אני אחליף את עה*
אני בדרך לעבודה שאני כה סובל ממנה. אבל החלטתי שהשבוע שיהיה שינוי אז התחלתי להזיז דברים.
האילתי המדהים שהתאהבתי בו לפני שנה וחצי-שנתיים ועבר לתל אביב לפני מספר חודשים (זה שהצהרתי בפניו שהוא יפה מדי בשבילי).
היתה לנו ריב גדול וכתוצאה מזה ניתק הקשר לתקופה של בערך ארבעה חודשים.
הייתי בדרעק. ופתאום הרגשתי נגיעה באוזן.
הסתובבתי, והנה הוא היה. עם העיניים הגדולות והנוצצות שלו - מסתכלות עלי.
חבקתי אותו ארוכות, שאלתי לשלומו.. ופשוט הלכתי.
למחרת קבלתי הודעה ממנו. נסעתי תל אביבה לפגוש אותו. היה מדהים. התגעגעתי אליו. עכשיו אנחנו שוב בקשר.
אבל - הוא הצהיר שעכשיו שהוא סופסוף כן נגיש וקרוב - הכל הפך להיות יותר ריאלי, ועכשיו הוא מבקש אותי לחשוב על זה, על להיות איתו. הוא אמר שמאז ומתמיד הוא אהב אותי באופן הזה אבל היינו חייבים לשים דברים בצד בגלל המרחק. (גם אני הייתי שותף לחשיבה הזאת, אגב. גם לדעתי זה בלתי אפשרי לבנות מערכת יחסים כשאחד מהצדדים במרחק טיסה (או מספר שעות נסיעה) - ובטח כשיש מטרתה של אחד מהצדדים לעזוב את הארץ (אני שמח שהוא חזר בו).
ועכשיו שהוא כבר לא רחוק - אז הוא רוצה.
אחרי תקופה ארוכה בה כל מה שרציתי היה אותו, ותקופה עוד יותר ארוכה של הבנה שזה לא ריאלי ומאמץ גדול להתגבר עליו - פתאום זה נחת עלי.
כבר הספקתי להתרגל למהות שלו בחיים שלי.. שהיא עוגן חשוב מאוד של אדם מיוחד שמוציא ממני צדדים כ"כ טובים, שבדר"כ אף אחד לא מצליח להוציא אותם החוצה.
אני גס רוח ברוב המקרים, אני מקלל לעיתים, עצבני רוב שעות היממה וחסר סבלנות לאנשים שאני לא מבין - בעיקר כאלה שאין להם מילים.
ואיתו - כל אלה נעלמים, ואני מרחף בתוך עננה של אהבה וכבוד כלפיו, ואני לעולם לא מרים את הקול, ולמרות שאני חושב שאני תמיד צודק - אני לא משליך את זה עליו אף פעם.
ועדיין, התרגלתי כבר למהות שלו. וקשה לי לחזור אחורה פתאום.
היום שוחחתי עם האיטלקי שלי בסקייפ והיה לי נחמד מאוד.
אני כ"כ רוצה לנתק איתו קשר.
הוא פשוט לא נותן לזה לקרות, ואני ממילא לא מוצא דרך בוגרת לעשות את זה.
בסוף החודש יהיה לי ולו שנה שלמה של הכרות. שנה שלמה שיותר מחצי ממנה אני מנסה לסיים את זה.
טוב, אין לי יותר מה לכתוב אז אין ברירה - אני אלך לסבול בעבודה.
הנה שיר יפה.
המלצות לשירים יתקבלו בברכה.
נ.ב
לא חייב תמיד לפתוח שרשורים רק על בסיס דיונים חשובים ומשמעותיים לדבר עליהם.
לפעמים אפשר סתם ככה.
אגב, דרדק, אני קורא לחזרתה לאלתר של פינת יום שלישי פעמיים כי טוב.
לפחות בשבוע הקרוב בו אני עדיין פעיל בפורום
