"אני השוער"...
במאה ה-18 האנגלים התמרמרו על הדוכסית מיורק שהיא לא מחוברת מספיק לחיי הקהילה. עקב כך היא החליטה לאמץ בית ספר. המנהל הנרגש הודה לה מאד ולקח אותה למשחק כדורגל. עשר דקות לאחר תחילתו, הדוכסית רואה ילד אחד שעומד לבד, מבודד ומרוחק מכל השאר והיא ממש מרחמת עליו. היא ניגשת אליו, מלטפת לו את הראש ושואלת אם היא יכולה לעזור לו. הילד אומר לה שהוא בסדר גמור, אבל הדוכסית מודאגת: "אז למה אתה לא מצטרף לשאר הילדים כאן במשחק?" עונה הילד: "אני השוער".
במאה ה-18 האנגלים התמרמרו על הדוכסית מיורק שהיא לא מחוברת מספיק לחיי הקהילה. עקב כך היא החליטה לאמץ בית ספר. המנהל הנרגש הודה לה מאד ולקח אותה למשחק כדורגל. עשר דקות לאחר תחילתו, הדוכסית רואה ילד אחד שעומד לבד, מבודד ומרוחק מכל השאר והיא ממש מרחמת עליו. היא ניגשת אליו, מלטפת לו את הראש ושואלת אם היא יכולה לעזור לו. הילד אומר לה שהוא בסדר גמור, אבל הדוכסית מודאגת: "אז למה אתה לא מצטרף לשאר הילדים כאן במשחק?" עונה הילד: "אני השוער".