אני בעצבים../images/Emo46.gif
אני בעצבים
הבת שלי התקשרה בוכייה מבית הספר. מהשירותים. להזכירכן - יום המשפחה היום - דיברו על אחים ואחיות במשפחה. הילדים היו צריכים להביא תמונות של אחים/יות לכיתה, והיא מאד התלהבה מאחת התמונות של התינוקות. אחד הבנים בכיתה התחיל לצחוק עליה ואמר "מה את מתערבת, בכלל אין לך אחים, וחוץ מזה ההורים שלך גרושים, ובגלל זה אף פעם לא יהיה לך אח אמיתי". מה זה חטפתי עצבים. קודם כל, זו נקודה ממש רגישה אצלנו במשפחה. הילדה חשופה לכל התלאות שלנו עם נושא הבאת ילד לעולם. בהתחלה ניסינו להסתיר ממנה, אבל היא יותר מדי בוגרת, רגישה ונבונה. ולכן סיפרנו לה על הכל. וגם בגלל שהיא כל כך כמהה לאח או לאחות. לילדה היה משום מה טרוויאלי שברגע שנתחתן, (אני והאיש החדש) מיד יהיה לה אחד כזה, והיא לא הבינה איך זה עוברת שנה ועוד שנה ועוד אחת ועדיין ... כלום. חוץ מזה, כל כך התעצבנתי שנושא הורים הגרושים שלה, הפך להיות issue. ממתי הורים גרושים זה בושה? ישר התקשרתי למורה המחנכת שלה, ביקשתי שתעשה סדר ותבהיר שיש כל מני סוגי משפחות. זה לא בושה להיות ילד למשפחה שההורים בה גרושים. הסטטיסטיקה מדברת על זוג אחד לשלושה שמתגרשים היום. בית הספר הזה כל כך דפוק , כבר חודש הם מתעסקים באסטרונומיה, חלליות ואסטרונאוטים, במקום להחדיר לילדים קצת ערכים. הכי עיצבן אותי שהיא אמרה לי שהיא תשלח את היועצת לדבר עם הילדה. למה ? הבעיה היא לא אצל הילדה!!! הבעיה היא בילד דפוק אחד שניצל חולשה / נקודת תורפה, וירד לחייה. אני יודעת שאני אמא נמרה. חסר למי שיעז לגעת בבת שלי, אני אוכל אותו. מצד שני, יכול להיות שהילדה פיתחה רגישות מוגזמת? (היא בת 9.5) יכול להיות שבגלל ששיתפנו אותה בקשיים, היא בחרדות שאולי לא יהיה לה אף פעם אח או אחות? יש כאן עוד משהיא עם סיפור דומה?
אני בעצבים
הבת שלי התקשרה בוכייה מבית הספר. מהשירותים. להזכירכן - יום המשפחה היום - דיברו על אחים ואחיות במשפחה. הילדים היו צריכים להביא תמונות של אחים/יות לכיתה, והיא מאד התלהבה מאחת התמונות של התינוקות. אחד הבנים בכיתה התחיל לצחוק עליה ואמר "מה את מתערבת, בכלל אין לך אחים, וחוץ מזה ההורים שלך גרושים, ובגלל זה אף פעם לא יהיה לך אח אמיתי". מה זה חטפתי עצבים. קודם כל, זו נקודה ממש רגישה אצלנו במשפחה. הילדה חשופה לכל התלאות שלנו עם נושא הבאת ילד לעולם. בהתחלה ניסינו להסתיר ממנה, אבל היא יותר מדי בוגרת, רגישה ונבונה. ולכן סיפרנו לה על הכל. וגם בגלל שהיא כל כך כמהה לאח או לאחות. לילדה היה משום מה טרוויאלי שברגע שנתחתן, (אני והאיש החדש) מיד יהיה לה אחד כזה, והיא לא הבינה איך זה עוברת שנה ועוד שנה ועוד אחת ועדיין ... כלום. חוץ מזה, כל כך התעצבנתי שנושא הורים הגרושים שלה, הפך להיות issue. ממתי הורים גרושים זה בושה? ישר התקשרתי למורה המחנכת שלה, ביקשתי שתעשה סדר ותבהיר שיש כל מני סוגי משפחות. זה לא בושה להיות ילד למשפחה שההורים בה גרושים. הסטטיסטיקה מדברת על זוג אחד לשלושה שמתגרשים היום. בית הספר הזה כל כך דפוק , כבר חודש הם מתעסקים באסטרונומיה, חלליות ואסטרונאוטים, במקום להחדיר לילדים קצת ערכים. הכי עיצבן אותי שהיא אמרה לי שהיא תשלח את היועצת לדבר עם הילדה. למה ? הבעיה היא לא אצל הילדה!!! הבעיה היא בילד דפוק אחד שניצל חולשה / נקודת תורפה, וירד לחייה. אני יודעת שאני אמא נמרה. חסר למי שיעז לגעת בבת שלי, אני אוכל אותו. מצד שני, יכול להיות שהילדה פיתחה רגישות מוגזמת? (היא בת 9.5) יכול להיות שבגלל ששיתפנו אותה בקשיים, היא בחרדות שאולי לא יהיה לה אף פעם אח או אחות? יש כאן עוד משהיא עם סיפור דומה?
