אמרות שפר - אמרות כנף

[MaYoYoMa]

אמרות שפר - אמרות כנף

שלום לכולם, מה המשמעות של "שפר" או של "כנף"? תודה מראש.

 

[ז ד ה]

נפתלי אילה שלֻחה הנֹתן אמרי שפר

(בראשית מ"ט כא).

 

[אדרם ד חולם]

הראשון מספר בראשית כמו שנאמר לפני

דברים יפים, טובים ונעימים; וקרוב יותר לפרשנות המסורתית: ברכות. הבטוי השני בעברית חדשה. לי לא ידוע מי טבע אותו ומתי הופיע לראשונה. כנף יש לה בעברית כמה מובנים שאולים. אולי כמו ציפור מעופפת? אולי משהו מהשוליים טו מן הקצה?

 

[MaYoYoMa]

אז אמרות שפר זה ברכות?

תודה רבה למשיבים... אז בעצם אמרות שפר זה ברכות ואמרות כנף זה ביטויים? שבת שלום ובטחון.

 

[מוגג]

יש כאן דוברי אכדית?

שמעתי כי באכדית או באחת מהשפות השמיות העתיקות מרי שפרי = שליח. ויש כאן משחק מילים על "נפתלי אילה שלוחה" אמרת כנף - אולי בהשאלה מכנף הבגד (אמרה היא התפר בשולי הבגד).

 

[Scarlight]

נדמה לי שבלבלת קצת

"נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר" (בראשית מט, כא) לפי HALOT המשמעות המדויקת של שֶׁפֶר לא ברורה. "אמרי שפר" מתורגם בפשיטתא (כלומר לסורית) כ-"mē'mrāšappirā" (=מילים נפלאות). המילה šipru באכדית פירושה הודעה (וממנה, דרך אגב, שאולה המילה העברית סֵפֶר), ובצורות מסוימות יש לה משמעות של "הודעת ניצחון". זה נכון שבשפות שמיות שונות יש שורשים כמו השורש האכדי šâpâru, שפירושו לשלוח הודעה, אבל למיטב ידיעתי ה-שׁ הפכה בדרך כלל ל-ס בשפות. אבל קיים גם שורש שמי אחר, שׁ-פ-ר, שפירושו "יפה", "זורח".

 

[champop]

../images/Emo62.gif תודה, החכמתי.

 

[hapax legomenon]

מי זה HALOT?

במילון בן-יהודה מבואר, ש'שפר' היא קרן האיָל (מאותו השורש נגזרות גם המילים 'שופר' ו'שפופרת'). כמוהו גורס גם קליין. בהקשר זה, מבאר קליין את 'אמרי' במובן של 'אמיר' - גבוה, נישׂא. כלומר, 'אמרי שפר' פירושו 'גובה קרניו', וכל זה ברוח תחילה הפסוק: אילה... שקרניה נישׂאות. אגב, המקבילה האכדית ל'שופר' אף היא ב-שׁ: shapparu (=עז בר). מכל השפות השמיות שיצא לי ללמוד, רק ערבית מחליפה את ה-שׁ ב-ס.

 

[Scarlight]

הממ

HALOT הוא The Hebrew and Aramaic Lexicon of the Old Testament. נכתב בידי Ludwig Koehler and Walter Baumgartner, במקור בגרמנית ותורגם אחר כך לאנגלית. אני מודע לכך, וגם ציינתי זאת, שיש הצעות רבות לפירוש המילה שֶׁפֶר. באשר להסבר המובא בבן-יהודה, העיגון שטור-סיני נותן לו בהערות - לפחות בעיניי - לא ממש משכנע. לגבי "אמיר" - HALOT ו-BDB מציינים שיש סברה כזו, אבל HALOT דוחה אותה במפורש ("loosely proposed"). מקורות אחרים מתעלמים ממנה לחלוטין. אם נחזור רגע לשֶׁפֶר, הרי שהסברה שמדובר ביופי ונועם מעוגנת הרבה יותר. כך בתרגום השבעים, בדברי הפרשנים המסורתיים וגם במחקר המודרני - Bauer-Leander (עמ' 458) וקדרי סבורים ששֶׁפֶר מהשורש שׁ-פ-ר, מלשון יופי. גם קליין משייך את שֶׁפֶר לשורש הזה, אבל הוא רואה במילה דימוי לקרן בגלל "יופיה" של הקרן. אמנם קטונתי, אבל הייתי רוצה לקבל עיגון יציב יותר לפירוש הזה. לא ממש ברור לי איך ה-ה-š במקבילה לשׁופר קשורה לענייננו. אבל אם כבר נגעת בזה - למיטב ידיעתי לא ברור אם המילה היא šapparu או sapparu (ראי ב-BDB ואצל פון זודן). וחזרה לעניין: ה-š האכדית הופכת בעברית ל-שׁ, ל-שׂ או ל-ס. האות המדויקת בעברית תלויה בעיצור הפרוטושמי המקורי ובניב האכדי שממנו עברה המילה. סֵפֶר היא דוגמה טובה למילה שבה ה-ס מקורה ב-š אכדית. לגבי š ו-s בשפות אחרות - וזאת מבלי לדעת אילו שפות שמיות למדת - גם כאן אפשר להדגים בעזרת מקבילות לסֵפֶר ולשורש ס-פ-ר: באוגריתית spr, בערבית سِفْرٌ, בערבית דרומית sfrt ("מדידה", קשור להוראה השנייה של ס-פ-ר), בארמית נוצרית 'sypr, בארמית סורית sefrā. לכל אלו מקבילים באכדית המילה šipru והשורש šâpâru. לכן, אם נשוב לדבריו של מוגג, נראה לי דחוק לומר שהשורש האכדי šâpâru, שעניינו "שליחה", קשור לשֶׁפֶר, משום שכאמור בעברית (וברוב השפות השמיות) המקבילות לשורש הזה הן ב-s.

 

[trilliane]

מזל שזה ספר לא יקר... ../images/Emo186.gif

 

[Scarlight]

בשביל זה יש ספריות ../images/Emo13.gif

אני רואה שקישרתי ל-Library Binding, אבל יש מהדורה מפוצלת לשני כרכים, עם דפים טיפה פחות איכותיים, שעולה $140.

 

[trilliane]

נו, זה כבר נשמע הרבה יותר שפוי... ../images/Emo178.gif

 

[407]

שאלה...

האם Ludwig Koehler ו-Walter Baumgartner הוציאו מילון נוסף בשם KBL? אם כן, במה הוא שונה מה- HALOT שציינת? תודה.

 

[Scarlight]

HALOT הוא המהדורה השלישית (והלאה) של KBL

 

[407]

תודה.

 

[אדרם ד חולם]

שלא להכשיל

השימוש ב"אמרי שפר" נפרס על תחום רחב. דברים יפים, דברי חכמה (יש ספר בשם זה בעניני הלכה), דברי שבח, וגם בסרקזם ובלשון סגי-נאור: דברי שטות וכשל לשון. ובנוסף חופף לעתים אמרות כנף.

 

[champop]

הסברים ומקורות לאמרות כנף

אמרות כנף, מתוך ויקיפדיה: "אמרת כנף או מימרה היא משפט שנאמר בהקשר כלשהו, נותר בזיכרון ונוהגים לצטטו. בדרך כלל יש בו עוקץ מסוים, מוסר השכל או משחק מילים". לדעתי, זהו תרגום של המושג מאנגלית "catchphrase"(שפירושה-"אמרה שנתפסה"), ובאותו הקשר גם בעברית - "אמרה שעשתה לה כנפיים", כלומר שהציבור "תפס" אותה. רק להודות על האמת, אין לי מושג מה המקור של זה, ואולי גם 'אמרות כנף' היא סוג של אמרת כנף בעצמה(אולי אם מישהו יודע מה המקור של המושג באנגלית, יוכל לעזור לנו יותר לברר את מקור המילה באמת)... את אמרות שפר הסבירו והביאו מקורות. בהצלחה,

 

[r o r o r o]

תופסת עמודים

לא הצלחתי לאתר את מקורה של catchphrase אבל מצאתי את המקור של catchword ואני משער שהמילה הראשונה היא מעין "הרחבה" שלה. לפי המילון האטימולוגי, catchword היא המילה הראשונה בעמוד הבא המודפסת בקטן בסוף העמוד שלפניו, על מנת לסייע למקריא לשמור על רצף הקריאה. מכאן התפתחה המשמעות למילה שחוזרים עליה וזוכרים אותה, ובקיצור - "מילה שתופסת". למיטב זכרוני הדבר קיים גם בספרי התנ"ך - מישהו יודע מה המונח בעברית?

 

[champop]

מינוח עברי

לפי מילון מורפיקס, CatchWord פירושה סיסמה\מילת קוד. דווקא בניגוד למחשבתי, את המונח שנשכח ממני מצאתי דווקא באתר האקדמיה(בדרך-כלל אני לא מוצא שם מה שאני מוצא). מדובר על מִלַּת אִכּוּן(בעבר דובר על מִלַּת אֲחִיזָה, אך ב-2003 הוחלט על מִלַּת אִכּוּן). מורפיקס מתרגם, משום מה, 'אמרת כנף' כCatchword, אבל כשמחפשים Catchword הוא מראה, כפי שכתבתי - סיסמה\מילת קוד, לעומת זאת כשמחפשים catchphrase הוא אומר 'אמרת כנף', כמו שטענתי בתחילה. קצת מקורות על Catchphrase: