אני בסדר.

[פה רק לרגע]

אני בסדר.

הנה יצאתי מהבית, הנה צחקתי, הנה הסתכלתי בחיוך על זוג מתנשק. הנה קניתי גלידה גדולה, הנה לבשתי חולצה מיוחדת, הנה נהנתי מספר חדש. הנה שמעתי שיר אהוב, הנה חבקתי את סבא, הנה נתתי אוכל לחתול. הנה הסתכלתי בך שוב, הנה מילאתי דמעות את הכר, הנה נרדמתי. הנה הכל כבר רגיל. הנה יצאתי מהבית.

 

[צעיף לבן]

את בסדר.

את הרי כבר יודעת, בדרך לטוב

כבר כבשת פסגה אחת. עכשיו נעבור הלאה..

 

[האיש החדש]

מקבלת ביקורת ?

 

[פה רק לרגע]

בהחלט../images/Emo9.gif

שפוך...

 

[האיש החדש]

היי , אז ככה ..

שיר מפתיע כזה. אהבנתי נורא. ה"הנה" מעט מתיש באמצע אבל זה המבנה האחיד וככה זה באמת אמור להיראות לדעתי. הסף הפתיע אותי. שעולים ועולים איתך בהתמודדות עם הקושי ואז מתרסקים. זה יפה וכואב כאחד. רק דבר אחד קטן שאני בטוח בו : המשפט האחרון לא צריך להיות שם. "הנה יצאתי מהבית". נכון, ניסית לסגור מעגל ולפתוח חדש , אבל זה לא המקום הנכון לדעתי. רעיונית זה לא מסתדר פשוט ולא בא להשלים שום דבר וגם לא לפתוח נושא חדש כי סגרת את הנושא הקודם עד תום כשכתבת "הנה הכל כבר רגיל" . בסדר ? מסכימה ?

 

[פה רק לרגע]

אני מבינה למה אתה מתכוון,

השיר אכן יכול להגמר אחרי המשפט "הנה הכל כבר רגיל", אך לצערי במצב כזה הוא מאבד המון מהכוונה וממה שניסיתי להעביר אם הוא יסתיים ככה. הרעיון הכללי הוא לא שהנה, עברתי, נגמר, הרי זה לא ככה במציאות, אצלי לפחות לא. המחזוריות מתארת את חוסר היכולת לצאת מהמעגל הזה, חוסר היכולת לשכוח אותה, ואת מה שהיא גורמת לי להרגיש. כך שכל ניסיון מתחיל ונגמר אותו דבר. תודה על המשוב, מקווה שהבנת אותי.

 

[האיש החדש]

אמממ

אז במקרה שאת מתארת אחד משני המשפטים האחרונים צריך לרדת. כי המשפט שלפני האחרון בעצם פותח שוב מחדש את המעגל המחזורי הזה ש"מתחיל ונגמר אותו דבר" . כי את כותבת שאחרי שהכל נגמר ושוב מצאת את עצמך בוכייה את נכנסת לאותו מצב רגיל. זהו . המעגל ממחזר וממצא את עצמו במשפט הזה. חשוב לי להסביר למה לדעתי המשפט האחרון ממש פוגע בשיר- כי זה שיר מוצלח מאוד שקל נורא להזדהות איתו ולהיכנס עם כל הרגש לתוכו ולהרגיש מה שאת מרגישה. באמת שיר מרגש. את לא חייבת לקבל את דעתי . טל

 

[פה רק לרגע]

../images/Emo13.gif

אני מאמינה שכשכותבים שיר, מוציאים משהו עמוק, משהו שלך. קשה לי להפרד מכל שורה כי זה משהו שלי, שאני חוויתי, השורה "הנה הכל כבר רגיל" היא מאוד צינית עבורי. הרעיון בשירה הוא שכל אחד מתחבר אליו אחרת, יכול להיות שאחת השורות מיותרת עבורך ולעומת זאת, מתארת הכל בשביל מישהו אחר. אני מקבלת את דעתך, אבל אני לא אוריד את השורה, כי אז ארגיש כאילו אני מורידה חלק מההרגשה שלי. [וגם, בכל מקרה, זאת רק כתיבה למגירה...

] תודה על ההקדשת זמן ועל המשוב

 

[האיש החדש]

את להיות מותק ...

:]

 

[פה רק לרגע]

../images/Emo9.gif../images/Emo140.gif