secretname
New member
אנא הביעו דעתכם
שלום לכולם, אני בחורה לסבית ויש לי חברה צעירה (בת 19) מזה כשנתיים. יש לציין כי גילה לא מהווה בעיה, היא מאוד בוגרת. חצי שנה לאחר שהתחלנו במערכת היחסים שלנו גיליתי כי היא ניהלה רומן אסור עם מורה נשואה מהתיכון בו היא למדה. הקשר בניהן התחיל כשהיא עוד היתה ממש ילדה ובזמנו הקשר היה אפלטוני. עם הזמן, כאשר חברתי גילתה את נטיותיה המיניות, כך אותה המורה "שמחה" לגלות אותן יחד איתה. למרות הקשר החולני שהיה, חברתי המשיכה לנסות למצוא לה מישהי אחרת ואכן היו לה מספר חברות. כל זאת, כאשר במקביל אותה מורה נמצאת ברקע וטוענת שחברתי בגדה בה. לאחר ה"גילוי המרעיש" ניהלתי שיחה רצינית עם חברתי והוסכם בנינו כי אין מקום לאותה מורה בחיינו. לעניות דעתי האישה ההיא עשתה מעשה אסור ושלא מקובל בשום אתיקה מקצועית. חברתי היתה אז ילדה בגיל ההתבגרות וללא ספק היתה חומר ביד היוצר של אותה המורה. לאחר תקופה של כשנה החלו שוב שיחות ביני ובין זוגתי לגבי אותה המורה. חברתי טענה כי היא היתה שמחה להישאר חברה עם אותה המורה וכי בכל זאת היא מלאה תפקיד חשוב בחייה (עזרה לה להתמודד עם כל תקופת ההתבגרות הלא קלה...). אני הבעתי את התנגדותי ואת אי שביעות רצוני, אך זה לא עזר לי. אני חייבת לציין שאני לא מאמינה באיסור מפורש על קשר בין ידידים/חברים. אך במקרה הזה הרגשתי מאוד מאויימת וניתן להוסיף על זה גם את תחושתי כי זהו קשר מאוד חולני, אשר חששתי שישפיע על מערכת היחסים שלי עם חברתי. לא עזרו כל הדיונים ולא שינה כמה זה הרגיש לי רע, חברתי הודיעה לי כי היא מעוניינת בכל זאת בחידוש הקשר ובשמירה על הקשר בניהן. תגובתי, בסופו של דבר, היתה כי אנסה להשלים עם זה, כל עוד אכן לא נשארו רגשות רומנטיים כלפי אותה מורה. במשך תקופה לא קצרה, בה חודש הקשר בניהן, הרגשתי רע, אך עשיתי כל מאמץ כדי לא להקשות. אפילו במקרים מסויימים עודדתי את חברתי להתייעץ עם אותה האישה וניתן לומר שהצלחתי להשלים עם זה ולחיות עם זה. שנה וחצי מתחילת הקשר שלי עם חברתי, חברתי ואותה המורה בקשר טלפוני, הכל כביכול "בסדר" עד שאותה המורה מתקשרת אלי ומבקשת לנהל איתי שיחה פנים מול פנים. חברתי ממש התעקשה שזה לא יקרה, וכשניסיתי ליצור מפגש משותף זה אף פעם לא יצא (ולא במקרה מסתבר). אותה המורה סיפרה לי למשל, שהן לא רק מנהלות קשר טלפוני, כי אם גם יצא להן להיפגש לא פעם. ניהלתי ויכוח סוער מול חברתי שאמרה לי כי פחדה לספר לי מחשש שאעזוב אותה. מחשש שזה יפגע בי. מהפחד מהתגובה שלי. הסכמתי לתת לה הזדמנות אחרונה, למרות שהאמון שלי בה נהרס כליל. בשיא הסיפור, אותה מורה דיברה איתי בטלפון וגרמה לי להבין כי מתנהלת מערכת יחסים כלשהי בין חברתי ובינה. עוד באותו הלילה פגשתי את המורה, ישבנו כמה שעות ודיברנו. הבנתי כי היו בניהן יחסי מין ויחסים רומנטיים (אומנם מסובכים), אך כל זאת בזמן שאני הייתי בקשר עם חברתי! אמרתי לחברתי כי אין בכוונתי להמשיך ולהיות איתה וכי אני נפרדת ממנה. הכאב והסבל היו כ"כ חזקים, אבל מה שהכי הפריע לי זה שבמשך שנה וחצי בעצם ניהלתי מערכת יחסים עם אדם שבכלל לא הכרתי במובן מסויים. שנה וחצי היא ניהלה איתה ועם עוד מישהי במקביל מערכת יחסים! לאחר דרמות רבות, הסכמתי לתת עוד צ'אנס (ואודה אם לא תשפטו אותי כ"כ מהר), זאת לאחר שנוהלה שיחת טלפון בין שלושתינו, וחברתי ואותה מורה הסכימו שאין מקום להמשך הקשר בניהן יותר. לעולם לא. עברו מספר חודשים מאז. עדיין לא הצלחתי לעבור/לשכוח או לסלוח. אין לי ביטחון בבת זוגתי ובטח שלא אמון. חברתי הסבירה לי בלי הפסקה כי היא לא אותו האדם. כי אותה המורה "שלטה" עליה ביד רמה, וכל הקשר שלהן היה עפ"י המשיכה בחוטים של אותה המורה. יותר מזה, התייעצתי עם פסיכולוג שטען כי יחסים שכאלה אכן יכולים להיות מאוד הרסניים, ולא סתם יש על זה איסור בחוק. אותה מורה, לא משנה מה טיב מערכת היחסים, תמיד תישאר מורה בשביל חברתי ותמיד יהיה לה כוח מסויים עליה. הוא עוד אמר לי, שזה עדיין לא אומר שחברתי אכן אדם בוגדני או שהיא לא אוהבת אותי, כל זאת, שוב, מאחר ומדובר בסוג קשר מאוד שונה, מאוד קשה ומאוד כוחני. עד היום חברתי לא יכולה לתת לי תשובה מספקת כשאני שואלת אותה מדוע היא העבירה אותי את זה. גם כשאני מסבירה לה שאני יוצאת מתוך נקודת הנחה שלא היה לה את הכוח לעמוד מול אותה המורה. עדיין, מדוע להעביר אותי את כל זה? מדוע לשקר? ואיך זה בדיוק מסתדר עם התוכניות לעתיד שהיא כ"כ דיברה איתי עליהן? אודה לכל מי שיביע דעתו בעניין, רק הייתי מבקשת מכם שלא לתת יחס מיוחד לעובדה שאנחנו לסביות, אין לזה משמעות במקרה הזה. בנוסף, אני מודה, יש לי בעיה, אני מפחדת לעזוב אותה. אני מפחדת להיות לבד. ואני גם ממש לא מסוגלת לחשוב על לעשות לה רע. כנראה שאני באמת אוהבת אותה אם כך אני חושבת אחרי כל מה שקרה. אשמח לשמוע כל דיעה! שיהיה לילה טוב, ותודה
שלום לכולם, אני בחורה לסבית ויש לי חברה צעירה (בת 19) מזה כשנתיים. יש לציין כי גילה לא מהווה בעיה, היא מאוד בוגרת. חצי שנה לאחר שהתחלנו במערכת היחסים שלנו גיליתי כי היא ניהלה רומן אסור עם מורה נשואה מהתיכון בו היא למדה. הקשר בניהן התחיל כשהיא עוד היתה ממש ילדה ובזמנו הקשר היה אפלטוני. עם הזמן, כאשר חברתי גילתה את נטיותיה המיניות, כך אותה המורה "שמחה" לגלות אותן יחד איתה. למרות הקשר החולני שהיה, חברתי המשיכה לנסות למצוא לה מישהי אחרת ואכן היו לה מספר חברות. כל זאת, כאשר במקביל אותה מורה נמצאת ברקע וטוענת שחברתי בגדה בה. לאחר ה"גילוי המרעיש" ניהלתי שיחה רצינית עם חברתי והוסכם בנינו כי אין מקום לאותה מורה בחיינו. לעניות דעתי האישה ההיא עשתה מעשה אסור ושלא מקובל בשום אתיקה מקצועית. חברתי היתה אז ילדה בגיל ההתבגרות וללא ספק היתה חומר ביד היוצר של אותה המורה. לאחר תקופה של כשנה החלו שוב שיחות ביני ובין זוגתי לגבי אותה המורה. חברתי טענה כי היא היתה שמחה להישאר חברה עם אותה המורה וכי בכל זאת היא מלאה תפקיד חשוב בחייה (עזרה לה להתמודד עם כל תקופת ההתבגרות הלא קלה...). אני הבעתי את התנגדותי ואת אי שביעות רצוני, אך זה לא עזר לי. אני חייבת לציין שאני לא מאמינה באיסור מפורש על קשר בין ידידים/חברים. אך במקרה הזה הרגשתי מאוד מאויימת וניתן להוסיף על זה גם את תחושתי כי זהו קשר מאוד חולני, אשר חששתי שישפיע על מערכת היחסים שלי עם חברתי. לא עזרו כל הדיונים ולא שינה כמה זה הרגיש לי רע, חברתי הודיעה לי כי היא מעוניינת בכל זאת בחידוש הקשר ובשמירה על הקשר בניהן. תגובתי, בסופו של דבר, היתה כי אנסה להשלים עם זה, כל עוד אכן לא נשארו רגשות רומנטיים כלפי אותה מורה. במשך תקופה לא קצרה, בה חודש הקשר בניהן, הרגשתי רע, אך עשיתי כל מאמץ כדי לא להקשות. אפילו במקרים מסויימים עודדתי את חברתי להתייעץ עם אותה האישה וניתן לומר שהצלחתי להשלים עם זה ולחיות עם זה. שנה וחצי מתחילת הקשר שלי עם חברתי, חברתי ואותה המורה בקשר טלפוני, הכל כביכול "בסדר" עד שאותה המורה מתקשרת אלי ומבקשת לנהל איתי שיחה פנים מול פנים. חברתי ממש התעקשה שזה לא יקרה, וכשניסיתי ליצור מפגש משותף זה אף פעם לא יצא (ולא במקרה מסתבר). אותה המורה סיפרה לי למשל, שהן לא רק מנהלות קשר טלפוני, כי אם גם יצא להן להיפגש לא פעם. ניהלתי ויכוח סוער מול חברתי שאמרה לי כי פחדה לספר לי מחשש שאעזוב אותה. מחשש שזה יפגע בי. מהפחד מהתגובה שלי. הסכמתי לתת לה הזדמנות אחרונה, למרות שהאמון שלי בה נהרס כליל. בשיא הסיפור, אותה מורה דיברה איתי בטלפון וגרמה לי להבין כי מתנהלת מערכת יחסים כלשהי בין חברתי ובינה. עוד באותו הלילה פגשתי את המורה, ישבנו כמה שעות ודיברנו. הבנתי כי היו בניהן יחסי מין ויחסים רומנטיים (אומנם מסובכים), אך כל זאת בזמן שאני הייתי בקשר עם חברתי! אמרתי לחברתי כי אין בכוונתי להמשיך ולהיות איתה וכי אני נפרדת ממנה. הכאב והסבל היו כ"כ חזקים, אבל מה שהכי הפריע לי זה שבמשך שנה וחצי בעצם ניהלתי מערכת יחסים עם אדם שבכלל לא הכרתי במובן מסויים. שנה וחצי היא ניהלה איתה ועם עוד מישהי במקביל מערכת יחסים! לאחר דרמות רבות, הסכמתי לתת עוד צ'אנס (ואודה אם לא תשפטו אותי כ"כ מהר), זאת לאחר שנוהלה שיחת טלפון בין שלושתינו, וחברתי ואותה מורה הסכימו שאין מקום להמשך הקשר בניהן יותר. לעולם לא. עברו מספר חודשים מאז. עדיין לא הצלחתי לעבור/לשכוח או לסלוח. אין לי ביטחון בבת זוגתי ובטח שלא אמון. חברתי הסבירה לי בלי הפסקה כי היא לא אותו האדם. כי אותה המורה "שלטה" עליה ביד רמה, וכל הקשר שלהן היה עפ"י המשיכה בחוטים של אותה המורה. יותר מזה, התייעצתי עם פסיכולוג שטען כי יחסים שכאלה אכן יכולים להיות מאוד הרסניים, ולא סתם יש על זה איסור בחוק. אותה מורה, לא משנה מה טיב מערכת היחסים, תמיד תישאר מורה בשביל חברתי ותמיד יהיה לה כוח מסויים עליה. הוא עוד אמר לי, שזה עדיין לא אומר שחברתי אכן אדם בוגדני או שהיא לא אוהבת אותי, כל זאת, שוב, מאחר ומדובר בסוג קשר מאוד שונה, מאוד קשה ומאוד כוחני. עד היום חברתי לא יכולה לתת לי תשובה מספקת כשאני שואלת אותה מדוע היא העבירה אותי את זה. גם כשאני מסבירה לה שאני יוצאת מתוך נקודת הנחה שלא היה לה את הכוח לעמוד מול אותה המורה. עדיין, מדוע להעביר אותי את כל זה? מדוע לשקר? ואיך זה בדיוק מסתדר עם התוכניות לעתיד שהיא כ"כ דיברה איתי עליהן? אודה לכל מי שיביע דעתו בעניין, רק הייתי מבקשת מכם שלא לתת יחס מיוחד לעובדה שאנחנו לסביות, אין לזה משמעות במקרה הזה. בנוסף, אני מודה, יש לי בעיה, אני מפחדת לעזוב אותה. אני מפחדת להיות לבד. ואני גם ממש לא מסוגלת לחשוב על לעשות לה רע. כנראה שאני באמת אוהבת אותה אם כך אני חושבת אחרי כל מה שקרה. אשמח לשמוע כל דיעה! שיהיה לילה טוב, ותודה