אני אימא בת שנה. ../images/Emo99.gif
היום הזה ממש, בדיוק לפני שנה, נולדו הקטנים שלי. לא מאמינה שעברה שנה. כבר כמעט חודש שאני משחזרת את הימים שלפני הלידה, את הניתוח עצמו, כשהוציאו אותם והם היו כל כך טובים ובכו כשהם יצאו, בדיוק כמו שרציתי
ואת הימים הראשונים של אחרי. איך בשתיים בלילה (כמה שעות אחרי הניתוח) הלכתי לתינוקיה כי נורא התגעגעתי (לקח לי שעה לרדת מהמיטה בגלל הכאבים מהניתוח). ואיך הם שכבו שם שקטים וערניים. (רמז לעתיד לבוא..כי עד היום בשתיים בלילה הם ערניים
). שנה עברה וכל כך הרבה רגעים קטנים וגם גדולים של אושר. ועוד אני רוצה לכתוב שאני מרגישה שזה בכלל היום הולדת שלי. נולדתי אימא לפני שנה. והאור והצחוק חזרו אליי. ורק עכשיו אני מבינה את דודה שלי. שמאז שאני זוכרת את עצמי, מתקשרת בשבע בבוקר ביום ההולדת שלי, כל שנה. ולא אומרת לי מזל טוב ולא מברכת. אלא מבקשת מהר את אימא. ולה, לאימא שלי, מאחלת את כל הברכות. ופתאום הכל מובן. פתאום זה נראה לי הכי טבעי והכי נכון שבעולם. אז מזל טוב לי.
וגם לקטנים...מאחלת להם רק טוב.
היום הזה ממש, בדיוק לפני שנה, נולדו הקטנים שלי. לא מאמינה שעברה שנה. כבר כמעט חודש שאני משחזרת את הימים שלפני הלידה, את הניתוח עצמו, כשהוציאו אותם והם היו כל כך טובים ובכו כשהם יצאו, בדיוק כמו שרציתי
