ארז לפעמים
New member
אני במקצוע הנכון?
שלום, אני לומד תואר ראשון בניהול, שנה ראשונה, אחרי שנה אחת בכלכלה - תואר שעזבתי בשנה שעברה. לאחרונה חשבתי על העובדה שהאוניברסיטה או לפחות רוב רובם המכריע של הקורסים, הורגים בי כל שמץ של יצירתיות או מעוף. הקדמה - אני לא מנסה לתלות את העובדה שאני לא חושב במקום הזה שגורם לי לחשוב, אני טוען שמאז שאני באוניברסיטה - הקורסים שלי גורמים לי לשני דברים שמאוד מפריעים לי : א. כל ידע שאני מקבל גורם לי לצמאון של עוד ידע בנושא. ב. כל קורס מכניס אותי למסגרת מקובעת באותו נושא. הדברים הללו גורמים לתסכול ולהיעדר יצירתיות בנושאים. ההרצאות, השיעורים, והחומר בכלל - מכניסים למעין מסגרת כזו שמונעת כל שמץ של יצירתיות, התפתחות, מחשבות חדשות בנושאים, מחשבות בכיוונים אחרים. החשיבה בכל נושא היא סגורה, לומדים חומר ומקיאים אותו - גם בקורסים היותר ריאליים. דפוסי החשיבה הם רובוטיים, כל קורס הוא אלגוריתם ענק ששייך רק לו, והשיעורים בכל קורס מובילים אותי בסה"כ בענפים של האלגוריתם הזה עד שנפלטת תשובה בסוף. זה בדיוק העניין. אני רוצה להמציא ענפים משלי, אני רוצה להמציא דרכים משלי, אני רוצה קורסים שיתנו לי רק חומרי גלם, שיעודדו חשיבה, שיגידו לי "זה מה יש, ועם זה תנצח", ואני אנצח או לא, אבל לא כתוצאה של ידיעת החומר, אלא בגלל שיטוטים במוח של עצמי ומוזה. ואת זה אין לי פה. והשאלה המתבקשת כמובן היא - מה עושים עם זה? האם יש תואר שכן מאפשר עידוד מחשבה ויצירה (לאו דווקא יצירה בתחום אמנותי), שיאתגר אותי מוחית, שבמקום לקבל שיעורים הבייתה, אני אקבל חידות? האם זה רק אני או שגם לכם יש את התחושה הזו והיא בעצם קולקטיבית? קצת מחרפן כל העניין הזה לאחרונה.
שלום, אני לומד תואר ראשון בניהול, שנה ראשונה, אחרי שנה אחת בכלכלה - תואר שעזבתי בשנה שעברה. לאחרונה חשבתי על העובדה שהאוניברסיטה או לפחות רוב רובם המכריע של הקורסים, הורגים בי כל שמץ של יצירתיות או מעוף. הקדמה - אני לא מנסה לתלות את העובדה שאני לא חושב במקום הזה שגורם לי לחשוב, אני טוען שמאז שאני באוניברסיטה - הקורסים שלי גורמים לי לשני דברים שמאוד מפריעים לי : א. כל ידע שאני מקבל גורם לי לצמאון של עוד ידע בנושא. ב. כל קורס מכניס אותי למסגרת מקובעת באותו נושא. הדברים הללו גורמים לתסכול ולהיעדר יצירתיות בנושאים. ההרצאות, השיעורים, והחומר בכלל - מכניסים למעין מסגרת כזו שמונעת כל שמץ של יצירתיות, התפתחות, מחשבות חדשות בנושאים, מחשבות בכיוונים אחרים. החשיבה בכל נושא היא סגורה, לומדים חומר ומקיאים אותו - גם בקורסים היותר ריאליים. דפוסי החשיבה הם רובוטיים, כל קורס הוא אלגוריתם ענק ששייך רק לו, והשיעורים בכל קורס מובילים אותי בסה"כ בענפים של האלגוריתם הזה עד שנפלטת תשובה בסוף. זה בדיוק העניין. אני רוצה להמציא ענפים משלי, אני רוצה להמציא דרכים משלי, אני רוצה קורסים שיתנו לי רק חומרי גלם, שיעודדו חשיבה, שיגידו לי "זה מה יש, ועם זה תנצח", ואני אנצח או לא, אבל לא כתוצאה של ידיעת החומר, אלא בגלל שיטוטים במוח של עצמי ומוזה. ואת זה אין לי פה. והשאלה המתבקשת כמובן היא - מה עושים עם זה? האם יש תואר שכן מאפשר עידוד מחשבה ויצירה (לאו דווקא יצירה בתחום אמנותי), שיאתגר אותי מוחית, שבמקום לקבל שיעורים הבייתה, אני אקבל חידות? האם זה רק אני או שגם לכם יש את התחושה הזו והיא בעצם קולקטיבית? קצת מחרפן כל העניין הזה לאחרונה.