אנחנו מוזרים.

[tamarhp]

אנחנו מוזרים.

איך זה שככל שנותנים יותר, אוהבים יותר? שמחים יותר? ככל שנותנים יותר, זה נותן לנו.. בחזרה... הרגשתם פעם מה זה אושר של נתינה? של הקרבה? זה פשוט מוזר

...סתם הגיגים ברגע של איבוד הדעת... ...סתם אני עושה פדיחות לעצמי, ובטח עוד מעט אני אתחרט ששלחתי את זה...

 

[tamarhp]

^^^למחוק!!^^^

סתם הודעה טפשית

 

[tamarhp]

אוי, הפצל"ש ../images/Emo4.gif

 

[lali37]

../images/Emo6.gif

 

[lali37]

לא נכון../images/Emo70.gif

שאת לא הודעה טפשית... ואני הולכת עכשו להגיב לה... אבל בכל מקרה, היא נורא אמיתית, ולא צריך להתחרט על דברים שיוצאים מהלב בספונטניות...

 

[lali37]

אני מסכימה... בערך...

זה נכון שככל שנותנים יותר ומשקיעים יותר במשהו אוהבים אותו יותר ונקשרים אליו. וזה מתבטא בהרבה דברים, בהדרכה, בהתנדבות... בעוד מלא דברים... זה דווקא נורא הגיוני כי דבר שמשקיעים בו, אם זה בןאדם, הוא מרגיש את זה ואוהב אותך ומשקיע בך בחזרה, ואתה אוהב אותו בחזרה... ואם זה סתם משהו שהשקעת בו כמו עבודה... אז הוא יוצא טוב, ואתה אוהב אותו... למשל, יש לי עבודה מכיתה ט' שמזה השקעתי בה והיא יצאה מהמם... היום, כל פעם שאני מסדרת את החדר ונתקלת בה אני יושבת ומסתכלת עליה ולא מסוגלת לזרוק אותה... וזה לא ככה לגבי עוד כמה עבודות שיש לי בבית, שלא השקעתי בהן הרבה חוץ מלהקליד אותן מחדש... ואם השקעתי בללמוד למבחן והלך לי טוב וקבלתי ציון טוב אז אני ממש אוהבת להסתכל עליו ולעבור עליו... חברה שלי תמיד יורדת עלי בגלל זה... וואי, איזה מגילה...

 

[tamarhp]

נכון...

ולפעמים כשחושבים על זה זה די מוזר... אתה נותן כל כך הרבה, ואתה נפתח, ושמח, ואוהב, גם אם אין לך תמורה.... רק הנתינה גורמת את זה...

 

[lali37]

האמת שאפעם לא נתקלתי בנתינה שאין לה

שם תמורה, הרי תמורה יכולה להתבטא בהרבה דברים. וגם א"א להשקיע במשהו בלי לאהוב אותו... אז האהבה מגיעה וגורמת לאושר... אבל כן, זאת אכן תופעה מדהימה...

 

[tamarhp]

אני אוהבת

לאהוב

 

[איילת כ]

מהסיבה הזאת

כל כך כיף לעזור לאנשים, שאתה יודע שהם שמחים יותר וזה פחות חשוב אם אתה הגורם לכך. והיה מישהו שאמר שהאושר הכי גדול זה האושר של נתינה, וזה אשכרה נכון.

 

[נקמת המלפפונים]

אין נתינה בלי קבלה.

ומי שחושב אחרת טועה. חייבים לתת, וחייבים מצד שני לקבל, תמיד להתמלא ותמיד להתרוקן, כי אם רק נותנים הלב מתרוקן בלי שיתמלא במרץ חדש, ואם שומרים הכל ומתקמצנים על הרגעים היפים, על האהבה והשפע, הלב מתפוצץ. ושלא תחשוב שקיימת נתינה ללא תמורה. אנחנו מתוכנתים בצורה מאוד אגואיסטית. החיוך שעל פניו של האחר בשעה שאנחנו נותנים ומעניקים לו מעצמנו זו התמורה שלו, זה מה שממלא לנו את המחסן מחדש וממריץ אותנו לעוד. מי שמצליח להגיע לכזאת רמה של לתת רק כדי לראות את החיוך הזה, את ההבעה הכי קטנה של הכרת התודה, זוכה. ומי שנתקל בחומה של רגשות ולא מתייאש ובסוף פורץ אותה מגיע לדעתי לשיא. אבל החיים הם לא אוטופיה, חלקנו נותנים רק כדי לקבל בחזרה והם לא מבינים שכשלא מצפים לתמורה היא מגיעה ובגדול. אז תתנו כמו שאתם יודעים, אבל גם תקחו כשנותנים לכם, לא רק כי זה טוב לכם וממלא אתכם, מראה לכם שיש עוד אנשים טובים בעולם, אלא כדי שהצד השני שנותן יוכל גם הוא לחייך בשעת הנתינה.