אממ אמממ

[zeela]

אממ אמממ ../images/Emo4.gif

אוקיי התבקשתי לכתוב בפורום הזה אבל למען האמת אין לי כל כך מה לכתוב, אני מפחדת מהמצב בארץ ובעולם בכלל ואני לצערי לא מבינה בכלל מה קורה , מה לעשות אני לא בן אדם שמבין בפוליטיקה ואני לא כל כך מתעדכנת בחדשות ( מיאוש ) ולכן אני לא יודעת בכלל ממה אני מפחדת... אני נמצאת במצב עצוב אני יודעת , אבל אני מנסה להעסיק את עצמי בכל דבר אחר רק כדי לא לחשוב על זה , אני במצב שכל מה שאני רוצה זה לחזור לאנגליה ולחיות שם עם פחות דאגות! מה אפשר לעשות, הייתה תקופה שחשבתי שהנוער יכול לעשות הכל ואנחנו אלו שיכולים לשנות אבל אני כבר לא מרגישה ככה , לא יודעת אפילו למה, פשוט לא. זהו בערך....

 

[*maayan*]

תראי........

זו הפעם הראשונה שאני נכנסת לפורום הזה וזו התגובה הראשונה שלי פה. המצב בארץ הוא מצב קשה, אין דרך אחרת להסביר את זה חוץ מהבעיות איתן כל מדינה צריכה להתמודד כמו: רציחות, אונסים, שודדים, תאונות דרכים וכדומה... אנחנו צריכים להתמודד עם פיגועים (כן, לארה"ב היה פיגוע קשה אבל זה לא אותו דבר, זה אותו פשע, אותו טרור אבל זה שונה כי להם היה פיגוע אחד בסדר גודל ענק ולנו יש הרבה פיגועים אבל סדר גודל קטן יותר) אז אם נתחשב בעובדה שמכל הצדדים מקיפים אותנו עמים ששונאים אותנו, אנחנו בבעיה! הבעיה שלנו היא לא כזאת שאפשר לפתור היום או מחר או בעוד שנה או אפילו חמש, מי יודע כמה זמן יקח עד שימצאו פתרון לבעיה אם ימצאו (אני מעדיפה להאמין שימצאו) אבל אני לא פוחדת, אני חוששת, אי אפשר שלא לחשוש אבל לפחד זה, זה יותר מדי. אני חוששת ללכת ברחוב בערב לקניון ושמישהו בדרך יאנוס או שמכונית תדרוס אותי, אני חוששת שאם אני יגיע לקניון בריאה ושלמה מטען חבלה יתפוצץ. אני עדיין הולכת לקניון, אני עדיין הולכת לקניון ואני עדיין הולכת ברחוב כי אני חושבת שאם אני אפחד ואני אשאר בבית זה אומר שהם ניצחו, הם זה אירוגני הטירור למינהם, הם זה אלא שבגללם חיילים נהרגים, הם זה (כמו שאומרים בתוכניות הטלויזיה) החברה הרעים. אני לא אשקר, תמיד יש תחושה של פחד וגם אם אומר שאני רק חוששת זה לא נכון, אני גם מפחדת אבל אני מרשה לעצמי רק לחשוש כי אם הפחד ישתלט אז הפסדתי אין יותר מה לעשות, אז חוששים, אפילו פוחדים קצת, פוחדים בחוכמה ולא בפראנוידיות ובפניקה, מאזנים את ההרגשה. והנוער של היום, שאומרים שהעתיד תלוי בו, זה נכון, הילדים יכולים לשנות, הם, אנחנו (בסיכון להישמע קיטשית מאוד) יכולים להביא עתיד טוב ביותר, אבל, זה ייקח לנו הרבה זמן והרבה אבודה אבל אנחנו מסוגלים, אנחנו חייבים להאמין שאנחנו מסוגלים כי אם לא נביא עתיד טוב יותר בסופו של דבר אז למה אנחנו פה ולמה להמשיך? כתבתי דיי הרבה אז אני אפסיק. קרוב לוודאי נשמעתי או קיטשית ביותר או כמו מבוגרת אבל רשמתי מה אני חושבת עם כל הסכנה בלהישמע כך. שלכם מעיין

 

[*maayan*]

אבודה=עבודה

ויש עוד כל מיני גליצ´ים קטנים בכתיבה אבל זה כי הדפסתי מהר אז תסלחו לי....... שלכם מעיין

 

[המוסד]

דווקא "אבודה" נראה לי קולע יותר ../images/Emo6.gif

 

[BLUE SPOT]

גפ לי הייתה תקופה שבה הפסקתי...

להתעדכן בגלל הייאוש. עד שגיליתי שבריחה מהמציאות לא עוזרת. אם כבר כ"כ רע- מה אני יכול כבר להפסיד?

 

[BLUE SPOT]

גפ=גם