אמש מול ירח מלא...

מרשמלית

New member
אמש מול ירח מלא...

אף פעם לא ביקשתי שיבינו אותי רציתי רק שיניחו לי לנפשי גם כל המילים לא יצליחו לגעת בכאב שלי...... אולי היסטריה עדיפה על שיגעון אולי להפך אבל כשהבחירה היא בין שתיהן, אני בחרתי בדמעות.... זה לא עוד בכי סתם, זה לא רק דמעות שזורמות החוצה אני לא יכולה לנשום כשזה מתפרץ.... רק ילד קטן ששברו לו את הלב בוכה כמוני- ילדה קטנה שגזלו ממנה את אהבתה...... נ
 
את מטיבה לכתוב

ואני בעד שתתחילי לאסוף את הפנינים שלך מסתבר שהכאב עוזר למוזה ליצור שירים שנוגעים בלב אני בעד שתתחילי לשמור לך את כל מה שאת כותבת בבלוג בתפוז
 

2א מאה2ה

New member
../images/Emo201.gif מרשמלית

כאב רב טמון בשירך המדהים וגם כוח חשיבה צלולה להבחין בין הדמעות .. אכן נגזלנו מאהבתנו .. את בודאי מבינה שאיש לא יניח לך לנפשך.. את הרי נפשם של המקיפים אותך . לעתים יש תוגה עמוקה בלי דמע .... לפעמים זה סתם דמעות .. אחות יקרה , לא לשוא אומרים תנוחמי מן השמים .. גם ילד קטן הבוכה על עוול שנעשה לו יעצור בעצמו ויצחק למול מתנה אחרת .. אני מאחל לך שהקב"ה ישלח לך נחמה וכוחות לראות טוב נוסף בחייך .. שתוכלי להתיק את המיקוד מהחסר אל שנשאר.. מומי.
חיבוק של עידוד
 

מרשמלית

New member
תמונות

מיסתכלת בתמונות הדמעות זולגות חושבת מחשבות פעימות הלב מתחזקות ניזכרת בחיבוקים בנשיקות בחלוקת הסודות חובקת מבטים חיוכים עד כמה החיים היו אז יפים ופתאום הופיעה העצבות ואיתה הבדידות נעלמה התמימות בלי סיבה האורות כבים חלומות מתנפצים הכל נגמר נפער לו חלל השתיקה מדברת בליבה של ילדה שכבר מזמן הפכה לאישה זקנה...... נ
 
למעלה