lightflake
New member
אנחנו באשלייה
וכל עוד אנחנו באשלייה אנחנו כל הזמן מנסים להשיג משהו מחוץ לנו
בואו נניח שיש מרכז שממנו יוצא אור - פנס בקיצור
מתישהו האור שיוצא מהפנס הלביש על עצמו עדשה שאותה הוא מזהה עכשיו כ"אני" וזהו אני אישי, אגו, מסיכה, דמות דמיונית...
עכשיו אנחנו מזוהים לגמרי עם ה"עדשה" הזו אז אנחנו לא מסוגלים לראות אותה כמו שגלגל העין לעולם לא יכול לראות את עצמו אבל בגלל האמונה שזה אנחנו אז אנחנו מחפשים תמיד בכיוון החוצה, בכיוון אליו זורם האור, ושם לא ניתן למצוא את מקור האור, שם הכל משתנה, רק המקור הוא הקבוע - האמת
עכשיו העדשה "אני" צריכה להבין שהיא לא אמיתית ולכן לא יכולה למצוא את המקור של עצמה, לכן עליה לוותר לגמרי על כל הנסיונות ול-ע-צ-ו-ר-!
בד"כ היא מבינה את זה רק לאחר שהתייאשה מכל חיפוש אפשרי בכל כיוון אפשרי- ועד שזה יקרה אנחנו נדונים להמשיך לסבול... ומי שעדיין נהנה מהאשלייה כנראה שיאלץ להמתין עד שגם הוא יתחיל לסבול... ורק אחרי זה יתחיל לחפש... ורק אחרי זה יתייאש... כי "אני" מזוייף לא רוצה לעצור, זה ממש בניגוד לכל יצר בסיסי של כל דבר בחיים שרוצה להמשיך להתקיים... כל עוד הוא אוהב את קיומו למה שהוא יפסיק ?
זה לא שאי אפשר לעצור בכל רגע ולהיות מואר
זה פשוט לחלוטין מנוגד לאינטרס שלנו כל עוד אנו (המקור) מזוהים עם אותו "אני" (העדשה) ...
וכל עוד אנחנו באשלייה אנחנו כל הזמן מנסים להשיג משהו מחוץ לנו
בואו נניח שיש מרכז שממנו יוצא אור - פנס בקיצור
מתישהו האור שיוצא מהפנס הלביש על עצמו עדשה שאותה הוא מזהה עכשיו כ"אני" וזהו אני אישי, אגו, מסיכה, דמות דמיונית...
עכשיו אנחנו מזוהים לגמרי עם ה"עדשה" הזו אז אנחנו לא מסוגלים לראות אותה כמו שגלגל העין לעולם לא יכול לראות את עצמו אבל בגלל האמונה שזה אנחנו אז אנחנו מחפשים תמיד בכיוון החוצה, בכיוון אליו זורם האור, ושם לא ניתן למצוא את מקור האור, שם הכל משתנה, רק המקור הוא הקבוע - האמת
עכשיו העדשה "אני" צריכה להבין שהיא לא אמיתית ולכן לא יכולה למצוא את המקור של עצמה, לכן עליה לוותר לגמרי על כל הנסיונות ול-ע-צ-ו-ר-!
בד"כ היא מבינה את זה רק לאחר שהתייאשה מכל חיפוש אפשרי בכל כיוון אפשרי- ועד שזה יקרה אנחנו נדונים להמשיך לסבול... ומי שעדיין נהנה מהאשלייה כנראה שיאלץ להמתין עד שגם הוא יתחיל לסבול... ורק אחרי זה יתחיל לחפש... ורק אחרי זה יתייאש... כי "אני" מזוייף לא רוצה לעצור, זה ממש בניגוד לכל יצר בסיסי של כל דבר בחיים שרוצה להמשיך להתקיים... כל עוד הוא אוהב את קיומו למה שהוא יפסיק ?
זה לא שאי אפשר לעצור בכל רגע ולהיות מואר
זה פשוט לחלוטין מנוגד לאינטרס שלנו כל עוד אנו (המקור) מזוהים עם אותו "אני" (העדשה) ...
