אנטיביוטיקה

כן אבל הסנדויצ'ים.. ../images/Emo3.gif

טחינה קצת יבש..שמן זית לא "מחזיק" את הירקות ואין ספק שאבוקדו מנצח ולוקח בגדול אבל לא נמצא כל השנה
אה, ושכחת חומוס עם מלפפון חמוץ/ירקות טריים ועכשיו כשחושבת על זה אז כנ"ל לגבי הטחינה שאפשר "להרטיב" אותה עם הירקות
 

hal767

New member
ממליץ לוותר על מלפפון חמוץ.

אחת הסיבות שעמילן הלחם אינו יכול להתעכל בנוכחות חומצות כאלה
 
כבישת/החמצת ירקות למיניהם

קראתי את המאמר אודות המזונות הכבושים ואני בהחלט מסכימה שהמלח והחומץ שהם סופגים, אכן מזיקים. עם זאת עלי להדגיש כי מזונות כבושים אינם מזונות רקובים ולו בשל העובדה שכמות המלח שבהם הורסת את התאים - הן של הירק עצמו והן של כל מיקרואורגניזם אחר העלול לתקוף אותו. לכן לא נוצר ריקבון אבל גם הערך התזונתי של ירקות כאלה (או פירות - ראה בהמשך) הו אפסי. זו בדיוק הסיבה שבעבר שמרו רק כך את הירקות -ע" המלחה או החמצה ואת הפירות כנ"ל ע"י תוספת סוכר יצור ריבות. בריאות ואושר תמר-קינסילוגית
 

0 אור 0

New member
אני באמת מכינה סנדויץ מטחינה עם המון ירקות

מאד טעים וכשאני זקוקה למתוק אני מורחת על צד אחד טחינה גולמית ועל הצד השני דבש - טעם גן עדן. חוץ מזה יש עוד המון אפשרויות יצירתיות, סתם זרקתי כמה דברים שאפשר למרוח על פרוסת לחם. לסנדוצ'ים מושקעים אין גבול
 

hal767

New member
וכן אפשר להכין ממרחים ביתיים

על בסיס ירקות כמו קישואים, פלפלים וחצילים עם או בלי טחינה למשל. ישנם גם ממרחים מוכנים ואפילו אורגניים של חברת "אדמה" על בסיס חומוס, חצילים, סלאט טחינה וכד'. אמנם השילוב של לחם עם חומוס, טחינה ויתר המזונות החלבוניים אינו מומלץ, אבל רוב האנשים יכולים להתפשר בנקודה זאת אם ישלבו בארוחה ירקות טריים. ניתן להכין גם ממרח מטופו גולמי. אבוקדו יכול להיות ממרח סביר ללחם.
 

hal767

New member
כמה הערות והארות.

במוצרי חלב הבעיה היא אינה רק הלקטוז. הבעיה היא שאדם בוגר חסר באנזימים המפרקים חלבוני חלב. בשל כך מוצרי חלב מתקלקלים במערכת העיכול האנושית. תוצרי הקלקול הזה הם רעלים המרעילים את מערכת העיכול ואת הגוף כולו לאחר שהם נספגים במעיים הארוכים של האדם. בשר הדג הינו בשר לכל דבר, אלא שאין לו עמידות מחוץ למים ובטמפרטורת הגוף הגבוהה (37 מעלות) הוא נרקב במהירות במערכת העיכול והופך לארסי הרבה יותר מבשר בעל חיים אחר. ממליץ להימנע. זה נכון לכל הדגים והשרצים מהים והברכה. אומרים ששומן הדג אינו רווי, אז מה? האם אלה שטוענים זאת חשבו מה קורה לשומן הזה כשמחממים את הדג בבישול או טיגון או צליה למשל? השומן הנכון לאדם הוא זה שמקורו בצומח (אגוזים, אבוקדו, שומשום וכד'), וגם זאת בתנאי שלא חומם. ועוד נקודה חשובה - המינרלים במזונות שמקורם בחי קשורים כימית לחנקן. המינרלים במזונות הצמחוניים קשורים לחמצן. כשאנו אוכלים מזון צמחוני אנחנו מחמצנים את תאי הגוף. כשאנחנו אוכלים מזונות מהחי אנו מחדירים לתאי הגוף את החנקן המסוכן. זאת אחת הסיבות לכך שמזונות מהחי קשורים להיווצרות מחלות שונות כמו סרטן, מחלות כליות ועוד, ואילו התזונה הצמחונית היא חלק חשוב בדרך הריפוי של מחלות אלה, בוודאי שהיא חלק חשוב ברפואה מונעת.
 
מרתק!

מה באמת קורה לשומן מהדג בחימום? אתה יכול לתת לנו לדוגמא תפריט טבעוני ליום? תאכלס מרוב 'לא' מעניין אותי מה ואיך כן
 

paluta

New member
הערה לגבי שומן - שמן

שומן מן החי מתפרק בחימום לחומרים באמת מסוכנים, שמן מהצומח גם הוא בטמפרטורות גבוהות מתפרק לחומרים מסוכנים לא פחות, רק שמן קוקוס כתית לא מתפרק כלל גם בחימום בטמפרטורות מאוד גבוהות, משוםפ מה בעשור האחרון עשו לשמן הקוקוס אבל אבל במציאות הוא מזון מדהים .
 

hal767

New member
למייטב ידיעתי

הקוקוס ראוי למאכל אך ורק כאשר הוא טרי. השומן שלא הופך לרווי כשהוא מתייבש. מבחינת עמידות לחום, שמן שומשום הוא יחסית עמיד בפני חימום ולא שמן הקוקוס. ועוד הערה, כל שומן מהחי אינו מתאים למאכל אדם גם אם הוא אינו מחומם. חלק גדול מהאסונות הבריאותיים של האדם המודרני מקרם בשומן מהחי. גם החלבונים מהחי אינם מייטיבים עם האדם, ולמעשה ברובם אינם מתפרקים אלא נרקבים במערכת העיכול האנושית.
 
הרגשתי ש"חלב" קוקוס גם לא טוב לי

וחשבתי שזה משום אחוז השומן הגבוה בו.. בכלל, בקשר לכל הדיון, צמחונות טבעונות ומזון מהחי, וקראתי גם את המאמר שלך בדבר מאכלים כבושים. יש קשר ישר לתקופה ולזמנים שבהם אנחנו חיים. פעם כשמוצרי מזון היו דלים יותר, מבחר קטן יותר ויקרים - כבישתם שיפרה את זמינותם לאורך זמן.. מצד שני, פעם (ועדין בחלקים מסוימים בעולם) מוצרי המזון נמצאים בשפע רב מידי, שוב בגלל התעשיה שמונעת מהם והם מונעים ממנה - יצור המוני ותעשית שווק ופרסום שלמה כדי להגדיל את קהל הצרכנים ובהתאמה יחסי היצע וביקוש. מניחה שבמקומות ובזמנים מסוימים, יש לאוכלוסיה צורך לצרוך מזון מהחי אבל אז זה גם הדבר היחידי הזמין להם (סתם, חושבת על האינואיטים "אסקימוסים" למשל). מה שיוצר היום את ה"רעב" אצלנו בתרבות השפע המערבית הוא לא הרעב ההשרדותי אלא התניות - ריחות מגרים בסופרמרקט, פרסומות ויצרנים שאומרים לנו מה אנחנו צריכים לצרוך.. בקיצור, הגיע הזמן "לחזור לעצמנו", באנגלית הייתי אומרת go back to our senses שבתרגום זה לחזור להגיון שלנו אבל גם לחושים שלנו. לצרוך את מה שעושה לנו טוב מבפנים, מה שאנחנו באמת צריכים
 

0 אור 0

New member
בקשר לדברים שכתבת

אני כל החיים שלי חשבתי שאני לא אוהבת קוקוס - ניסיתי מדי פעם לטעום כשהיה מגיע הביתה אגוז וזה לא היה ממש זה, פאפיה אני עד היום לא מסוגלת לאכול ובכלל את רוב הפירות הטרופיים, והנה, הפלא ופלא, כשהייתי בברזיל אז קודם כל הקוקוס שם עשיר ועסיסי וטעים מאד והיה עוד פרי שהתלהבתי ממנו מאד שנקרא ממאו. כשהגעתי ארצה והתחלתי לחקור את בני משפחתי שהגיעו משם לגבי הממאו, הסתבר שזה פאפיה. ועל מה שעשו לאבוקדו בארץ, אני בכלל לא רוצה לדבר - כי אני גדלתי על הזנים המתוקים לפני שהרסו את הפרי הזה והפכו אותו למתאים למלח וביצה כמו שהישראלים אוהבים (בברזיל אוכלים את זה עם לימון וסוכר - אולי לא פולטיקלי קורקט בפורום הזה , אבל טעים בטירוף)
 

0 אור 0

New member
ומרוב סיפורים - הפואנטה היא

שמזון טבעוני אמיתי הוא גם קשור מאד לאיזור המגורים באיזור שלנו לאכול את הפירות והירקות והדגנים של הסביבה, באיזור הטרופי מאכלים אחרים לגמרי ובמזרח אסיה זה גם משהו אחר
 

hal767

New member
זה נכון מה שכתבת

גם חברתי הפיליפינית מהללת את טעמו של אגוז הקוקוס הטרי הגדל בכפרה בפיליפינים, ומשמיצה בצדק רב את טעמו של הקוקוס היבש המיובא לארץ, שאגב, ממש לא מומלץ לאוכלו כשהוא כבר יבש. לגבי הפאפיה, קיימים מאות זנים, ומכאן גם טעמים שונים. יש המתוקים וטעימים, וישנם גם בעלי טעם טפל. בין הגורמים המשפיעים על הטעם נמצאים גם סוג ואיכות הקרקע, מזג האוויר, דרך הגידול (כימית או אורגנית) ועוד. אבוקדו מתאים מאד עם מתוק. ממרח אבוקדו ודבש למשל, הוא מעדן. לא ניסיתי, אבל גם מולסה מתוקה או סירופ מייפל יתכן שיתאימו. גם שייק פירות מתוקים עם אבוקדו, מתאים. בננה תמרים ואבוקדו מעורבלים בבלנדר עם מים או חלב סויה, זה בכלל לא רע. זה גם צירוף מזונות מתאים וגם ארוחה איכותית ומשביעה.
 

paluta

New member
אז זהו שלא

שמן קוקוס כתית הוא מאכל מצויין והוא היחידי שאפשר לחממו לטמפרטורות גבוהות מאוד , לקררו ואז לצרוך אותו שכן הוא לא מאבד ממבנה המולקולות שלו והקשרים הכימיים כלל , אם צריך לטגן זה השמן האידאלי.
 

lightflake

New member
בהחלט מרתק השאלה כמה מזה נכון?

"הנוזלים המיוחדים שבהם מסייעים לגוף לסלק החוצה רעלים." - אילו "נוזלים מיוחדים"? מאיפה הנתון הזה? "הם מחזקים את הכבד והכליות האחראיים על ניטרול וסילוק הרעלים." - איך פירות מחזקים כבד וכליות? מה זה בכלל "לחזק" כליות וכבד? מאיפה הנתונים האלו? "הם מחזירים לגוף את הבסיסיות הדרושה לו בגלל תגובתם החומצית של התרופות/רעלים." - כל התרופות והרעלים דווקא מגיבים באופן חומצי? אין רעלים בסיסיים? "אדם בוגר חסר באנזימים המפרקים חלבוני חלב. בשל כך מוצרי חלב מתקלקלים במערכת העיכול האנושית" - מבחינה רפואית קלאסית בני אדם בוגרים בהחלט לא חסרים את האנזימים הנ"ל ולכן הם כן יכולים להמשיך לעכל חלב (כמו שעושה יותר מ 90% מהאוכלוסיה העולמית) גם בבגרות, יש אנשים שאכן זו בעיה אצלם באופן מיוחד והם לא מעכלים טוב מוצרי חלב. "כשאנחנו אוכלים מזונות מהחי אנו מחדירים לתאי הגוף את החנקן המסוכן." אם חנקן כשלעצמו היה מסוכן היינו כולנו מתים כי הוא מרכיב את רוב האוויר, תרכובות חנקן מסוכנות (אמוניה) מפורקות (מעגל האוריאה) ומפונות מהגוף, ברור שמי שיש לו בעיה בתהליך יכול לסבול יותר מאכילת בשר שמכיל ריכוז גבוה יותר של תרכובות אלו אבל אני לא בטוח שזה שחור או לבן כפי שזה מוצג (עד כמה שידוע לי כל עולם הצומח מכיל גם חנקן פשוט בכמויות קטנות יותר)
 

אחד55

New member
דגים

עקרונית דגי מים קרים ("הים הצפוני") הם המזון הכי בריא שיש. ידוע שבאזורים בהם דגי מים קרים הם הבסיס לתזונה תוחלת החיים היא הגבוהה ביותר, עד 100 שנים ויותר. באופן כללי דגים הם מזון בריא אלא שהדגים הנפוצים שקונים בסופר אינם ממקור טבעי אלא מבריכות וברוב מקרים אינם טריים. אני אישית לא מסוגל בלי אכילת דגים למשך יותר ממספר ימים. לצערי כרגע הדג היחידי כרגע שאני מוצא ראוי למאכל בסופר הקבוע שלי הוא טונה של חברה ספציפית ואני נאלץ להימנע משאר הדגים. אין מזון בריא יותר מדגים באיכות טובה משום שאין חלבון איכותי וזמין יותר מחלבון הדגים וחלבון הוא אבן הבניין של תאי הגוף.
 

hal767

New member
אני חולק עליך

הקיבה האנושית אינה מפרקת יותר מ-10% מחלבון הדג בגלל אנזימי עיכול שאינם מתאימים לפירוק חלבונים מורכבים כאלה. יתר ה-90%, נרקבים ומרעילים כפי שכתבתי קודם לכן. הדג לא נועד למאכל אדם, וכל התעמולה בדבר הסגולות התזונתיות של בשר הדג (ואין זה משנה באיזה דג מדובר) הינן טעות יסודית של הדיאטטיקה הקונבנציונאלית, כמו הרבה טעויות אחרות הגורמות לפגיעה בבריאות האוכלוסיה. חיסרון גדול נוסף של אכילת דגים הוא תרומתו הגדולה לעליה ברמת חומצת השתן בגוף. חומצת רעל זאת קשורה להיווצרות מחלות רבות וקשות, כמו מחלות לב, פרקים, כליות ועוד. בנוסף, לא נשכח את תגובתו החומצית של בשר הדג בגוף האנושי, דבר שגורם לאובדן מינרלים חשובים כמו סידן וברזל למשל. מה שאני מנסה להסביר לך הוא שהימצאות יסודות מזון במזון מסויים אינה הוכחה שהוא מתאים לאדם.
 
למעלה