אמנם קצת באיחור...
שבוע שעבר אני מתעורר כהרגלי לעבודה. השעה היא 05:45. אני שוכב במיטה ומנסה להתאפס על עצמי ולקום ופתאום הטלפון מצלצל. "אתה בעבודה?" שואל חבר. "לא.אני מתעורר..." אני עונה. "יש לי נחש בשבילך..." הוא מפטיר ואני כבר עומד ומחפש את החלוק. תוך שלוש דקות אני כבר בחוץ ,לבוש בחלוק,מעשן סיגריה ומושך מבטים מאנשים שעוברים לידי בדרך לעבודה. החבר שעובד כבוקר קיבל אותו משומר הלילה שתפס אותו עם בקבוק טמפו ריק. אני מקבל את הבקבוק ומיד מזהה עין חתול חברבר . אחד הגדולים שראיתי . לחצנו ידיים,הוא נסע לדרכו ואני חזרתי הביתה. בהפסקת הבוקר קפצתי לצלם כמה תמונות ועשיתי כמה טלפונים. בסופו של דבר,עבר הנחש לגן החיות בקרית מוצקין לרשותו של תומר.
שבוע שעבר אני מתעורר כהרגלי לעבודה. השעה היא 05:45. אני שוכב במיטה ומנסה להתאפס על עצמי ולקום ופתאום הטלפון מצלצל. "אתה בעבודה?" שואל חבר. "לא.אני מתעורר..." אני עונה. "יש לי נחש בשבילך..." הוא מפטיר ואני כבר עומד ומחפש את החלוק. תוך שלוש דקות אני כבר בחוץ ,לבוש בחלוק,מעשן סיגריה ומושך מבטים מאנשים שעוברים לידי בדרך לעבודה. החבר שעובד כבוקר קיבל אותו משומר הלילה שתפס אותו עם בקבוק טמפו ריק. אני מקבל את הבקבוק ומיד מזהה עין חתול חברבר . אחד הגדולים שראיתי . לחצנו ידיים,הוא נסע לדרכו ואני חזרתי הביתה. בהפסקת הבוקר קפצתי לצלם כמה תמונות ועשיתי כמה טלפונים. בסופו של דבר,עבר הנחש לגן החיות בקרית מוצקין לרשותו של תומר.
