אני אספר לכם סיפור ואתם תגידו מה דעתכם
מועד א' האחרון שהיה לנו הסמסטר היה במכניקת הקוונטים. מקצוע זוועה, קורס כבד, המבחן התשיעי תוך חודש. לא היה לי כבר כח ללמוד. ידעתי שבסמסטר ב' הולך להיות לי קורס כבד אפילו יותר, קוונטים ב' וספקטרוסקופיה, כך שלא אוכל להימלט ובסופו של דבר - אהיה חייבת לדעת את החומר. אז החלטתי מראש להשקיע יותר במועד ב' (שיהיה בערך שבועיים אחרי פסח), למועד א' ללמוד בקטנה ולגשת רק בשביל להתרשם מהשאלות. וככה עשיתי. עניתי על כמה שאלות פה ושם, אם אני זוכרת נכון - המקסימום שיכולתי לקבל במבחן היה 45, ובסוף קיבלתי 41. מרשים
היום היתה פתיחת מחברות של מועד א'. שכחתי לציין שהמבחן היה סגור, כלומר לא נתנו לנו לקחת את הטפסים הביתה בסוף. אותו דבר היה גם בבוחן באמצע הסמסטר. ולא רק זה, אלא שהפרנואידיות שלהם בשיאה, ולכן גם בפתיחה הם הסכימו רק לזוג אנשים להכנס לחדר כל פעם, כדי שלא ייווצר מצב של בלגן ושמישהו יצליח לצלם את המבחן בפלאפון בלי שהם ישימו לב. אמיתי לגמרי, המילים שלהם.
המקצוע הזה מאוד כבד, וצריך לתרגל בו המון. הבעיה היא שאין הרבה שאלות לתרגל מהן, ולכן הם שומרים על המאגר שלהם בהיסטריה. אותי זה לא מעניין. שהשאלה כן תופיע במבחן, שהשאלה לא תופיע במבחן, לא אכפת לי. העיקר שיהיו לי עוד שאלות לתרגול, עוד דרכים ללמוד את החומר הלא ברור הזה, כי חשוב לי להבין אותו אחת ולתמיד. באמת חשוב לי לדעת אותו. ויש עוד כמה אנשים כמוני, אז היום בפתיחת המחברות הכנו שיחזור - ישבנו על המדרגות הסמוכות לחדר של המרצה וכתבנו בשקט את כל השאלות שאנשים הצליחו לזכור.
פתאום יצאה המתרגלת מהחדר. השתתקנו, היא עברה, קלטה מה הלך וחזרה. אמרה לי לא לעשות את זה יותר, עניתי "סבבה" והכנסתי לתיק. הלכה. חזרה אחרי שתי דקות ואמרה לי לתת לה את הדף. נתתי. ואז היא התחילה להגיד שזה לא בסדר, שאני יודעת שהם אוסרים להכין שחזורים, שבגלל שזו דווקא אני (פירוט בהמשך) היא לא הולכת לספר על זה למרצה, ושהיא הולכת לזרוק את הדף הזה לפח אפילו בלי להסתכל עליו. קיבינימט, אבל שיהיה, מה שקרה קרה.
נכנסה לחדר של המרצה ויצאה אחרי שתי דקות כשהדף מקווצ'ץ' לכדור פצפון. אמרה שהיא כן הראתה אותו למרצה, אבל לא מסרה לו את השם שלי - שוב, רק בגלל שזו אני ושאם זה היה מישהו אחר היא כן היתה אומרת לו. פה כבר התחלתי להתווכח איתה שאני בן אדם מאוד ישר, שבחיים לא העתקתי, אבל בפעולה הזו אני לא רואה כל פסול. היא חזרה שזה לא בסדר ושהם אוסרים ושאני יודעת את זה, בלה בלה בלה. בסוף היא עוד הוסיפה שאם לפני מועד ב' יהיו לי שאלות, אני מוזמנת לפנות אליה והיא תלמד אותי בשמחה. ניסתה לחזור לנחמדות שתמיד היתה בינינו.
מה מפריע לי בכל הסיפור הזה? שלא עברתי על שום חוק של האוניברסיטה, ככל שידוע לי. אמרו לא לצלם בחדר? לא צילמתי. העתקתי באיזשהו מבחן מתחת לאף של המשגיחות? בחיים לא. לא חסרים אנשים במחלקה שלי שכן עושים את זה, ובאופן שיטתי, אבל לי יש מוסר פנימי שמונע ממני לעשות שטויות כאלה. אז אני לא רואה שום פסול בשימוש בזכרון של חברים שלי ושלי, וכתיבה על דף של השאלות שזכרנו ממה שראינו. אני שואלת אתכם ברצינות, זה באמת לא בסדר? לא חוקי?!
הדבר השני שמציק לי הוא המתרגלת. היא תרגלה אותי בשנה א' במקצוע אחר לגמרי, והאמת שמאז נהיינו חברות די טובות. היא בחורה מקסימה, אני אוהבת אותה מאוד, וכל פעם שנפגשנו במסדרון היינו עוצרות לפטפט על הלימודים והחיים וכו'. ומכל האנשים בעולם - דווקא היא "תפסה" אותי. כשהיא כמובן חושבת שזה ממש לא בסדר, אז עכשיו מטריד אותי מאוד שהיא אולי חושבת עלי דברים רעים.
בחיי שכל פעם שנזכרתי בזה היום עלה לי לחץ הדם מרוב עצבים. רציתי לגשת לדבר איתה בסוף היום אבל לא יצא לי. אז חשבתי לדחות למחר, תכננתי ללמוד עם חברה באוניברסיטה, אבל בסוף לצערי לא נעשה את זה. וזה פשוט אוכל אותי מבפנים ומעצבן אותי כל פעם מחדש, כשאני נזכרת בזה.
עכשיו תגידו מה דעתכם
מועד א' האחרון שהיה לנו הסמסטר היה במכניקת הקוונטים. מקצוע זוועה, קורס כבד, המבחן התשיעי תוך חודש. לא היה לי כבר כח ללמוד. ידעתי שבסמסטר ב' הולך להיות לי קורס כבד אפילו יותר, קוונטים ב' וספקטרוסקופיה, כך שלא אוכל להימלט ובסופו של דבר - אהיה חייבת לדעת את החומר. אז החלטתי מראש להשקיע יותר במועד ב' (שיהיה בערך שבועיים אחרי פסח), למועד א' ללמוד בקטנה ולגשת רק בשביל להתרשם מהשאלות. וככה עשיתי. עניתי על כמה שאלות פה ושם, אם אני זוכרת נכון - המקסימום שיכולתי לקבל במבחן היה 45, ובסוף קיבלתי 41. מרשים
היום היתה פתיחת מחברות של מועד א'. שכחתי לציין שהמבחן היה סגור, כלומר לא נתנו לנו לקחת את הטפסים הביתה בסוף. אותו דבר היה גם בבוחן באמצע הסמסטר. ולא רק זה, אלא שהפרנואידיות שלהם בשיאה, ולכן גם בפתיחה הם הסכימו רק לזוג אנשים להכנס לחדר כל פעם, כדי שלא ייווצר מצב של בלגן ושמישהו יצליח לצלם את המבחן בפלאפון בלי שהם ישימו לב. אמיתי לגמרי, המילים שלהם.
המקצוע הזה מאוד כבד, וצריך לתרגל בו המון. הבעיה היא שאין הרבה שאלות לתרגל מהן, ולכן הם שומרים על המאגר שלהם בהיסטריה. אותי זה לא מעניין. שהשאלה כן תופיע במבחן, שהשאלה לא תופיע במבחן, לא אכפת לי. העיקר שיהיו לי עוד שאלות לתרגול, עוד דרכים ללמוד את החומר הלא ברור הזה, כי חשוב לי להבין אותו אחת ולתמיד. באמת חשוב לי לדעת אותו. ויש עוד כמה אנשים כמוני, אז היום בפתיחת המחברות הכנו שיחזור - ישבנו על המדרגות הסמוכות לחדר של המרצה וכתבנו בשקט את כל השאלות שאנשים הצליחו לזכור.
פתאום יצאה המתרגלת מהחדר. השתתקנו, היא עברה, קלטה מה הלך וחזרה. אמרה לי לא לעשות את זה יותר, עניתי "סבבה" והכנסתי לתיק. הלכה. חזרה אחרי שתי דקות ואמרה לי לתת לה את הדף. נתתי. ואז היא התחילה להגיד שזה לא בסדר, שאני יודעת שהם אוסרים להכין שחזורים, שבגלל שזו דווקא אני (פירוט בהמשך) היא לא הולכת לספר על זה למרצה, ושהיא הולכת לזרוק את הדף הזה לפח אפילו בלי להסתכל עליו. קיבינימט, אבל שיהיה, מה שקרה קרה.
נכנסה לחדר של המרצה ויצאה אחרי שתי דקות כשהדף מקווצ'ץ' לכדור פצפון. אמרה שהיא כן הראתה אותו למרצה, אבל לא מסרה לו את השם שלי - שוב, רק בגלל שזו אני ושאם זה היה מישהו אחר היא כן היתה אומרת לו. פה כבר התחלתי להתווכח איתה שאני בן אדם מאוד ישר, שבחיים לא העתקתי, אבל בפעולה הזו אני לא רואה כל פסול. היא חזרה שזה לא בסדר ושהם אוסרים ושאני יודעת את זה, בלה בלה בלה. בסוף היא עוד הוסיפה שאם לפני מועד ב' יהיו לי שאלות, אני מוזמנת לפנות אליה והיא תלמד אותי בשמחה. ניסתה לחזור לנחמדות שתמיד היתה בינינו.
מה מפריע לי בכל הסיפור הזה? שלא עברתי על שום חוק של האוניברסיטה, ככל שידוע לי. אמרו לא לצלם בחדר? לא צילמתי. העתקתי באיזשהו מבחן מתחת לאף של המשגיחות? בחיים לא. לא חסרים אנשים במחלקה שלי שכן עושים את זה, ובאופן שיטתי, אבל לי יש מוסר פנימי שמונע ממני לעשות שטויות כאלה. אז אני לא רואה שום פסול בשימוש בזכרון של חברים שלי ושלי, וכתיבה על דף של השאלות שזכרנו ממה שראינו. אני שואלת אתכם ברצינות, זה באמת לא בסדר? לא חוקי?!
הדבר השני שמציק לי הוא המתרגלת. היא תרגלה אותי בשנה א' במקצוע אחר לגמרי, והאמת שמאז נהיינו חברות די טובות. היא בחורה מקסימה, אני אוהבת אותה מאוד, וכל פעם שנפגשנו במסדרון היינו עוצרות לפטפט על הלימודים והחיים וכו'. ומכל האנשים בעולם - דווקא היא "תפסה" אותי. כשהיא כמובן חושבת שזה ממש לא בסדר, אז עכשיו מטריד אותי מאוד שהיא אולי חושבת עלי דברים רעים.
בחיי שכל פעם שנזכרתי בזה היום עלה לי לחץ הדם מרוב עצבים. רציתי לגשת לדבר איתה בסוף היום אבל לא יצא לי. אז חשבתי לדחות למחר, תכננתי ללמוד עם חברה באוניברסיטה, אבל בסוף לצערי לא נעשה את זה. וזה פשוט אוכל אותי מבפנים ומעצבן אותי כל פעם מחדש, כשאני נזכרת בזה.
עכשיו תגידו מה דעתכם
