אני בסדר? אתה בסדר?

[עצבאוני]

אני בסדר? אתה בסדר?

אז ככה, מקריאת ההודעות מגיעה הבנה של תלונות שמופנות כלפי ההורים. מענין אותי, אם הקיטורים / תלונות /האשמות מגיעים ממקום נקי, כלומר, האם לפני הפניית האצבע המאשימה, עמדתם מול המראה ובדקתם את עצמכם בכנות, והגעתם למסקנה שאתם הם אלה הבסר, וההורים הם הצד הלא בסדר.

 

[ה ר מ י נ ה]

חילופי האשמות

כשמדברים על יחס להורים בפרט ולאנשים אחרים בכלל קשה לדבר במונחים של צדק. הקריטריון היחיד הוא ההרגשה האישית של כל אחד. אהבה הרי אי אפשר לכפות על אף אחד וקריטריונים של אני בסדר/אתה בסדר לא תופסים ביחסים הרגישים ביותר הקיימים בין אנשים, כלומר, בתוך המשפחה. קיימים אינספור סיפורים על בני משפחה זקנים ביותר שעדיין נוטרים טינה להוריהם (שכבר מזמן אינם) או לאחים ואחיות החיים עדין בגלל ארוע כזה או אחר בעברם הרחוק. בני משפחה קרובים ביותר מנתקים בבגרותם קשר עם הורים ו/או אחים בגלל סיבות הנעוצות בילדותם. נדמה לי שמה שחשוב הוא לנהוג בבני המשפחה בהגינות. אי אפשר להכריח מישהו לאהוב (אפילו את אביו ואמו) אבל אפשר לצפות ממנו ליחס של כבוד.

 

[גבי 26]

הרמינה../images/Emo45.gif

 

[m i t a l y]

שאלה מצוינת עצבאוני... ../images/Emo45.gif

אחשוב עליה במשך היום ואענה יותר מאוחר...

 

[mich78]

ממממממ

אז ככה, שנים לקחתי על עצמי את האחריות השפלתי את עצמי ושתקתי משום שחשבתי שככל שאשתפר ואהיה בת טובה יותר, יהיה טוב, היא תקבל ותאהב אותי רק לאחר שנה וחצי של טיפול פסיכולוגי, הגעתי להבנה שלא משנה מה אעשה או לא אעשה היא לעולם לא תקבל אותי כמו שאני ....

 

[m i t a l y]

עצוב... ../images/Emo10.gif ../images/Emo24.gif

 

[alona 9]

מאמינה

שאם כבר כותבים פה,זה הרבה אחרי עמידה מול המראה,רכיסת כפתור,החלפת חולצה בשנית,יישור צווארון,וסידור העניבה.וגם אם לא ,כולנו כאן כדי לנסות לעזור,לייעץ,לקרוא לשפוך ולרוקן.ואולי, תוך כדי כתיבה וקריאה אפשר להגיע לתובנה אחרת.

 

[החתולית]

אני מאמינה

שלרוב מערכות היחסים בין אנשים בוגרים להוריהם, יש שורשים עמוקים בילדות (באופן טבעי לגמריי). אני לא מאמינה שילדים אחראים להתנהגות של הוריהם כלפיהם, אלא דווקה להיפך. אני חושבת, לעומת זאת, שעם התבגרותנו, בידינו הבחירה לגבי המשך מערכות היחסים. מערכת היחסים שלי עם אבי, היא מינורית מאד (כבר כתבתי על זה בהזדמנות). אני מעדיפה שתהא לו מעורבות קטנה ככל האפשר בחיי, ואני מבקשת מעורבות כמעט אפסית בחייו. יכולתי לבחור להתעמת איתו, לחסל את החשבונות הפתוחים מימי ילדותי - העדפתי אחרת. איני באה אליו בטענות על מעשי העבר, ואני מקבלת אותו כפי שהוא היום - במין קבלה מהולה ברחמים. אני לא חושבת שבכל מערכת יחסים, יש צד אחד שהוא לעולם "בסדר" וצד אחר שלעולם יהיה "לא בסדר". נדמה לי שכתבתי מסובך...

 

[alona 9]

ממש לא!!!

כתבת ברור ומובן

 

[m i t a l y]

הוצאת לי את המילים מהמקלדת...../images/Emo45.gif

מסכימה עם כל מילה...

 

[Bavmorda]

אם היינו בני 16 או קצת יותר

אז אולי לא היינו נקיים, אלא קטנונים, ממורמרים, מורדניים. זה שאנחנו הורים כבר עושה אותנו נקיים או מתנקים. אלו מאיתנו שאולי עברו או עוברים טיפול יכולים להבין יותר טוב את הוריהם. חשוב וצריך להיות נקי. כדי להסתכל נכון, כדי ללמוד נכון. אני יודעת שאני לומדת מהיותי אמא איפה אימי טעתה ואיפה אני יכולה לשפר את עצמי. יעני מתנקה תוך כדי

.