אנחנו והמוות

[אריק אימון הוליסטי]

אנחנו והמוות

"אין מקום עלי אדמות שבו לא יוכל המוות להשיג אותנו - אף אם נסתכל ללא הרף לכל הכיוונים כאילו היינו בארץ זרה והרת סכנות... לו הייתה דרך כלשהי להסתתר ממהלומת המוות - לא אני האדם שייסוג מפניו...והרי זו איוולת לחשוב שתוכל להצליח בכך... אנשים באו והלכו, הם טופפו ורקדו, ואף מילה על המוות. הכל טוב ויפה. אבל כשהמוות בא - אליהם, אל נשותיהם, אל ידידיהם - ותופס אותם לא ערים, לא מוכנים, כי אז אילו סערות רגש מטלטלות אותם, אילו התייפחויות, איזה זעם, איזה יאוש!... כדי ליטול מן המוות את יתרונו הבולט עלינו, הבה נאמץ לנו דרך שונה בתכלית מן הדרך הרגילה, הבה נגזול ממנו את זרותו, הבה נפקוד אותו, נתרגל אליו. הבה נמלא בו את תודעתנו יותר מכל דבר אחר... איננו יודעים מתי נכון לנו המוות: לכן הבה נחכה לו בכל מקום. להתאמן במוות פירושו להתאמן בחירות. מי לשמד כיצד למות, למד כיצד להשתחרר מעבדות" (מונטיין) אור ואהבה