ועכשיו אני בשיר שמוקדש לכולכם
ואפתח בסיפור קצר: לפני כמה ימים, בעוד אלאדין נוהג בהנאה בטרנטה שלו (בתקופה הטובה שעוד היה קצת אוויר בגלגל האחורי), אלאדין פותח את הרדיו על תוכניתו האהובה "ורדה רזיאל ז´קונט", אך אויה - הרדיו מכוון ל"ארבע אחרי הצהרים". לפני שאלאדין מספיק לשלוח את האצבע ולהחליף תחנה הוא שומע מתוך הרמקולים את השיר הקווירי של המילניום (שעבר). לאחר מספר בירורים, התברר לאלדין שקול הפעמונים החורק שייך לאילנית והשיר נקרא "שיר בארבע בתים" (ותודה לא/נשי פורום מוזיקה ישראלית). להנאתכם, בית מהשיר. הזמרת שרה ברגש אכזבה את השורות הבאות (שימו לב לקמצים ב- "ך"): "בדרכי עפר רדפתי אחריךָ אך החיילים קסמו לךָ יותר" Like, oh my god - היא מאוהבת בגיי טוטאלי. והיא ממשיכה: "בפיהם יפה אתה מאין כמוך" לא מספיק שהגיי בורח ממנה, החיילים מבצעים בו מין אוראלי מול עיניה המשתאות. ובשורה האחרונה של הבית נחשפת האמת: "עד מתי שירי מפני תסתתר?" כן כן - אילנית הייתה מאוהבת בחבר הכנסת ויצמן שירי (ולכל הילדים - כן, יש אחד כזה) והיא עשתה לו אאוטינג של הלייף! רצ"ב לינק לשיר המלא (ארבע בתים - כשאהוד מנור מבטיח משהו בכותרת, הוא מקיים).
!!! בבתים אלה מתגלה שאותו שירי הוא גם פדופיל פעיל: "בשדה ירוק רדפתי אחריךָ אך הילדים קסמו לךָ יותר"