אמ.....
היי! D: אני ליסה, אני בת 14 ואני קוראת פה ושם. אני מאוד אוהבת להתעסק בעיניין חינוך והורות. אני והוריי תמיד מדברים בגלויי, אוהבים לדבר כמבוגרים על נושאי עולם וסתם, לתשכל אחד מין השני. אני חושבת שחינוך הוריי הוא חינוך טוב, ולכן, החלטתי לחשוב מעט. האם חינוך שהוא פועל על ידי כוח\הענשה\כעס באמת פותר? זאת אומרת, אני יודעת שזה בשביל שהילד יבין ובשביל שהוא יקבל אישיות יותר בונה כדי להבדיל מה טוב ומה גורם לרע, אבל מה? אני והוריי מדברים אחד עם השני בלא כעס ושלווה מאז היותי בת 6. משום מה, אני מתחילה להבין דברים. למה הילד מובך לדבר עם ההורה שלו, למה הוא מתחיל למרוד.... המרידה לצד ההורים היא לא ממש גיל ההתבגרות או הורמנים אלא משהו אחר... משום מה, הילד מנסה להראות להורה שלו שהוא אחראי ויודע להשלכות. דיברתי על כך עם אמא שלי והגעתי למסקנה שהורים מפנים את הילדים לעוד תפנית יותר הגנתית בשביל ללמד את הילד מה טוב ומה לא. ככה הילד יודע מה ההצעה. אבל הורים רבים משתמשים בדבר לא טוב הנקרא לצעוק על הילד ולהגיד לו "שתגדל, תבין". למה אי אפשר להסביר ברגע זה? כאשר אני מגיעה להחלטה, אני מתייעצת בעיקר עם אימי (חברתי- עד כמה שהיא מזכירה לי זאת) והיא מביאה אותי לשני מצבים. למשל, כיום, בימים הקרובים הנני הולכת לעשות קעקוע. שאלתי את אמא שלי, האם היא מסכימה, והיא ענתה שכן אבל קודם, אני צריכה להיות בטוחה. היום, שניקינו את הבית, שאלתי אותה למה היא ענתה בחיוב כל כך מהר ולא חשבה על זה. היא ענתה, שזוהי ההחלטה שלי, והיא יודעת שאחשוב על כך לעומק. מה שכן, לחלק הזה, הגעתי למסקנה נוספת. תהיו חברים של ילדיכם, תתענינו בדברים שלהם ברצינות ולא למשחק ותדברו איתם על דברים שהם אוהבים. כך, יקרה מצב שהם יתענינו בהרבה דברים שאתה אוהבים. למה הילד מובך? הילד מובך מהרבה דברים שונים. בעיקר, שמגיע לגיל ההתבגרות, קשה לשאול את הוריו שאלות. בבקשה, אל תפצו את פיכם לעולם ותגלו לכולם שהילדה שלכם יש חזה מושלם או דברים דומים. תבדילו בבקשה, בין דברים פרטיים בשבילהם. לא כל מה שטוב לפרטיות שלכם, דומה לשלהם. תפנו אליהם, תזכירו להם שוב ושוב שהם יכולים לדבר איתכם גלויות ושתשמרו על סודם אם הם רוצים. מקרי וויכוחים נוצרים מעוד דברים. בדרך כלל, זה בגלל שההורים כועסים שהילד שלהם עשה טעות. שילדו שלו, עשה טעות והוא חייב לתפקד בנורמה (אצל רוב ההורים, אני בטוחה) הילד שלכם עשה משהו מבלי לשאול אותכם? אולי החל לעשן או...לקחת סמים? אולי זה בכלל פעם ראשונה והוא ילד שרק מתעניין? דברו איתו. שתפו עימו חוויות שלכם ואולי תסבירו לו על ההשלכות בשלווה. קראתי כאן מקרה שילד בן 9 החל לשקר. זה מעניין באמת, כי ילד בן 9 בגיל כזה.....מתחיל לשקר? ילדים משקרים ברגע של אי ביטחון מול הוריהם. אולי בגיל כזה, הוא בשדה קרב מול הוריו והוא מפחד לצעוד לעברם עם דגל לבן? לא משנה גילנו, אנחנו נשאר ילדים קטנים שלכם, ילדים שפוחדים לגלות את האמת מול היצור הגבוה והמבוגר שעומד לצעוק בקולי קולות באוזני הילד. ילדים עושים טעויות. תזכרו, זה מה שמלמד אותנו לא לעשות. כמו למשל: תגידו לילד קטן לא לגעת בתנור, ברור שהוא ילך לגעת. לא יעזור עד כמה תהדפו את ידו הרכה מין פתח התנור, הוא עדיין יגע. אההההה עכשיו הגענו לחלק המותח! מוחו של הילד הבין, כי כאשר נגע בתנור, זה חם! זה כואב! וזה אסור! הגוף מפחד פיזית, אז שגם יפחד נפשית. שוב, אני מביאה כאן את משפט המפתח: תדברו עם הילדים. תעזרו להם. תהיו איתם. זה ישתלם. זהו להיום. רק רציתי לשתף אותכם במה שאני חושבת שהוא אולי נכון ואולי יעזור לחלק מההורים הנחמדים פה.
היי! D: אני ליסה, אני בת 14 ואני קוראת פה ושם. אני מאוד אוהבת להתעסק בעיניין חינוך והורות. אני והוריי תמיד מדברים בגלויי, אוהבים לדבר כמבוגרים על נושאי עולם וסתם, לתשכל אחד מין השני. אני חושבת שחינוך הוריי הוא חינוך טוב, ולכן, החלטתי לחשוב מעט. האם חינוך שהוא פועל על ידי כוח\הענשה\כעס באמת פותר? זאת אומרת, אני יודעת שזה בשביל שהילד יבין ובשביל שהוא יקבל אישיות יותר בונה כדי להבדיל מה טוב ומה גורם לרע, אבל מה? אני והוריי מדברים אחד עם השני בלא כעס ושלווה מאז היותי בת 6. משום מה, אני מתחילה להבין דברים. למה הילד מובך לדבר עם ההורה שלו, למה הוא מתחיל למרוד.... המרידה לצד ההורים היא לא ממש גיל ההתבגרות או הורמנים אלא משהו אחר... משום מה, הילד מנסה להראות להורה שלו שהוא אחראי ויודע להשלכות. דיברתי על כך עם אמא שלי והגעתי למסקנה שהורים מפנים את הילדים לעוד תפנית יותר הגנתית בשביל ללמד את הילד מה טוב ומה לא. ככה הילד יודע מה ההצעה. אבל הורים רבים משתמשים בדבר לא טוב הנקרא לצעוק על הילד ולהגיד לו "שתגדל, תבין". למה אי אפשר להסביר ברגע זה? כאשר אני מגיעה להחלטה, אני מתייעצת בעיקר עם אימי (חברתי- עד כמה שהיא מזכירה לי זאת) והיא מביאה אותי לשני מצבים. למשל, כיום, בימים הקרובים הנני הולכת לעשות קעקוע. שאלתי את אמא שלי, האם היא מסכימה, והיא ענתה שכן אבל קודם, אני צריכה להיות בטוחה. היום, שניקינו את הבית, שאלתי אותה למה היא ענתה בחיוב כל כך מהר ולא חשבה על זה. היא ענתה, שזוהי ההחלטה שלי, והיא יודעת שאחשוב על כך לעומק. מה שכן, לחלק הזה, הגעתי למסקנה נוספת. תהיו חברים של ילדיכם, תתענינו בדברים שלהם ברצינות ולא למשחק ותדברו איתם על דברים שהם אוהבים. כך, יקרה מצב שהם יתענינו בהרבה דברים שאתה אוהבים. למה הילד מובך? הילד מובך מהרבה דברים שונים. בעיקר, שמגיע לגיל ההתבגרות, קשה לשאול את הוריו שאלות. בבקשה, אל תפצו את פיכם לעולם ותגלו לכולם שהילדה שלכם יש חזה מושלם או דברים דומים. תבדילו בבקשה, בין דברים פרטיים בשבילהם. לא כל מה שטוב לפרטיות שלכם, דומה לשלהם. תפנו אליהם, תזכירו להם שוב ושוב שהם יכולים לדבר איתכם גלויות ושתשמרו על סודם אם הם רוצים. מקרי וויכוחים נוצרים מעוד דברים. בדרך כלל, זה בגלל שההורים כועסים שהילד שלהם עשה טעות. שילדו שלו, עשה טעות והוא חייב לתפקד בנורמה (אצל רוב ההורים, אני בטוחה) הילד שלכם עשה משהו מבלי לשאול אותכם? אולי החל לעשן או...לקחת סמים? אולי זה בכלל פעם ראשונה והוא ילד שרק מתעניין? דברו איתו. שתפו עימו חוויות שלכם ואולי תסבירו לו על ההשלכות בשלווה. קראתי כאן מקרה שילד בן 9 החל לשקר. זה מעניין באמת, כי ילד בן 9 בגיל כזה.....מתחיל לשקר? ילדים משקרים ברגע של אי ביטחון מול הוריהם. אולי בגיל כזה, הוא בשדה קרב מול הוריו והוא מפחד לצעוד לעברם עם דגל לבן? לא משנה גילנו, אנחנו נשאר ילדים קטנים שלכם, ילדים שפוחדים לגלות את האמת מול היצור הגבוה והמבוגר שעומד לצעוק בקולי קולות באוזני הילד. ילדים עושים טעויות. תזכרו, זה מה שמלמד אותנו לא לעשות. כמו למשל: תגידו לילד קטן לא לגעת בתנור, ברור שהוא ילך לגעת. לא יעזור עד כמה תהדפו את ידו הרכה מין פתח התנור, הוא עדיין יגע. אההההה עכשיו הגענו לחלק המותח! מוחו של הילד הבין, כי כאשר נגע בתנור, זה חם! זה כואב! וזה אסור! הגוף מפחד פיזית, אז שגם יפחד נפשית. שוב, אני מביאה כאן את משפט המפתח: תדברו עם הילדים. תעזרו להם. תהיו איתם. זה ישתלם. זהו להיום. רק רציתי לשתף אותכם במה שאני חושבת שהוא אולי נכון ואולי יעזור לחלק מההורים הנחמדים פה.