ולמה לא נלך יותר רחוק?
אתה מתאהבים, יוצאים לכם להנאתכם, בשלב מסוים עוזבים את בית אבא ועוברים לדירה משותפת, רוכשים רהיטים בצוותא, מבלים ערבים משמימים עם חבריכם המזווגים אף הם, מחליטים שכבר משעמם ומתחתנים ברוב הדר ורוב משתתפים, סופרים צ´קים ומסמנים את הקרובים הקמצנים, עושים ילד, עושים עוד אחד, מתחרטים על שניהם, עובדים כמו מטורפים, עובדים כמו משוגעים על הגג, נמאסים האחד על השניה, בוגדים פעם אחת ומבטיחים שזה לא יקרה שנית, בוגדים פעם שניה והפעם ממש נהנים מזה, ובפעם השלישית נתפסים. מתגרשים, מחלקים את השלל (אה, את הרהיטים) רבים מי ייקח את הילדים (את לא רוצה וגם הוא לא), עוברים לשתי דירות נפרדות, ואז גם חוזרים להורים כי נגמר הכסף. אז באמת למה להתחיל עם זה בכלל? (וזה עוד היה התסריט האופטימי).