כמו שאמרתי, היתה זו טעות
לכתוב את ההודעה הזו. היא שיקפה את עקרונותיי בלבד אך יישמתי על מישהי אחרת. רוב האנשים לא מצליחים להגיע לתקשורת אמיתית. זה דבר שמצריך עבודה קשה. אני, בכל אופן, מנסה שוב ושוב לתקשר, לפעמים אני משתמשת בכתיבה כי אני יודעת שככה אני אצליח להעביר את המסר. אני מעולם לא דיברתי, כל מי שהיה איתי בקשר, אמר שאני לא משתפת ולא חולקת. מכך (וזה היה נכון דרך אגב) הם הבינו שקשר מעבר לידידות בלתי אפשרי כי אני לא נגישה אליהם. עם האדם שכן הצלחתי להיפתח יותר, החלטתי שלא לשמור דברים. אולי הם ייצאו בשלב מאוחר יותר. כשרע לי אני מעדיפה לא לדבר, אך הם ייצאו. כנות בקשרים, כל קשר שבאמת יש לו משמעות, זה עקרון שמעולם לא הסכמתי לוותר עליו, ביחסי אהבה אני חושבת שזה מקבל ערך מוסף. לאהבה יש בסיס. אין כזה דבר "אהבה ממבט ראשון". יש הדלקות, ומה שבא אחכ נבנה לאט לאט ואהבה נוצרת כשאנו בונים יסודות, וקומה קומה. ואני מאמינה שאם אי פעם אפגע ביסודות האלה, משהו מהבניין שיצרנו יתמוטט, או אפילו כולו. ויהיה מאוד קשה, אם לא בלתי אפשרי, להחזיר את מה שהיה. לכן, בשביל לא לפגוע, אני בהחלט אנסה להמשיך את התקשורת, לא משנה מה, ואם באמת ארגיש שאין מה לפתור זה נגמר, או שהוא ירגיש כך, אני מאוד מקווה שיהיה לנו את האומץ לבוא אחד לשני , או אחת לשנייה ולסיים את הקשר, מבלי לפגוע ביסודות. (הוא בדעה שאם אי פעם ייגמר, אנחנו נהיה ידידים. אני לא בטוחה שזה אפשרי, אבל אני מקווה שלא נגיע לסיטואציה בה נצטרך לבחון את זה) כמו שאמרתי, אלה העקרונות שלי והעקרונות שלי בלבד. ההורים שלי מעולם לא דיברו, מעולם לא תיקשרו, ובעקבות הנסיון המר אלה העקרונות שהפנמתי. אני מכירה הרבה זוגות נשואים שהדבר האחרון שהם עושים זה לתקשר, ואני רואה כמה הם מרירים. לכל אחד יש את הקווים שלו והעיגולים והמשולשים, וכל אחד יש את הנסיון שלו, הערכים שלו, הקשרים שלו, ואני לא יכולה לומר לאחר מה לעשות במיוחד שאני לא מכירה אותו. יש כל כך הרבה גוונים בעולם, ואני רק צבע אחד
מודעת לכך היטב. (די סטיתי מנושא הפורום, אה?
) אני.
לכתוב את ההודעה הזו. היא שיקפה את עקרונותיי בלבד אך יישמתי על מישהי אחרת. רוב האנשים לא מצליחים להגיע לתקשורת אמיתית. זה דבר שמצריך עבודה קשה. אני, בכל אופן, מנסה שוב ושוב לתקשר, לפעמים אני משתמשת בכתיבה כי אני יודעת שככה אני אצליח להעביר את המסר. אני מעולם לא דיברתי, כל מי שהיה איתי בקשר, אמר שאני לא משתפת ולא חולקת. מכך (וזה היה נכון דרך אגב) הם הבינו שקשר מעבר לידידות בלתי אפשרי כי אני לא נגישה אליהם. עם האדם שכן הצלחתי להיפתח יותר, החלטתי שלא לשמור דברים. אולי הם ייצאו בשלב מאוחר יותר. כשרע לי אני מעדיפה לא לדבר, אך הם ייצאו. כנות בקשרים, כל קשר שבאמת יש לו משמעות, זה עקרון שמעולם לא הסכמתי לוותר עליו, ביחסי אהבה אני חושבת שזה מקבל ערך מוסף. לאהבה יש בסיס. אין כזה דבר "אהבה ממבט ראשון". יש הדלקות, ומה שבא אחכ נבנה לאט לאט ואהבה נוצרת כשאנו בונים יסודות, וקומה קומה. ואני מאמינה שאם אי פעם אפגע ביסודות האלה, משהו מהבניין שיצרנו יתמוטט, או אפילו כולו. ויהיה מאוד קשה, אם לא בלתי אפשרי, להחזיר את מה שהיה. לכן, בשביל לא לפגוע, אני בהחלט אנסה להמשיך את התקשורת, לא משנה מה, ואם באמת ארגיש שאין מה לפתור זה נגמר, או שהוא ירגיש כך, אני מאוד מקווה שיהיה לנו את האומץ לבוא אחד לשני , או אחת לשנייה ולסיים את הקשר, מבלי לפגוע ביסודות. (הוא בדעה שאם אי פעם ייגמר, אנחנו נהיה ידידים. אני לא בטוחה שזה אפשרי, אבל אני מקווה שלא נגיע לסיטואציה בה נצטרך לבחון את זה) כמו שאמרתי, אלה העקרונות שלי והעקרונות שלי בלבד. ההורים שלי מעולם לא דיברו, מעולם לא תיקשרו, ובעקבות הנסיון המר אלה העקרונות שהפנמתי. אני מכירה הרבה זוגות נשואים שהדבר האחרון שהם עושים זה לתקשר, ואני רואה כמה הם מרירים. לכל אחד יש את הקווים שלו והעיגולים והמשולשים, וכל אחד יש את הנסיון שלו, הערכים שלו, הקשרים שלו, ואני לא יכולה לומר לאחר מה לעשות במיוחד שאני לא מכירה אותו. יש כל כך הרבה גוונים בעולם, ואני רק צבע אחד