אני ה' אלוקיכם
אני ה' אלוקיכם בלי אמונה בבורא העולם ובתורתו אין אדם מסוגל לשמור על עצמו אפילו מפני העבירות החמורות והגרועות ביותר. יכול אדם להיות מלומד, רב תבונה ובעל מידות אצילות, ובהגיעו לידי נסיון קשה הוא נכשל ונופל בו. האמונה היא היחידה שפורשת את חסותה על האדם ברגעיו הכי קשים של נסיונות חמורים. דבר זה אינו זקוק כלל להוכחות. מציאות חיינו מעידה על כך כמאה עדים. אנשים שהם טובים ומהוגנים ואפילו מחזיקים בדת אלא שהאמונה האיתנה אינה מפעמת בקרבם כראוי ואינה מכוונת דרכם, נשברים הם ומתמוטטים באש המבחן של הנסיון. בשעת בואו של הנסיון הקשה והמר קהים כל החושים, מסתמאות והמוח נעכר ומיטמטם. אין כמעט כל אפשרות לאדם ליישב את דעתו בשעה זו, לשים אל לב ולהתבונן במה שהוא עומד לעשות כעת. ורק בחסדיו יתברך כל עת וכל שעה, וכל חייו בכלל הודות לרחמיו יתברך הם – זהו הדבר היחיד בכוחו למנוע מחטא. בפרשה זו בסופה המדברת על העברות החמורות ביותר, באה "הקדמה" להן:"דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אני ה' אלוקיכם". כי עוד לפני הלימוד והידיעה על דבר העבירות החמורות, איסורן וענשן, יש לזכור ולשנן היטב את ה"אני ה' אלוקיכם". כי רק האמונה החזקה בה' המעורה ומושרשת היטב באדם, בכוחה להציל את האדם מעבירה חמורה ומנסיון קשה. ובסופה של הפרשה נאמר:"ושמרתם את משמרתי לבלתי עשות מחוקות התועבות אשר נעשו לפניכם ולא תטמאו בהם, אני ה' אלוקיכם". כאן אנו רואים דבר מפליא שהעמים הקדמונים הגיעו לידי כך שעשו תועבות לחוק, "מחוקות התועבות". וגם בימינו, לצערינו ולבשתנו, הגענו לידי כך ששמאל וימין חברו יחדיו לעשות חוק לתועבות, כגון חוק "נישואין אזרחיים" שאינו אלא חוק הפקרות בחיי המשפחה מקודשים בישראל, אשר הם רוצים להנהיג בחיים להידרדרות כזאת אפשר להגיע באין אמונה. אבל אנחנו באמונתו נחיה ונזכור ונשנן היטב תמיד:"אני ה' אלוקיכם"!
אני ה' אלוקיכם בלי אמונה בבורא העולם ובתורתו אין אדם מסוגל לשמור על עצמו אפילו מפני העבירות החמורות והגרועות ביותר. יכול אדם להיות מלומד, רב תבונה ובעל מידות אצילות, ובהגיעו לידי נסיון קשה הוא נכשל ונופל בו. האמונה היא היחידה שפורשת את חסותה על האדם ברגעיו הכי קשים של נסיונות חמורים. דבר זה אינו זקוק כלל להוכחות. מציאות חיינו מעידה על כך כמאה עדים. אנשים שהם טובים ומהוגנים ואפילו מחזיקים בדת אלא שהאמונה האיתנה אינה מפעמת בקרבם כראוי ואינה מכוונת דרכם, נשברים הם ומתמוטטים באש המבחן של הנסיון. בשעת בואו של הנסיון הקשה והמר קהים כל החושים, מסתמאות והמוח נעכר ומיטמטם. אין כמעט כל אפשרות לאדם ליישב את דעתו בשעה זו, לשים אל לב ולהתבונן במה שהוא עומד לעשות כעת. ורק בחסדיו יתברך כל עת וכל שעה, וכל חייו בכלל הודות לרחמיו יתברך הם – זהו הדבר היחיד בכוחו למנוע מחטא. בפרשה זו בסופה המדברת על העברות החמורות ביותר, באה "הקדמה" להן:"דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אני ה' אלוקיכם". כי עוד לפני הלימוד והידיעה על דבר העבירות החמורות, איסורן וענשן, יש לזכור ולשנן היטב את ה"אני ה' אלוקיכם". כי רק האמונה החזקה בה' המעורה ומושרשת היטב באדם, בכוחה להציל את האדם מעבירה חמורה ומנסיון קשה. ובסופה של הפרשה נאמר:"ושמרתם את משמרתי לבלתי עשות מחוקות התועבות אשר נעשו לפניכם ולא תטמאו בהם, אני ה' אלוקיכם". כאן אנו רואים דבר מפליא שהעמים הקדמונים הגיעו לידי כך שעשו תועבות לחוק, "מחוקות התועבות". וגם בימינו, לצערינו ולבשתנו, הגענו לידי כך ששמאל וימין חברו יחדיו לעשות חוק לתועבות, כגון חוק "נישואין אזרחיים" שאינו אלא חוק הפקרות בחיי המשפחה מקודשים בישראל, אשר הם רוצים להנהיג בחיים להידרדרות כזאת אפשר להגיע באין אמונה. אבל אנחנו באמונתו נחיה ונזכור ונשנן היטב תמיד:"אני ה' אלוקיכם"!