אני אוהב/ת אותך

[יה-יה]

אני אוהב/ת אותך

לא חשוב למה ואיך. כמה פעמים ביום/שבוע/חודש/שנה/שנים/חיים/גלגולים (

), אתם אומרים את שלוש המילים האלה לאנשים שאתם אוהבים (לא בן/בת זוג, אלא אנשים אחרים). את כל שלוש המילים (לא רק אוהב/ת -או- אוהב/ת אותך): אני אוהב אותך אני אוהבת אותך

 

[בן טל-שחר]

הרבה פעמים. למה?

 

[L i z a r d]

כנ"ל

 

[לסלי]

ת´אמת.....

קשה לי לבטא את 3 המילים הללו. ובדר"כ כשמישהו אומר לי: "אני אוהב/ת אותך" אני משיבה: "גם אני אותך". לא אומרת את המילים במפורש. אני יכולה להראות למישהו שאני אוהבת אותו, לחבק, להגיד דברים בעקיפין, לנשק, לעשות מחוות, אבל להגיד - לא. רגע, לכתוב את זה אני כן מסוגלת, ואכן עשיתי זאת בעבר, זה נחשב? אף פעם לא שמתי

לזה.... המממ. אני הולכת להרהר בעניין.

 

[יה-יה]

אז זהו ש...

התכוונתי בדיוק למה שכתבת... * * להגיד את זה !!! * * לא לכתוב את זה. * * להגיד את כל שלוש המילים !!! * * לא רק לענות או להגיד חלק מהמשפט. תהרהרי בכיף

גם אני מהרהרת בזה. זו הסיבה ששאלתי (לשאלתך, בן

)

 

[בן טל-שחר]

אצלי אין הבדל בין להגיד לבין לכתוב

למעט התחושה השונה של המדיה וכל מה שכרוך בתחושה זו.

 

[קסם אמיתי]

אני אוהב את

יה-יה. למרות שלא פגשתי אותה מעולם. ואיך אני יודע שאני אוהב אותה? אני פשוט יודע. וכל מי שחושב שזה "בלתי-אפשרי" או "לא אמיתי" עושה זאת על אחריותו בלבד. קסם

 

[יה-יה]

../images/Emo25.gif

תודה

 

[יעל :-)]

יה-יה, אני ../images/Emo129.gif עלייך!!! ../images/Emo6.gif

הממ...שוב אני לא מסוגלת לכתוב... כנראה מאותה סיבה שאני לא מסוגלת להגיד את 3 המילים האלו. המחשבות של מה אחרים יחשבו על מה שאמרתי (או כתבתי), איך הם יפרשו את זה וכ´ו. יש כמה אנשים בפורום שהם מקסימים ונפלאים וכתבתי להם שאני אוהבת אותם ואין סיבה שזה לא יהיה נכון... אבל אפילו בכתיבת המילים האלו, יש לי הרגשה משונה, הרגשה לא כנה. אני באמת אוהבת אנשים מסויימים, אבל ההרגשה הזו נובעת לאור העובדה שאני יודעת שאם הייתי נמצאת פנים מול פנים - אין סיכוי שהמילים האלו היו יוצאות לי מהפה. אני לא מסוגלת לבטא את מה שאני מרגישה כלפי האחר, אלא במקרים שהדבר לא בא ביוזמתי. טוב... נראה לי שאפשר להרחיב עוד על הנושא, אבל רצוי שאלחץ "שלח" לפני שאני אתחרט

 

[יה-יה]

../images/Emo129.gif צוחק מי שצוחק...

אחרון

אני שמחה שלחצת "שלח" לפני שהתחרטת

תודה על השיתוף.

יה-יה

 

[יעל של עצמה]

אני אוהבת את היקום וכל מי שנמצא בו../images/Emo23.gif

עד כמה קיטשי שזה נשמע, אני נהנית לקום בבוקר ולצאת החוצה ולהסתכל לשמים ולהגיד ליקום ולאלהים בוקר טוב. להרגיש שאני אוהבת את היקום והיקום אוהב אותי. אני הולכת לישון ומודה לאלוהים על האהבה שבליבי. וככל שאני אוהבת את עצמי יותר (ולא בקטע של יהירות וגאוותנות) ומרגישה יותר טוב עם עצמי כך אני אוהבת יותר ויותר אנשים. פעם הייתי מודה לאלהים רק על בן הזוג שלי. לפני כמה ימים מצאתי את עצמי מודה לאלהים גם על הורי ועל אחיותי (דבר שהפליא אפילו אותי). אבל למדתי שככל שאני פתוחה יותר לקבל את עצמי ולאהוב את עצמי, כך גם קל לי יותר לאהוב אחרים. המון אהבה (אמיתית) לכולם. יום טוב

יעל

 

[לסלי]

שיתוף:

העובדה שאני לא יכולה להוציא את 3 המילים הללו החוצה, מראה לי משהו על עצמי. משהו שאני ממש לא מרוצה ממנו. זה מראה לי עד כמה אני דומה לאמא שלי. תמיד כעסתי עליה שהיא אף לא אמרה לי שהיא אוהבת אותי, והפעמים שהיא חיבקה אותי או נישקה אותי הן נדירות מאוד. לא הבנתי איך בן אדם יכול להיות כל כך קר... מסתבר שאני די דומה לה בקטע הזה.

אני רוצה לשנות את זה בעצמי.

 

[יה-יה]

את לא דומה לה בשום קטע

ולא רק לה. את לא דומה לאף אחד בשום קטע. פשוט מאד - באמצעות שימוש בתשומת הלב שלנו בילדות (לא בכוונה, אין פה אשמים), למדנו מציאות שלמה. למדנו איך להתנהג, מה מקובל ומה לא, מה "טוב" ומה "רע" וכו´. לא בחרנו את הדרך, אלא הסכמנו עם המידע שהועבר אלינו דרך אנשים אחרים. הדרך היחידה לאחסן מידע היא בהסכמה. אנחנו מאולפים כל כך טוב, עד שבשלב מסוים, אנו כבר לא זקוקים למאלף. אנו מאמינים ומסכימים בעוצמה רבה לכל אותן אמונות - ומרגישים בטחון ב´אמת´ שאנו מכירים. צריך הרבה אומץ כדי לקרוא תגר על האמונות שלנו, גם אם לא בחרנו אותן - הרי שהסכמנו להן. שאלות עד כאן

? הסתייגויות? הבנות? הבהרות? יה-יה