אינקה
דת בני האינקה היו בעלי אמונה דתית עמוקה. למכשפים היה מעמד גבוה בחברה כמגינים בפני רוחות רעות, עקב חששם הקבוע של בני האינקה שהרע מכל יקרה בכל רגע. הם גם האמינו בתחיית המתים ודאגו לשמור את שער הראש שנשר, שיניים ואף ציפורניים שנקצצו במקרה שהרוח השבה לאדמה תזדקק להם. האינקה סגדו לאלת האדמה פּצ'אמאמה (Pachamama), אך האל המרכזי בפנתאון של האינקה היה אל השמש הקרוי "אינטי" (Inti) וגם "ויראקוצ'ה" (Viracocha). אל השמש תואר כישות נצחית, בלתי נראית ורבת כוח האחראית על בריאתם של כל האלים האחרים. קיסר האינקה היה מכונה "הבן היחיד של השמש" (Sapan Intiq Churin) ולפיכך העריצוהו בני עמו כאל. חלקים מאדמת האינקה הוקדשו לשמש ונוהלו בידי הכוהנים. . [עריכה] מקדשים המקדש הידוע ביותר של האינקה היה מקדש השמש בקוזקו. מקדש גדול נוסף שעדיין קיים מצוי בוילהשואמאן (Vilcashuaman). מקדשים נוספים היו קיימים בסמוך לפסגות הגבוהות בפרו, בקארנקוי (Caranqui) שבאקוודור ועל האי טיטיקקה (הקרוי גם אי השמש) שבלב אגם טיטיקקה. מקדש השמש (קוריקאנצ'ה (Koricancha) בשפת האינקה) המצופה לוחות של זהב, חלש על הכיכר המרכזית של קוזקו, ובכך הדגיש את חשיבותה של קוזקו כעיר קדושה וכמרכזה הדתי של הממלכה. הוא היה בנוי כמיטב המסורת של האינקה מאבנים שהותאמו זו לזו ללא שימוש במלט. היקפו היה 360 מ'. בתוך המקדש היה תבליט מוגדל מזהב של השמש. בחלק אחד של המקדש, המתחם המוזהב, היו דגמים מזהב של קלחי תירס, לאמות ורגבי אדמה. בסמוך למקדש השמש היה משכנן של "בתולות השמש" ( אקלאוואסי (Aqllawasi) בשפת האינקה). [עריכה] מקומות קדושים מקומות קדושים רבים היו קיימים ברחבי האימפריה. במקומות אלה, בדרך כלל הרים, גושי סלע גדולים או פלגי מים, שכנו על פי האמונה רוחות האלים ("הואקה" (Huaca) בשפת האינקה). המנהיגים הרוחניים בקהילה נעזרו בתפילה ובמנחות על מנת לתקשר עם ההואקה, לצורך בקשת עזרה או עצה. [עריכה] כוהני דת ונשים נבחרות כוהני הדת חיו בכל המקדשים והמקומות המקודשים. הכוהן היה מנבא עתידות, מכשף, מוודה ומרפא. הכוהן העליון (וילאק אומו (Villac umu)בשפת האינקה) שכן בקוזקו. לכוהן העליון הייתה סמכות למנות ולפטר כוהנים ואחריות על כל המקדשים והמקומות הקדושים. בהיררכיה של האינקה הוא היה שני במעמדו רק לקיסר . נשים נבחרו מגיל צעיר לשמש כ"בתולות השמש", רק המוכשרות ביותר נבחרו לתפקיד. הן בילו את רוב זמנן באריגת הבדים ששימשו את הקיסר והכוהנים. [עריכה] חיזוי עתידות האינקה האמינו שהחיים נשלטים על ידי כוחות בלתי נראים. לפני כל בצוע פעולה חשובה נהגו האינקה להיוועץ בכוהנים שחזו את העתיד. חיזוי עתידות שימש לאבחון מחלות, ניבוי מה יארע בקרבות, ומניעת פשעים. חיזוי עתידות שימש גם להחלטה על סוג הקורבן שיועלה, ולאיזה אל. היו לכוהני האינקה דרכים שונות לחיזוי העתיד: התבוננות בתנועת עכבישים, צפייה בתצורת עלי הקוקה בכלי שטוח, חקר הריאות של לאמה לבנה שהועלתה כקורבן (הריאות נופחו ע"י נשיפת אוויר לקנה הנשימה החתוך, ואז הוצאו על ידי הכוהנים שבדקו ביסודיות כל וריד). דרך אחרת לניבוי העתיד הייתה לשתות איאהואסקא (ayahuasca) - סם הזיות המשפיע על מערכת העצבים המרכזית. האינקה האמינו שסם זה מאפשר לאדם ליצור קשר עם הכוחות העל טבעיים והכוהנים ניצלו קשר זה לקבלת תשובות לשאלותיהם. [עריכה] קורבן קורבן בהמה או אדם הועלו בכל מאורע חשוב, בזמנים קשים כמו מלחמה או בצורת וגם בחגיגות. קורבנות רבים הועלו כל יום בטקס לכבוד זריחת השמש. קורבנות הועלו כשנבחר שליט חדש לאימפריה. ידועים מקרים שבהם הועלו 200 ילדים כקורבן. אפילו הנשים הנבחרות ("בתולות השמש") נלקחו לעתים לשמש כקורבן. עם שהובס שילם בקורבנות רבים מבניו כמס לאינקה. קורבנות בהמה שהוקרבו היו לאמות שחורות לחלוטין או לבנות לחלוטין. ילדים היו קורבן האדם העיקרי של האינקה. בשל האגדה על ילדת אינקה בת עשר מושלמת מבחינה גופנית, שאביה החליט להביאה כקורבן לקיסר האינקה, כל הקורבנות היו חייבים להיות בלא מומים, ובמצב בריאות טוב. ברגע שנבחרו הם פגשו את הקיסר ונערכו חגיגות בשמם. האינקה האמינו שהילד המוקרב הופך לאל ברגע מותו. הילד הושקה בצ'יצ'ה (משקה אלכהולי עשוי מתירס, הנפוץ גם כיום) לפני שנקבר חי, במטרה להקהות את חושיו. בכדי לכבדם, הכוהנים ערכו טקסים בעת שנשמותיהם נפרדו מגופם. [עריכה] חגים בלוח השנה של האינקה היה חג בכל חודש. החגים עזרו בגיבוש האימפריה בכך שנתנו לתושבים תחושת שייכות. החודשים והחגיגות על פי לוח השנה החודש שם החודש בקצ’ואה תרגום דצמבר Capac Raimi חג נהדר ינואר Huchuy Pacoy הבשלה קטנה פברואר Hutan Pocoy הבשלה גדולה מרץ Paucar Warai מלבוש הפרחים אפריל Ariway ריקוד התירס הצעיר מאי Aimuari שירת הקציר יוני Inti Raimi חג השמש יולי Anta Situwa זיכוך ארצי אוגוסט Capac Situwa קורבן זיכוך כללי ספטמבר Caya Raimi חג המלכה אוקטובר Uma Raimi חג המים נובמבר Ayamarca תהלוכת המתים [עריכה] נוהגי קבורה האינקה האמינו בתחיית המתים. אלו שצייתו לכללים שקבעו האינקה "אמה סוא, אמה לולה, אמה צ'לה (ama sua, ama llulla, ama chella)", כלומר "לא תגנוב, לא תשקר, אל תהיה עצל", עברו להתגורר בחום השמש. אלו שלא צייתו לכללים בילו את ימיהם הנצחיים בתוך האדמה הקרה. לעתים האינקה השתמשו בתהליך ששימר את גופותיהם של קיסרי אינקה שמתו, או של דמויות בולטות אחרות. למומיות צורפו חפצים מגוונים שיקחו איתם אל ה"פאקארינה" (Pacarina), שהוא על פי אמונת האינקה מקום מנוחתן האחרונה של המומיות. את המומיות (מאלקוי (mallqui) בשפת האינקה) נהגו לשתף בטקסים ובחגיגות (כדוגמת חג השמש ה"אינטי ראימי").