אמנם לא בד"צ...

תשובה מפי אתאיסטית....

עד כמה שידוע לי, זהו חג הסטורי ולא מהתנ"ך. אבל... כשמברכים על הנרות, צריך לשים כיפה... (לא להרביץ לי... אמרתי צריך... לא אמרתי תשים...
)
 

ב מ ב י

New member
אני אוכל בדץ

ולא עברתי שטיפת מוח ולא שטיפת קיבה זו הערה מעליבה ונמוכה
 

גליתושש

New member
קרן קיימת

אני חוויתי מקרה דומה לזה. לפני כחודש בערך, הלכתי לסופרמרקט עם בנותיי, לפתע ראיתי ילדה קטנה כבת 5 עם אימה, מתחננת לאימה שתקנה לה ביצת קינדר. האמא החלה לצעוק: אני לא קונה לך.. הילדה בכתה, ואף השתטחת על הרצפה, האמא החלה להפליק לה בטוסיק. הילדה המשיכה לצרוח, והאמא שוב: את לא מבינה, אין לי כסף מיותר ..... הייתי בהלם, ניגשתי לגברת ואמרתי לה: מצטערת מאד, אבל כך לא מתנהגים לילדה שלך, בסך הכל ביקשה ביצת קינדר, אוקיי אין לך כסף,,, למה להרביץ, למה.???? החלטתי לקנות לילדה ביצת קינדר שיהיה לה טוב בנשמה, ואז פנתה אלי האמא: את באמת אישה מקסימה, תודה רבה לך, והחלה לספר לי את סיפורה האישי. סיפרה שהיא חד הורית, ובקושי המשכורת שלה מספיקה לה למחייתה. ממש סיפור עצוב, ריחמתי עליה, שלפתי מארנקי שטר של 100 ש"ח, זה מה שהיה לי, מסרתי לה, ואמרתי שיהיה לך לקנות לילדה את המתיקות שתחפוץ ליבה. עד כאן.... גליתושש
 
אנשים טובים באמצע הדרך

כל הכבוד, כן ירבו כמותך! ובקשר לאמא.... כשאני יוצאת לקניות, ואין לי זמן, כסף, כוח וכו´ לקנות משהו לילדי.... אני משתדלת לא להביא אותם איתי! ללכת לקניות עם הילדים בעיני זאת התעללות, הילדים תמיד רוצים משהו, לא תמיד ההורים יכולים להרשות לעצמם ואז זה יוצר מצב של הורה כעוס וילד עצוב. כשאני לוקחת את ילדי איתי, זה תמיד בידיעה ברורה מראש שאשלם על כך!
 
קניות עם ילדים...

נכון, זה תמיד מסתכם בכמה עשרות שקלים יותר, ועוד יותר מעצבן זה שהם פותחים מהכל וטועמים מהכל. אבל כמה שזה כיף, לדחוף את העגלה שהמתוק הזה יושב מולך, ואפשר לנשק אותו, ללטף אותו, בלי שהוא יברח. אפשר לשיר לו, ללכת, לשיר ולקשקש - דבר שאי אפשר לעשות סתם ככה כשאין ילד בעגלה בלי שיאשפזו אותך... את זה אני הכי אוהבת.
 

מיכל31

New member
כן, קרן

ושהפושפוש מושמוש הקטן מחליט שדי זהו נמאס לו לשבת רוצה לחלץ את העצמות, להשוות מחירים ואת נאלצת לרדוף אחריו בכל הסופר זה עדיין כיף?????
 
לא מרשה לו לרדת

(אני אמרתי את זה ? אההה, זה בקשר לילד...) נכון, זה לא כל כך קל, במיוחד בקופה, אבל בכל זאת, אלו רגעים של ביחד, וקרוב, אז למה לא להנות מזה ?
 

נשית~37

New member
גם אני אוהבת את הביחד הזה...

בסופר, במקלחת, בנסיעה הקצרה באוטו מבית הספר הבייתה....שם מתנהלות השחות החשובות חחחחח.
 

מיכל31

New member
אהההההה

גם אני אוהבת את הביחד לא להגזים, במקלחת, בנסיעה הקצרה... חוץ מהסופר.
 
אני עם מיכל בעניין הזה.

את הביחד גם אני מאוד אוהבת (כמו כל אמא אחרת) מכיוון שאני קיבוצניקית, אז אצלנו הולכים לאסוף אגוזים יחד, לקחת כביסה, לטייל ברחבי הקיבוץ (מה שבעיר כבר כמעט ולא עושים... הרי בשביל מה המציאו את המכוניות?) לסופר אני הולכת איתם רק עם הכנה נפשית מוקדמת, בידיעה שאשלם על כך גם בכסף ואולי אפילו בעצבים.
 
הסכם עם הילדים....

יש לנו שלושה... הגדול 5.5 אח"כ 4 והאחרונה בת שנה וקצת... עם הגדולים יש הסכם שקודם כל לוקחים מה שצריך והם עוזרים לי לקחת מהמדפים. ממש פעילים בקניה וכל אחד מהם מאוד גאה שיש לו אחריות ושהוא גדול. בסוף אני מרשה להם לבחור משהו קטן לעצמם. והם יודעים שאם יהיו השתטחויות על הריצפה או הצגות מיותרות אז חסל קניות עם אמא. וזה עובד....
 

נשית~37

New member
יש כאן שתי בעיות נפרדות...

מצד אחד אין להם כסף אבל מצד שני לילדה אין גבולות ולאמא אין סבלנות. אבל נחמד מצידך שעזרת לה...למרות שתסלחי לי, זה נראה כמו הצגה. כי אנשים שאין להם באמת...הכבוד הוא מפלטם האחרון....הם אף פעם לא ירשו לעצמם לקבל נדבה בסופר....
 
זה תמיד החשש

שמא "עובדים" עליך. סיפרה לי חברה שפגשה באוטובוס מכרה, ששנה קודם התארגנו במקום העבודה ואספו תרומות עבור ניתוח בחו"ל לבנה החולה. היא, ברוב חוצפתה, עוד סיפרה לחברה שבסוף הצליחו לעשות את הניתוח במסגרת קופת החולים, אז בכסף שנשאר עשו מזגן מרכזי ומטבח... זה משהו שלעולם לא אשכח ותמיד חושבת על זה כשעומדת לפני תרומה, אבל עם זאת לא יכולה להגיד לא ומקווה שמעטים הם האנשים שעושים שימוש לרעה בכספי תרומות.
 
יש כאן קצת יציאה מפרופורציות....

א. נכון.. הדתיים שומרים על כשרות. מה הפליאה הכל כך גדולה? איש באמונתו יחיה. ב. בחיים לא הייתי מתערבת בוויכוח בין הורה וילד בסופר, בנוגע לקניה או קניה של פריט זה או אחר. להורה יש את השיקול שלו, ומי אנחנו שנעביר ביקורת בעודו מתווכח עם ילדו. ג. אף ילד עוד לא מת (אני מקווה...) מכך שההורה אמר לו "לא!" סופר. ילדים צריכים לדעת גבולות, ואחד הגבולות נוגע לנושא קניות. לא קונים כל מה שרואים. נקודה. כן... גם אם אי הקניה לא נעשתה דווקא במטרה חינוכית, אלא מחוסר תקציב. ניתן לקחת את הילד איתנו לקניות, ולהסביר לו שלא קונים. ומה קורה אם הוא בוכה? צורח? משתטח על הריצפה? לא קורה כלום!!!! הוא יעשה זאת פעם.. פעמיים.. שלוש.. וכשיבין שההורה נחוש בדעתו, ישנה את התנהגותו.
 

nightroll

New member
../images/Emo4.gif לא נציגת העם אבל...

1. חינכתי את הילדים שלי בפרינציפ - אין דבר כזה אמא תקני לי. לא היו לי אף פעם סצינות בסופר, מקסימום הבת שלי הציעה "מה דעתך שנקנה את....?" ולפעמים אני קונה ולפעמים לא. זה לא שאלה של יכולת כלכלית, זה לא שאלה של סוגי כשרות. צווחות בקופה זה שאלה של חינוך. (וזה בלי המכות שתארה גלית, רק אסרטיביות והצבת גבולות) 2. כשרות היא עניין עקרוני בדת. לדעתי זה טפשי שיש 101 סוגים של הכשרים וזרמים מסויימים חושבים שרק הכשרות שלהם תקינה ושל האחרים לא, אבל איש באמונתו יחיה. אם לאנשים ההם חשוב סוג הכשר מסויים, אז בשבילם השאר לא כשר. זה שהילד חושב שהם ימותו בגלל אכילת מוצר מזון בהכשר "רגיל" - זה לא ממש תקין, אבל שיטות החינוך בזרמים האלו הן לא בהכרח על בסיס רציונאלי. 3. תנאי נוסף שיש לי עם הילדים שלי: אם אני כן קונה משהו, לא פותחים אותו עד שמשלמים עליו. גם לא שקית שוקו או ופל או כל דבר שהוא. לימדתי אותם שהמוצר לא שייך לנו עד שאנחנו לא משלמים עליו, ולכן אסור לנו לאכול אותו לפני שאנחנו עוברים בקופה. זה מחנך גם לסבלנות וגם לכבוד לרכושם של אחרים, וגם למושג הרכישה.
 
למעלה