ואלוהים

[dyns]

אני ואלוהים

בתור אדם שמאמין באלוהים ובתורה יש לי בעיה... התורה לא מרשה לאדם לאונן, ואני יש לי יצרים אין מה לעשות, רוב הזמן אני חש אשמה עצומה על מי שאני ועל המיניות שלי, אבל תמיד זה או להדחיק את זה שאני מיני או להדחיק את האמונה שבי. אני לא מצליח למצוא דרך לפשר בין השניים.... אני אשמח לשמוע דעות של אנשים פה ורעיונות כיצד ניתן לפשר..

 

[dawadi]

נסה את שיטות הטאו...

ישנו מאסטר שנקרא מנטאק צ'יאה. הוא מדריך איך להגיע לאורגזמה מינית רוחנית, תוך כדי מניעת שפיכת הזרע, והגעה לכך דרך מדיטציה. כך תוכל למזג בין העולמות. פרטים נוספים תוכל למצוא כאן בקישור...

המון, צבי.

 

[hilabarak]

חשבתי אם לענות, אבל זה פורום

פילוסופי אז אביע את דעתי. רעיון האלוהות מקובל אני חושב על 90 אחוז מאוכלוסיית כדור הארץ (אם לא יותר). מעטים האנשים שהם אתאיסטים מוחלטים ואינם מאמינים באלוהות מסוג כזה או אחר בכלל (לא אלים ולא אלילים ולא דתות ולא כלום). הוויכוח הגדול של האנושות הוא על הבנת האלוהות ולא על קיומה. זה הוויכוח בין איסלאם, יהדות, נצרות, הינדוהיזם וכולי. אם אדבר באופן כללי, אז ככל שהדרך חיים שלך יותר "פתוחה" ומותנית באמיתות האישיות שלך (טאואיזם, בודהיזם....) אז יש פחות סתירות. ככל שדרך החיים שלך יותר "חוקתית" (תורה, קוראן, ברית חדשה..) אז יש בהגדרה סתירות בינך לבין החוק. חוק אף פעם לא יכול להתאים ב100 אחוז לכולם. כשאומרים לא להטריד מינית בעבודה. האם זה כולל כל סוג של בדיחה מינית ? הרי זה תלוי בטון שסיםרת את הבדיחה ובכמות הפעמים וביחסים בינך לבין העובדת. קשה מאוד להגדיר את כל המכלול בחוק יבש. ברור שאין שום חוק שיתאים בכל רגע ולכל מצב. אז מצבך בהגדרה הוא בעייתי. אתה בחרת בדרך חיים שהגדירה תר"יג חוקים. תמיד תמצא עצמך בקשיים כאלו ואחרים ליישום. זה כמו להחליט לחיות בקיבוץ, אבל לא לקבל את העובדה שאחרים עובדים פחות ממך ומקבלים אותו הדבר. כל עוד אתה בקיבוץ זה אורך החיים. אם תעבור למושב אז לא תהיה בעייה כזו. כל עוד בחרת בתורה כדרך חיים אדוקה, לדעתי עלייך לקבל את המגבלות (או את תחושות האשם הנובעות מאי ציות לחוקים).

 

[סיגלי3]

אני אגיד לך איך אני ניגשת לנושא

למרות שאני לא גבר, אז מראש אני מסייגת את דבריי, כי אני מניחה שהעניינים האלה אצלנו שונים מאשר אצלכם. וגם אני לא דתייה, זו לא הדרך שבחרתי לי. אבל, על פי האמונה שלי, whatever it is, היצרים המיניים הם לא אסורים, אבל יכולים להיתעל להתפתחות רוחנית. (שזה פשוט אותו דבר כמו אסור רק בלי האשמה.) מה שאני אומרת לעצמי כרגע לגבי היצרים שלי, שאני רב הזמן מממשת אותם, בדרך זו או אחרת, ולא מתבוננת בהם כמו שאני אהיה פעם בהתפתחות הרוחנית שלי, זה שאני עדיין לא שם. ואם אני לא שם, אני לא מתווכחת עם זה. כמו שאני לא מתווכחת עם נרפות שלי כלפי יצרים רגשיים, אוכל קנאות. כשאני אהיה מסוגלת להיות ברמת שליטה בהם, אני אשמח מאוד, אבל זה יגיע כשזה יגיע. מקווה שזה תרם משהו סיגל

 

[nehud]

אתה כפי שאתה בריאה אלוהית

וכפי שאתה כעת זוהי נקודת המוצא להתפתחות רוחנית ללא אשמה וחטא היות וזו היא הבריאה האלוהית. כאשר תמצא את הצרכים המיניים שלך ורק אחר שתמצא את הצרכים המיניים שלך (מתוך אהבה לעצמך ולבת זוגך ) יתאפשר לך להשתחרר באופן טבעי מהצורך במניות. ללא המיניון העולם היה נובל ומת תוך דור אחד!!! היות והחברה כיום אוסרת על מניות בגיליים צעירים (מוסר כנגד הטבע האלוהי) נוצרת בעייה של מימוש הצורך המיני. באהבה אהוד