אנחנו תמיד היינו במינוס כבר 6 שנים

אנחנו תמיד היינו במינוס כבר 6 שנים

ולא מצליחים לצאת ממנו. משפחה ממוצעת (אבא, אמא, אחות גדולה ותינוקת). לקנות דירה, אין על מה לדבר, אפילו לחסוך לא הצלחנו. כבר חושבת לעוף מהארץ הזאת, נמאס לי. אם הגעתי למצב שאני צריכה לתת לילדה שלי 15 ש"ח לגן עבור מתנות לגננות, ובמקום זה אני חושבת שהייתי בכסף הזה קונה 2 גבינות לבנות או כל מוצר אחר חיוני לבית, אז בהחלט אין ספק שצריך לברוח. ובהיי-טק, אם אפשר לומר במילים עדינות, ממש לא כדאי לעבוד - 4 שנים מנצלים אותך ואומרים שאת נהדרת, שורדים מערכת פיטורין גדולה אחת, ופתאום כשאת יוצאת לחופשת לידה את כבר לא טובה ומוצאים אלף ואחת סיבות רק להעיף אותך משם. אתם הבנתם את זה? אל תעבדו בהיי-טק, גם אם תעשו 80 שעות שבועיות יגידו שלא עשיתם כלום.
 
סופת ים יקרה

נשמע שקשה לכם כלכלית, ושתי ילדות קטנות + שכר דירה זה באמת כבד, על כל תקציב, אבל לברוח מהארץ זה לא פתרון, החיים בחו"ל לא תמיד יותר פשוטים... ואם אין 15 ש"ח למתנות לגננת, כי צריך בשביל גבינה - אז לא נותנים לגננות מתנה. לא קרה כלום, מתוך 30 ילד תמיד יש 3 שלא מביאים... יש חיים גם בלי הייטק, ולדעתי, פר שעה את תרוויחי בערך אותו דבר, קחי את עצמך בידיים, תפסי שליטה על החיים שלך, חיים רק פעם אחת, וחבל לבזבז את זה... כסף זה חשוב - אבל זה ממש לא הכל.
 
במובן מסוים את צודקת

אבל איך בדיוק תופסים שליטה כשאני לא עובדת והמשכורת של בן זוגי היא אפילו לא בין הממוצעות במשק.
 
סופה יקרה

צר לי לשמוע שהמצב דוחק כל-כך, אני מקווה שתחזרי למעגל העבודה בקרוב. ובכל מקרה - כרגע המצב הוא כזה, ועם זה צריך לחיות... אני משוכנעת שאם תבדקי מקרוב, תוכל לזהות הוצאות שניתן לדחות אותן עד שתמצאי עבודה, או לקצץ בהן בינתיים, ואם אין ברירה - גם לבקש הנחות, זה לא בושה: הכסף לא מגדיר אותנו בחיים - הוא רק אמצעי. דווקא כעת זה הזמן הנכון להשקיע בלבנות נכון את תקציב משק הבית. בהצלחה,
 
למעלה