אמת/שקר
טוב, אז הבנתי שרץ פה מדי פעם משחק אמת/שקר שכזה (נכנסתי לפורום הזה היום בפעם הראשונה), אז החלטתי גם להצטרף. מי יודע, אולי אני אפיל אתכם
: 1. בחודש דצמבר לפני שנתיים טסתי לפראג עם החבר שלי (שהיום הוא האקס שלי... נקרא לו א. ). הטיסה המריאה ב-5 בבוקר, לכן החלטנו שהוא יבוא אלי ערב קודם לכן ובלילה אבא שלי יסיע אותנו לשדה, וכך היה. בלילה, אצלי בבית, ישבנו מול המחשב שלי והראיתי לו כל מיני תמונות מהמצלמה הדיגיטלית שלי. באמצע הגעתי לסדרת תמונות שלי עם המשפחה שלי במסעדה מאחד מימי ההולדת הקודמים שלי. העברתי את התמונות מהר, בגלל חוסר עניין לציבור, ואז א. אמר "רגע רגע, תחזור שנייה אחורה...". לא הבנתי מה הוא רוצה אבל חזרתי לתמונה שהוא ביקש לראות. תמונה שלי, של אחי הגדול ושל אמא שלי. ואז הוא אמר: "זה אחיך הגדול? קוראים לו ש..?" הוא אמר את השם הפרטי שלו, ולהפתעתי הגמורה הוא צדק. שאלתי אותו מהיכן הם מכירים והוא התחמק מתשובה. הבהרתי לו שלא כדאי שנטוס בעוד כמה שעות לפראג כשהוא מסתיר ממני מידע כזה, ואחרי דקות ארוכות של סחיטה (מינית... לא, סתאם
) הוא סיפר לי שהוא שכב עם אחי לפני כמה שנים. פעמיים. 2. באותה טיסה לפראג התברר שכאשר אלוהים חילק לאנשים את חוש הכיוון, חברי א. התחבא מתחת לשטיח. גם את הדרך מהמלון לסאבוואי (143 מטר בדיוק) לקח לו 3 ימים ללמוד בע"פ (אני סתם משמיץ אותו.. הוא ממש חמוד
). לכן אני, בתור יוצא חוג סיירות ותיק (של החברה להגנת הטבע... אלא מה?
), כזה שניווט בהרים הכי גבוהים במדינה (מי אמר לעלות על התבור.. מי?!
) לקחתי את המפה ואת משימת הניווט עלי. במשך שלושה ימים הכל דפק כמו שצריך עד ליום הרביעי, האחרון של הטיול. ה-
שלנו הייתה אחה"צ והחלטנו לצאת לסיבוב אחרון של בוקר בעיר. ירדנו במרכז העיר והתחלנו ללכת. נעצרתי ליד אחד מחלונות הראווה (היו שם נעלים שתפסו את העין שלי) וכשהסתובבתי בחזרה א. נעלם
. תארתי לעצמי שהוא בטח נכנס לאחת החנויות וחיכיתי בחוץ כמו ילד טוב. דקה, שתיים, חצי שעה והוא לא חוזר. נכנסתי ללחץ. התחלתי לבדוק ברחובות מסביב ובכל החנויות, לא א. ולא נעליים (אחחח, למה לא קניתי את הנעליים ההן... ). הטיסה מתקרבת ואני אובד עצות. החלטתי לחזור למלון, אולי הוא מחכה לי שם. אבל הוא לא היה שם. ניגשתי לפקיד הקבלה בלובי כדי להתייעץ איתו. תוך כדי דיבור עם הפקיד הטלפון בקבלה מצלצל. הפקיד אומר לי להמתין שנייה ועונה. ומי על הקו? ניחשתם יפה. א. איכשהו הוא איבד אותי, לא היה לו מושג איפה הוא אז הוא נכנס לאחת החנויות, סיפר למוכר את הסיפור והמוכר הסביר לו איך להגיע לתחנת המשטרה הקרובה (אני עד עכשיו מתפלא איך הוא הגיע לשם בלי שמישהו יוביל אותו) ומהמשטרה התקשרו למלון כדי לחפש אותי. נסעתי לשם ולקחתי אותו חזרה למלון. את הטיסה, מן הסתם פספסנו. היינו צריכים לשלם על עוד לילה במלון ולמחרת בערב טסנו ארצה
. מה שבטוח, היה מצחיק
טוב, אז הבנתי שרץ פה מדי פעם משחק אמת/שקר שכזה (נכנסתי לפורום הזה היום בפעם הראשונה), אז החלטתי גם להצטרף. מי יודע, אולי אני אפיל אתכם
