אנחנו לא משוחדים. האמנם?

אין לי נגד

אני אומרת לך שהבנות ה"מתחזות" ממש פוגעות בבנות המקסימות שעושות שירות לאומי. אין לי בעייה שמסיבות דתיות בת תעשה איזשהו שירות. מה שחשוב זאת האיכפתיות והתרומה.
 
היכן עובר הגבול?

בטהובן אנטישמי - אל תאזין סראמאגו אנטי ישראלי - אל תקרא וואגנר סופר אנטישמי (מקנאה, בצעירותו העריץ את היינה) אל תאזין אביב גפן לא שירת -אל תלך להופעה סולז'ניצין אנטישמי - אל תקרא עברי לידר שירת רק שנה- אל תקנה דיסק אורי צבי גרינברג ימני קיצוני - אל תקרא פליקס מנדלסון נכד של משה מנדלסון אבי היהדות הרפורמית ובן של מומר- אל תאזין בר רפאלי לא שירתה- הבט בתחת של מישהי אחרת משה שמיר, אלתרמן, ארץ ישראל השלמה- אל תקרא עמוס עוז, א.ב. יהושוע בעד החזרת שטחים- אל תקרא הירקן השכונתי הבריז מהמילואים- סע לשוק הבן של השכנים השתמט- נתק את יחסיך עימם אחותך התחתנה עם גוי- שב עליה שבעה אתה ארגנטינאי, בנך הפך לצמחוני-שב עליו שבעה צפל שירת שלשים שנה אבל סירב קצונה באופן סידרתי- אל תקרא מילה נוספת שהוא כתב
 

TJ

New member
הגבול עובר במקום בו אתה מחליט להעביר אותו.

 

שילה1

New member
אהבתי צפל.גרסיאס!

(רצה להכין צ'ימיצ'ורי ולהוציא האסאדו...)
 
ומה חלקנו?

אני לא נוטה להתלהם ואין לי דעה מגובשת על היחס למשתמטים לכאן או לכאן. ביהירותי, אני מנסה לשתול את מה שהאנשים חושבים בכתיבתי, כאן אני מצטט את עצמי בסיפור שהצגתי פעם בפורום בשם "מאיר". כולנו בני חמישים פלוס ונוהגים לצייר את תמונת העולם לפי השקפת הדור שלנו. צריך רק לזכור שהמדינה אינה אותה המדינה, הסולידריות אינה אותה סולידריות ושאנחנו, דור גיל העמידה, אנחנו המנהיגים היום וחלקנו רב במצב היחסים בין המדינה לבין אזרחה, ותחשבו על זה. "אל תלך לסיירת רון, לא למסייעת 13 בגולני ובטח לא לקורס חובלים. אל תלך למודיעין בפרוטקציה של אבא, אתה עוד תגמור כמוהו, תחמן במסכת גומי , אחד שיודע להגיד לכל אחד מה שהוא רוצה לשמוע. לך תהיה ג'ובניק או תשתחרר על סעיף נפשי ,המדינה הזאת לא שווה את הכדור שתחטוף . חברים שתכיר יהרגו כדי שאיזה עולה חדש מרוסיה יקבל כביש וכדי שאבא שלך יחתוך בונוסים שמנים מכל מכירה שהוא מביא לסיום מוצלח. בניינו אתה מסודר ,אמא מסודרת ואני מסודר רק שהמדינה שלנו מתחילה להיראות בדיוק כמו המקומות שביקרתי בהם באסיה ודרום אמריקה , במיוחד הרפובליקה שאבא בא ממנה, היה לו מאיפה לקחת דוגמא. תן לאבא ולחברים שלו עוד כמה שנים ותקבל עוזרת בית בחצי דולר שעה, מציצה בעשרה שקלים והשכנים העניים שלך ימכרו את בת העשר שלהם לפדופילים שמנים מגרמניה. סיים את הצבא בחתיכה אחת וצא לדרך. ממילא לא תמצא עבודה ביותר משכר מינימום ,"
 

טוסקה

New member
יפה כתבת, צפל../images/Emo140.gif אלא מה, למרות שסרבת קצונה

באופן סידרתי, אמשיך לקרוא אותך
 
הבאת רשימה מכובדת שדווקא כן קראתי../images/Emo9.gif

גם לי יש השגות בדרך. אני טוענת שאת הנעשה אין להשיב. אבל, חושבת שצריך לפעול בדרכים שונות (חנוכיות,ערכיות,אכיפתיות,מתגמלות) כדי לצמצם את התופעה, ובמקביל לאפשר שירות אזרחי. וחוץ מזה יש לי סימפטיה לסרבני קצונה מסיבות עקרוניות.
 

ק ו ל י ת

Well-known member
על כולם לשרת

כולם...זאת אומרת כל אזרחי ישראלי,ואם אין שוויון בדרישות מהאזרחים אין מה לבוא בטענות לאלו שאינם מוכנים לשרת.
 

אגל ט ל

New member
צפל... יופי של מידע....../images/Emo13.gif

בפולנית מדוברת קוראים לזה - הנהלת חשבונות בסיסית...
 

אגל ט ל

New member
התעלפתי והתעוררתי... מחכה

לעילפון הבא...יבוא יבוא.. אני לא להיות דואגת בכלל...
 
כן אמא עשיתי שרות לאומי בבית חולים שערי צדק

בירושלים.מלאתי חובתי למדינה. וארבע מבנותי שירתו בצה''ל שרות מלא ואחת עשתה שנתיים שרות לאומי עם ילדים פגועי תסמונת דאון.
את יכולה לא לקבל את דברי אמא זה בסדר גם אני איני חושבת כמוך.
 
ובכל זאת דעתי שאין לערבב

כוכב נולד היא תחרות בשירה רוקדים עם כוכבים תחרות בריקוד. כל שאר תחרויות בספורט אמנות שירה ופרוזה.... אינם וטוב שאינם.מעורבבים בהם קריטריונים של חובת שרות צבאי . ובלי קשר אני כמובן בדיעה שאסור להשתמט וכולם חייבים לשרת בצבא או בשרות לאומי.
 
אז מה הבעייה

מישהו יצא כנגד השירות הלאומי. דעי לך שאני אישית מאוד מכבדת את הבנות שהן באמת דתיות ועושות שירות לאומי למול אותן "מתחזות" כדי לקבל את הפטור. את לא צריכה לכעוס. לגיטימי ששני אנשים לא מסכימים.
 
אליך שוורצקופ

שלום לך אני רואה לאחרונה רבים מן המתעסקים בנושא ההשתמטות מן הצבא, הדיעות רבות, גם בעיתונות הכתובה וגם בשורות הפורום שלנו כאן. אחד הדיעות המעוררות אותי או אפילו מקוממות אותי, המתבונן היא ההקשר שעושים כסיבה לתופעה - "החינוך בבית לקוי" יש כאן נגיעה בסיבה כל כך שגויה שאסור לאפשר לה להתפתח ולתקוע שורשים בתודעה הציבורית. ישנו משפט - אבות כלו בוסר......, וזה בדיוק המשפט ההפוך - קרי - "בנים אכלו בוסר ושיני הורים תכהנה" אני מכיר זוג הורים , שלושה ילדים להם, האב פטריוט גדול, קשה קשה להתעלם ממה שעשה "למען המדינה" סיכן את חייו שלושים שנים בעבודות מסוכנות והרבה מאוד התנדבויות, והנה בנו הצעיר, התגייס לצבא והחל מהרהר בצורך לעזוב את הצבא כי המסגרת לא מתאימה לו, האב והאם ניסו בכל מאודם למנוע זאת, הרבה "ציונות" שפכו בבית, והרבה דוגמאות אישיות על "הקרבה לטובת הכלל במדינה " סיפר האב לבנו והדבר לא עזר כלל וכלל, כעבור חודשיים של בירוקרטיה בצבא, שוחרר החייל. ועתה נשאלת השאלה - האם רצונו של החייל להשתחרר מן הצבא תלוי בהורים? הויי.. כמה זה מגוחך לגבי הזוג הזה. אבל שאלה אחרת עולה מדוע איפשר הצבא כל כך בקלות לחייל שנקלע למצוקה רגעית וחולפת, לקום ולעזוב את הצבא בפרק זמן כל כך קצר? הצבא כלל לא התמודד , לא ניסה להציע לחייל מקומות שירות אחרים, תפקידים אחרים, כלום כלום - החייל הלך לקב"ן, כעבור שבוע ימים מרגע שהיה אצלו, הוא כבר החזיר ציוד בבאקום. ולבסוף גם זאת ישנן סיבות רבות לשיחרור אני חושב שישנו סחף רב מדי בכל העניין הזה אשר פוגע גם באותן "סיבות מוצדקות". ואסיים בזאת התפלאתי מאוד כאשר הצבא הוציא את החייל הזה עם תעודת שיחרור נורמטאיבית, עם מענק שחרור, ועם מענק לימודים והוא רק שנה אחת עשה את הצבא. לדעתי היה צריך הצבא ליצור פרוגרסיביות בהטבות למשתחררים- שירתת שנה? וגם סיבותיך מוצדקות- המענקים למיניהם באופן זהה לתקופת השירות. כלומר - יש כאן מכלול רחב מאוד שעוזר להתפתחות התופעה הזו שאני רואה אותה שלילית. אי אפשר להצביע על סיבה אחת כסיבה עיקרית - היא קודם כל מיכלול והמיכלול הזה הוא "תרבות מתפתחת" במדינה. ברכות
 
אין כאן סיבה אחת וזה מכלול של סיבות.

בזה אתה צודק. הצבא לא מעוניין להתעסק עם מי שעושה בעיות, ישנם חוגים מסויימים שבהם זו לא בושה להשתמט מצה"ל ואולי אף כבוד וכן הלאה. היום כמעט כל אחד שרוצה להשתחרר ימצא את הדרך לעשות זאת. אבל אתה לא יכול להטיל את כל האשמה על המערכת. בא בחור צעיר ואומר שהוא לא יכול להחזיק רובה. מצידי, שילך לנגב חרא של תשושים בבית אבות. בא בחור צעיר ששוקל 110 קילו והצבא אומר לו יאללה לך הביתה חבר. מצידי, שיְלַמד ריקמה, זימרה וידיעת הארץ במרכזי קליטה. אז מי שהצבא אומר לו לך הביתה והוא הולך הביתה והופך לדוגמן צמרת, שחקן בסרט בופור או מועמד להדחה בכוכב נולד בזמן שהילדים שלי קרעו את התחת בצבא הוא האבא של המשתמטים. ועוד הערה קטנה: תפסיק עם הביטויים החורגים האלו: "אליך XXX" ו"הידעת - XXX" זה מתחיל כבר קצת לעצבן. אותי לפחות. נסה להיות מקורי.
 
אליך הראש השחור

אתייחס למשפט האחרון שלך בקשר למילה "אליך" זה החילותי כאן משום שהשירשור לעיתים מגיע למצב שאי אפשר לעקוב למי ההתייחסות, ואני סבור שבכך ישנה הקלה יותר . אין בזה שום פסול, זהו רק "כלי" לנוחיות השיוך. המילה "הידעת?" היא עניין של הצבעה על טיפוס של הודעה בשורת הפורום, אין בכך שום פסול, כל מילה אחרת שבאה בשורת הנדון לרמוז על התוכן של ההודעה- יהא דומה. יש לך הצעה אחרת? ועל שאר הדברים שכתבת אין חילוקי דיעות, תמימי דעים אנו בזאת עד מאוד
 
אני מסתכל על השרשור למעלה ואני נהיה עצוב.

החוכמולוגיה היא לא מין סתם התפלספות. היא אבי אבות הרפיון. האם אמא של הבטלנות. של אי העשייה. אין דבר יותר חכם וחוכמולוגי מלספר לכולם על המטבע שיש לה שני צדדים. כן, הם עזבו את הצבא, אבל באישור. כן, צריך לראות את הבנאדם. כן, אבל אי אפשר לשפוט. כן, גם בתקופת בן גוריון גם השתמטו כן,אבל מה עם החרדים כן, הסיבות להשתמטות הן מכלול. כן אבל כן אבל כן אבל... בינתיים העובדות הן פשוטות. הצבא שלנו הוא על הפנים. מי שמשרת נופל מהרגליים. אלה שלא משרתים בתוקף "כן אבל..." נהנים מכל העולמות. אין לנו הרבה ברירות. או שנוקיע משתמטים ונהפוך את ההשתמטות לבושה, או שלא יהיה לנו, בקרוב מאד, מי שיעיר אותנו לציוצי הציפורים. ושוורצקופ, בהיותו גנרל, יודע טוב מכולנו.
 
אליך הקורע

שלום לך אני מסכים מאוד עם העובדה העצובה שבה המוטיבציה הנפלאה של חיילים לשרת ואפילו בתנאים קשים, אל מול המוטיבציה המעוררת זעם של המשתמטים. אין ספק הם מעוררים כעס וצורך להגיב. אך אי אפשר להתעלם ממכלול רחב של סיבות לתופעה העגומה הזו, וגם אליהם צריך להתייחס. בתקופתנו - רדפו את המשתמטים ומררו להם את החיים עד אשר היו משחררים אותם, אני לא סבור שהיום צריכים לעשות כך, לאור ההתאבדויותהרבות בצבא, אבל אפשר אולי "לתקוף" את הבעיה מן הפאן החיובי - יותר ויותר לתגמל את המשרתים, ולהבדיל את "הטוב" שהם מקבלים מן המדינה ולא בהיכרח לתת פוקוס ב"רע" שעושים למשתמטים. לדוגמא - הביטוח הלאומי עבור ילדים - מי שלא שירת בצבא, היום לא מקבל אלא את הקיצבה הבסיסית, וההבדל עצום. ברכות
 
למעלה