אמרתי לך
אמרתי לך, אל תביטי לתוך חדרי לבי, מה כבר תראי? צלקות, מאהבות נכזבות את הדימום וניקבת הדמעות. את עוד שואלת, למה אני מסתגר לפעמים בתוך שריון של צב מאוהב. * לפעמים אני כזה קוצני, לא מעונין שתשאלי לשלומי, רוצה רק להיות עם עצמי, ואת ברכוּת אופיינית, מקלפת את העלים הקוצניים, כמו ארטישוק עלה ועוד עלה מורידה, עד שאת מגיעה לליבה הפועמת באהבה.
אמרתי לך, אל תביטי לתוך חדרי לבי, מה כבר תראי? צלקות, מאהבות נכזבות את הדימום וניקבת הדמעות. את עוד שואלת, למה אני מסתגר לפעמים בתוך שריון של צב מאוהב. * לפעמים אני כזה קוצני, לא מעונין שתשאלי לשלומי, רוצה רק להיות עם עצמי, ואת ברכוּת אופיינית, מקלפת את העלים הקוצניים, כמו ארטישוק עלה ועוד עלה מורידה, עד שאת מגיעה לליבה הפועמת באהבה.