אני בדיכאון נוראי...

MeWithoutU

New member
אני בדיכאון נוראי...

כרגע חברה שלי התקשרה אלי ואמרה לי את הדבר הכי נורא שיכולתי לשמוע בחיי...אתמול בלילה ידיד שלי תלה את עצמו בחדר...כנראה היה בדיכאון עמוק או משהו...ולפני איזה שעה קברו אותו... מישהו שהיה החבר הראשון הרציני שלי...הראשון שהייתי איתו...ואפילו אחרי שניפרדנו המשכנו להיות ידידים טובים... ואפילו שעבר לגור במרחק של כמה שעות ממני...היינו נפגשים לפעמים... פעם אחרונה שראיתי אותו היה בסוף י"ב בטקס סיום הוא בא לבקר... והוא מת!תלה את עצמו...אני פשוט לא יכולה להאמין לזה... הדמעות ישר התחילו...אני לא יכולה להפסיק לבכות... לה השאיר מכתב ולא כלום...רק השירים שהוא כתב... ועכשיו אני אוכלת סרט רע כי אתמול מישהו התקשר אלי ממספר חסוי בסביבות 10 בלילות ואני אוכלת סרטים שאולי זה הוא...הוא תמיד היה מתקשר ממספר חסוי...)= אני לא יודעת מה לעשות...לא יכולה לעכל את זה... זה לא סתם בנאדם שהכרתי... זה אחד האנשים הכי חשובים בחיי... הוא אהב אותי כל כך...דאג לי תמיד...היה לנו קשר מיוחד כל כך...ועכשיו הוא איננו... והכי כואב לי לדעת שכשהיינו ביחד הייתי בדיכאון נוראי וניסיתי להיתאבד והוא עצר אותי... ואני לא הצלחתי לעצור אותו כשהוא היה צריך אותי... הוא היה אומר לי שאין סיבה בעולם להיתאבד...ובסוף הוא עשה את זה... הלך ממני והשאיר אותי עם הכאב הזה... לא יודעת מה לעשות...אני מתחרפנת...ובלב כואב כל כך נישבר לי הלב... אני לא יכולה לקבל את זה...שהוא לקח לעצמו את החיים...קשה לי לנשום...
 

פרח75

New member
אני קוראת ובוכה ../images/Emo7.gif

כל כך עצוב לי לקרוא את מה שכתבת. קשה לחשוב שמישהו היה כל כך עצוב שהוא החליט להפסיק לחיות. איזה נורא... אני משתתפת בצערך מתוקה ואני פה אם את רוצה לדבר על זה
 

אשבל1

New member
משתתפת בצערך חמודה, אבל

לא יכולת לדעת אם הוא התקשר או אדם אחר, ובכלל זו הייתה החלטה שלו שלך אין שום קשר אליה ולא ידעת שהוא יחליט לקחת על עצמו כאחד שתמיד התנגד למעשה זה ואף שיכנע אותך לא לבצעו, לפי דברייך. מבינה את הכאב, כמה קשה להיפרד כך מהחבר הראשון שהיה גם ידיד טוב, האם חברך המקסים לידך לתמוך בך?
 

MeWithoutU

New member
מחר בבוקר...

אני נוסעת למשפחה שלו שגרה במרחק של 4 שעות ממני לנחם את המשפחה... ישבתי עם חברה שלי שהייתי פעם ידידה הכי טובה שלו ועוד חברה ממש טובה שלו...ישבנו ונזכרנו בו... אני לא יכולה לעכל את זה...הוא בנאדם שתמיד היה שמח...תמיד צחק...חייך...ותפאום הוא אינו עוד... מצאתי מכתבים שכתבת לי כשהיינו ביחד...ונישבר לי הלב... מצאתי תמונה ישנה שלו...ועוד חברה שלי נתנה לי עוד תמונות שלו יותר עדכניות... אני כבר איזה 8 שעות בדיכאון נוראי...לא יכולה לחשוב על זה... פעם ניסיתי להיתאבד והוא עצר אותי...אמר שאין סיבה בעולם להיתאבד...שהכול אפשר לתקן...והסוך הוא זה שהיתאבד... מחר בבוקר אני נוסעת למשפחה שלו...הוא לא השאיר אפילו מכתב אבל הוא השאיר שירים שהוא היה כותב... מחר אני אנסה לברר אם זה באמת הוא שהתקשר אלי אתמול בלילה... הלב שלי שבור... ודווקא עכשיו חבר שלי בשמירות... ברגע שידעתי התקשרתי להגיד לו כי גם הוא הכיר אותו...והוא אפילו לא יכול לנחם אותי וזה שובר גם אותו... לבד עם הכאב על הידיד שאהבתי כל כך... לבד וכואב לי כל כך...והדמעות ממשיכות ולא עוצרות עדין חושבת שאולי זה סתם סיוט נוראי שאני חולמת...ומחר אקום וזה יהיה סתם סיוט... חיפשתי מספר של חברה בפלאפון ופתאום ראיתי את המספר שלו...והבנתי שיותר לא אוכל להיתקשר לשם...לשמוע מה איתו ואיך בחיים...)= כי הוא החליט שלא צריך לחיות יותר... אני שבורה...מרגישה שהלב שלי התרסק...בקושי פועם...בקושי נושמת...והלב כואב...כואב כל כך על בנאדם כל כך אהוב...החבר הראשון שלי שכל כך אהבתי...הראשון שרציתי...
 
../images/Emo7.gif

עצוב. עם כל אובדן עצוב וקשה להתמודד, ולהתאבדות יש את המאייפיינים המיוחדים שלה, תחושה של תסכול, החמצה, בזבוז ... וכמובן שכל אובדן של אדם קרוב חושף, במודע או שלא במודע, ומזכיר מחדש את האובדנים הקודמים שהאדם חווה, וגם את זה צריך לקחת בחשבון. הלאוי שהיו לי מספיק מילים לנחם ... שולחת לך חיבוק.
 
למעלה